מה המפלגות מציעות לתעשיית ההיי-טק?

יש מפלגות שכלל לא מתייחסות במצע שלהן לנושאים הטכנולוגיים, בעוד שאחרות עוסקות בכך בהרחבה ● מה הן מציעות למו"פ? אילו מפלגות שמות דגש על החינוך הטכנולוגי? ואיזו מהן קוראת לעודד נערות לעסוק בתחום?

צילום אילוסטרציה: BigStock

רוב גדול של המנהלים הבכירים בהיי-טק הישראלי חשים שהמפלגות לא מנסות אפילו "לחזר" אחריהם במערכת הבחירות הנוכחית – כך עלה מסקר שערכה מחלקת המחקר של אנשים ומחשבים. הם צודקים, לפחות בכל הנוגע למצעים.

סקירה של מצעי המפלגות השונות שמתמודדות לכנסת ה-20, כפי שהם מפורסמים באינטרנט, מעלה כי שלוש מהן – הבית היהודי, הרשימה המשותפת ויחד – כלל לא מתייחסות לכך, במצעים של שתיים מהן – כולנו וישראל ביתנו – יש התייחסות מועטה, ורק שלוש – המחנה הציוני, יש עתיד ומרצ – מקדישות להיי-טק ולטכנולוגיה מקום מכובד. הליכוד, יהדות התורה וש"ס כלל לא טרחו לפרסם מצעים לקראת הבחירות.

מי שרוצה יכול להסיק מהן העמדות של חלק מהמפלגות מהמעשים והפעולות שלהן. בפרט הליכוד, יש עתיד והבית היהודי, שהיו חברות בממשלה ואחזו בתיקים הרלוונטיים. אלא שאנחנו עוסקים כאן בתוכניות הפעולה של המפלגות.

נפתלי בנט. צילום: ויקיפדיה

נפתלי בנט. צילום: ויקיפדיה

מפתיעה העובדה שאין כלל התייחסות לצרכים של ההיי-טק במצע (לפחות זה האינטרנטי) של הבית היהודי – מפלגה שבראשה עומד נפתלי בנט, שעסק לא מעט שנים בתחום. המצע עוסק בנושאים שונים ומגוונים, אבל לא מתייחס לאחד הענפים הבולטים ביותר במשק הישראלי. ענף שבנט היה במידה רבה האחראי על הטיפול בו בממשלה, בהיותו שר הכלכלה, שבמסגרתו נמצאת לשכת המדען הראשי.

כולנו

סעיף התעסוקה במצע מפלגתו של משה כחלון מפורט למדי, כולל בתחומים שרלוונטיים גם להיי-טק, כמו תעסוקה בפריפריה וסיוע לעסקים קטנים, אבל הוא לא כולל התייחסות ספציפית לתחום.

משה כחלון. צילום: דקלה בסיסט שפריר

משה כחלון. צילום: דקלה בסיסט שפריר

לעומת זאת, בסעיף החינוך מציינת המפלגה כי היא דוגלת ביצירת "מרחבי למידה בתוך בתי הספר, המותאמים ללמידה הדינמית ולמודלים חדשניים. למרות התקדמות הטכנולוגיה, המחקר הפדגוגי וגישות ההוראה, חזות בית הספר הישראלי במאה ה-21 לא השתנתה מהותית. כדי לקדם פדגוגיה חדשה יש לעבור מכיתות הלימוד המסורתיות לסביבות למידה מותאמות, המאפשרות יותר למידה ודרכי הוראה מגוונות".

ישראל ביתנו

המפלגה לא פרסמה מצע מיוחד לקראת הבחירות, אלא רק את "החזון שלה", שלא כולל התייחסות ספציפית להיי-טק. עם זאת, באתר ניתן למצוא את המצע הכללי של המפלגה, שכולל התייחסויות לחינוך טכנולוגי ולמחקר ופיתוח.

אביגדור ליברמן. צילום: ויקיפדיה

אביגדור ליברמן. צילום: ויקיפדיה

נכתב בו כי מפלגתו של אביגדור ליברמן דוגלת ב-"עידוד חינוך טכנולוגי, על מנת לפתח עתודה עבור תעשיות מסורתיות והיי-טק. עיבוי תקציבי ופיתוח של מרכזי הכשרה מקצועית". כן היא תומכת ב-"הגדלת התקציב בתחום המחקר והפיתוח של המדען הראשי במשרד התמ"ת". אגב, משרד התמ"ת בוטל ובמקומו קם משרד הכלכלה – שבו נמצאת לשכת המדען הראשי.

מרצ

במצע מרצ יש כמה סעיפים רלוונטיים, כולל הקפדה על מילוי הוראות חוק הקרינה הבלתי מייננת מהאנטנות הסלולריות, הגברת האכיפה בנושא ואיסור על הצבת אנטנות בקרב מקומות בהם נמצאות אוכלוסיות רגישות, כמו מוסדות חינוך ובתי אבות.

זהבה גלאון. צילום: מתוך דף הפייסבוק

זהבה גלאון. צילום: מתוך דף הפייסבוק

עוד קוראת המפלגה ל-"ביטול פרקטיקות של הסללה לחינוך המקצועי-טכנולוגי, הפוגעות קשות בסיכוי ההשתכרות והמוביליות החברתית"; "עידוד נערות לבחור במקצועות מדע וטכנולוגיה"; ו-"עידוד חדשנות חינוכית שעיקרה שימוש בכלים טכנולוגיים להשבחת תהליכי ההוראה והלמידה בבתי הספר".

מרצ אף תומכת ב-"ביטול מוחלט של המאגר הביומטרי" וב-"חופש בחירה במקומות עבודה ומקומות ציבוריים במתן טביעות אצבע ומידע ביומטרי אחר".

המחנה הציוני

המפלגה פרסמה מצע מפורט למדי, כולל בתחומי הטכנולוגיה וההיי-טק. גם כאן, חלק ניכר מההתייחסות היא לחינוך הטכנולוגי.

המחנה הציוני יפעל ל-"הרחבת תוכניות הלימודים הטכנולוגיים בבתי הספר השונים; גיבוש תוכנית ממשלתית רב שנתית לפיתוח התשתיות הטכנולוגיות של ההוראה במוסדות החינוך; פתיחת מכללות הנדסיות וטכנולוגיות מתקדמות ומסלולים להכשרה טכנולוגית והנדסית במוסדות קיימים; הגדלת מספר מרכזי המצוינות באקדמיה ככלי מרכזי למניעת התופעה של 'בריחת מוחות'"; ו-"חיזוק הקשר בין המוסדות האקדמיים והתעשייה הישראלית".

יצחק הרצוג. צילום: ויקיפדיה

יצחק הרצוג. צילום: מתוך דף הפייסבוק

כן תפעל המפלגה ל-"פיתוח כלים פיננסיים ומיסויים לעידוד צמיחה והרחבה של חברות הזנק ישראליות ופיתוחן כחברות ישראליות מבוססות"; "הגדלת תקציבי המדען הראשי במשרד התמ"ת והקמת רשות ממשלתית חדשה לחדשנות כלל משקית, תוך העמדת משאבי תקציב ראויים"; ו-"עידוד היתרונות היחסיים של המחקר המדעי והתעשייה בישראל על ידי מערכת תמריצים ותוכניות סיוע ממשלתי".

יש עתיד

המצע המפורט ביותר בהתייחסותו לתחום הוא זה שפרסמה מפלגתו של יאיר לפיד.

בחלק של המצע שמתייחס לחינוך המקצועי-טכנולוגי מציינת המפלגה את המחסור החמור בכוח אדם בתחום ועומדת על הצורך במסגרות הכשרה מתאימות.

יאיר לפיד

יאיר לפיד

המפלגה קוראת להקמת בנק אינטרנטי ולעידוד תעסוקה בפריפריה על ידי "הקמת עסקים קטנים ובינוניים… ויצירת מקורות תעסוקה איכותיים, דוגמת מקצועות היי-טק, ביו-טק ומחקר. שילוב של השניים הוא הדרך הטובה ביותר להיאבק באבטלה, בעוני ובפערים חברתיים".

יש עתיד דוגלת בעידוד השקעה בחברות צעירות, שמצויות בשלב ה-Seed, על מנת "לשמור את היתרון היחסי של מדינת ישראל בתחום התעשיות עתירות הידע".

לליכוד אין מצע כלל. בנימין נתניהו. צילום: אור יעקב

לליכוד אין מצע כלל. בנימין נתניהו. צילום: אור יעקב

במפלגה ציינו כי התקציב שגיבש לפיד, כשר האוצר, ל-2015, ושהמפלגה מתכוונת להיאבק על יישומו, "כלל תיקון לחוק האנג'לים במסגרתו משקיעים שישקיעו בחברות חדשניות, שאושרו על ידי לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה כ-'חברות מטרה', יקבלו הטבת מס משמעותית ויהיו זכאים להפחית מהכנסותיהם החייבות במס את הסכומים שהושקעו בחברות הזנק צעירות".

כמו כן, כולל מצע המפלגה כוונה ל-"משיכת חברות תעסוקה איכותית לפריפריה: חברות היי-טק, ביו-טק ומחקר. באמצעות הגדלת תקציב מסלול שכר גבוה בשילוב תקציבי המדען הראשי, נוכל להמשיך ולמשוך חברות תעסוקה איכותית מכל העולם להשקיע בישראל ולהקים בפריפריה מחלקות מו"פ. בכך נבלום את ההגירה השלילית של צעירי יישובי הפריפריה אל המרכז".

כמו כן, המפלגה מתכוונת לפעול לצמצום הפערים הדיגיטליים, על ידי הרחבת פרויקט במסגרתו "ניתנים שיעורים בחינם לאוכלוסיות חסרות אוריינות דיגיטלית הנדרשות לכך".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים