גיוון והכלה: בקו-אימפקט שואפים להגיע לפעילות עם 100 חברות עד 2026

מימין: נוא ג'השאן-בטשון, מנכ"לית קו-אימפקט, הנשיא ראובן (רובי) ריבלין, וצבי זיו, יו"ר משותף קו-אימפקט ומנכ"ל בנק הפועלים לשעבר. צילום: אלעד מלכה

השבוע התקיים בבית הנשיא אירוע של קו-אימפקט, שנועד לסכם ולדון בתעסוקת החברה הערבית בחברות המובילות במשק, השותפות למיזם קו-אימפקט.

מימין: נוא ג'השאן-בטשון, מנכ"לית קו-אימפקט, הנשיא ראובן (רובי) ריבלין, וצבי זיו, יו"ר משותף קו-אימפקט ומנכ"ל בנק הפועלים לשעבר. צילום: אלעד מלכה

מימין: נוא ג'השאן-בטשון, מנכ"לית קו-אימפקט, הנשיא ראובן (רובי) ריבלין, וצבי זיו, יו"ר משותף קו-אימפקט ומנכ"ל בנק הפועלים לשעבר. צילום: אלעד מלכה

המיזם, אשר הושק בבית הנשיא ב-2015, נועד להגדיל באופן דרמטי את מספר העובדים מן החברה הערבית במגזר העסקי בישראל בתעסוקה הולמת ושוויונית. הוא מבוסס על שיתוף פעולה ותמיכה של גורמים אסטרטגים מכל הרבדים של החברה הישראלית, החל בבית הנשיא במסגרת הפרויקט "תקווה  ישראלית", דרך המשרד לשוויון חברתי ומשרדים נוספים, המועצה העסקית, חברות עסקיות, עמותות, קרנות פילנתרופיות בארץ ובחו"ל, האקדמיה, רשויות מקומיות ופורום הצעירים מהחברה הערבית. המיזם עובד בשיתוף פעולה עם המגזר העסקי תוך ליווי צמוד של הארגונים בתהליכי איתור מועמדים, השמה, ליווי, שימור וקידום של עובדים מהחברה הערבית, כולל שינוי והתאמת תרבות ארגונית. עד היום ביצע עבודות עומק עם 43 ארגונים, המהווים חלק מ-200 הארגונים הגדולים והמובילים במשק, לקידום תעסוקה הולמת, שוויונית ומכלילה לחברה הערבית. בין החברות שעובדות עם קו אימפקט: אמדוקס, גוגל ביזנס, סיילספורס, AT&T ,KLA, טבע, דלויט, מיקרוסופט ישראל, מיקרוסופט מו"פ, ועוד.

קו-אימפקט הציגה מחקר ראשון מסוגו, שנערך על ידי חברת TASC במטרה לבדוק האם ניתן לתרגם את התועלות העסקיות שנובעות לארגון כתוצאה מהעסקה של עובדים מן החברה הערבית גם לשורת הרווח. המחקר מצא, כי שילוב עובדים מהחברה הערבית במגזר העסקי יניב לארגון רווח של 1%-5% בשנה.

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, אמר, כי "קו-אימפקט היה המיזם הראשון בתחום התעסוקה שבית הנשיא אימץ וקידם בקדנציה הזו, ולא בכדי. בתחילת דרכנו המשותפת היינו בדעת מיעוט. ההבנה ששגשוגה הכלכלי של מדינת ישראל, יציבותה החברתית ומרקם החיים שלה – תלויים כולם בשילובה המלא וההולם של החברה הערבית בתעסוקה, בחברה ובכלכלה הישראלית, היו חזון נדיר. החברות החלוצות היו צריכות לא רק להכיר בעובדה שגיוון ושילוב בני ובנות החברה הערבית הוא טוב לעסקים, טוב למקצועיות וגם הדבר הנכון לעשות, הם היו צריכים גם להחליט שהם לוקחים על עצמם את משימת הגיוון והשילוב כמה צעדים קדימה".

עפרה שטראוס, נשיאת המועצה העסקית של קו-אימפקט, והנשיא ריבלין. צילום: אלעד מלכה

עפרה שטראוס, נשיאת המועצה העסקית של קו-אימפקט, והנשיא ריבלין. צילום: אלעד מלכה

עופרה שטראוס, נשיאת המועצה העסקית של קו-אימפקט אמר, כי "כנשיאת קו,-אימפקט, אני מכירה בחשיבות של המסע שלנו לשוויון אזרחי אמיתי. כפי שאמרת לנו – אתם מובילים וההכרעות שלכם יכתיבו את עתיד המשק".

"אנו מסכמים היום פעילות עם 43 חברות מהגדולות והמובילות במשק וגאים לעבור שלב עם החברות הבשלות יותר שבהן, אשר ימשיכו ביישום המודל באופן עצמאי", אמרה נוא ג'השאן-בטשון, מנכ"לית קו-אימפקט, והוסיפה, כי "לאחרונה קבלנו חיזוק משמעותי למיזם שלנו אחרי שהוכיח את עצמו בעת משבר. החברות אשר השכילו להנהיג  תרבות מגוונת ומכילה הגיעו מוכנות יותר למשבר והתמודדו בהצלחה עם דילמות ואתגרים בתוך החברה, ולכן צלחו  את המשבר בצורה טובה. זו עדות לכך שאנחנו כנראה עושים משהו טוב, כך שעד 2026 אנחנו מתכננים להגיע ל-100 החברות הגדולות במשק".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים