השבוע שהיה

המותג שלא ימות לעולם

השבוע ערכה יבמ (IBM) חגיגה צנועה יחסית במלאות 50 שנה למיינפריים, אחד המותגים החזקים ביותר בעולם המחשבים. לכנס, אותו הפיקה קבוצת אנשים ומחשבים, הגיעו מנמ"רים ואנשי IT שהמיינפריים היה המחשב הראשון עליו עבדו או פיתחו, וגם נציגי הדור הצעיר יותר, שעדיין לא נולדו כשתומס ווטסון הבן, מנכ"ל יבמ דאז, השקיע בפיתוחו לא פחות מחמישה מיליארד דולר – סכום עתק במושגים של אז. רבים הסתכלו על ההשקעה הזו כהימור מסוכן ולא האמינו שכעבור יובל שנים, המיינפריים ישרוד אל מול עשרות פיתוחים, חידושים ומערכות מיחשוב שצצו ונעלמו כלא היו.

משתתפי הכנס שמעו בפעם המי יודע כמה שכל הדיבורים על מותו של המותג אינם נכונים ואינם מציאותיים. במגזרים שונים ובמקומות שונים בעולם מתבצעות מדי יום מיליוני טרנזקציות שמבוססות על המיינפריים. 92 מתוך 140 הבנקים הגדולים בעולם עדיין משתמשים בו, וחברות ביטוח ותעופה מבצעות בעזרתו את הפעולות הרגישות ביותר לליבת העסקים שלהן.

נכון שהמיינפרייים של היום אינו דומה למיינפריים שפותח לפני 50 שנה, ואולי בזה גדולתו. היכולת שלו להישאר כפלטפורמה מיחשובית רבת עוצמה, שאינה מתעלמת מהסביבה המשתנה, מתחבר כמעט לכל דבר ועדיין נותן מספיק סיבות למנמ"רים ולהנהלות ארגונים שלא להיפרד ממנו סופית.

אחד הדוברים בכנס אף ערך השוואה שיש בה קורטוב של עקיצה כלפי גוגל (Google), שמסמלת את העולם החדש – זה שהיה אמור להרוס את  העולם הישן אותו המיינפריים מסמל. הוא ציין שגוגל טוענת שהיא מבצעת 4.2 מיליון חיפושים בדקה, ואילו ה-CICS, שרת היישומים לניהול התנועות שפועל על המחשבים המרכזיים של יבמ, מבצע 13 מיליון פעולות בשנייה.

האיום המרכזי האמיתי על המיינפריים הוא ההון האנושי. הנקודה הזו עלתה בבירור בכנס על ידי מספר דוברים. אפשר להבין את הצעירים בוגרי מדעי המחשב, שהמיינפריים אינו בראש סדר העדיפויות שלהם. המשימה המרכזית של מי שמחזיק ומתפעל מיינפריים היא לשכנע צעירים ללמוד אותו ולבוא לעבוד בסביבתו. כל סטודנט שיסכים להתנסות בכך יבין אחרי כמה דקות שלעבוד עם מיינפריים זה לא ללכת אחורה אלא להיפך, להיות בחזית הכי חמה של הטכנולוגיה. יבמ וחברות אחרות שתומכות בפלטפורמה הזו עושות פעולות נרחבות לדאוג לדור ההמשך, כולל באקדמיה.

מייק דזנס, מנהל קו עסקי המיינפריים ביבמ, אמר בכנס: "כולנו נפרוש לפני שהמיינפריים ימות". כדי שיהיה לו דור המשך, מן הראוי שכבר כעת יכשירו את האנשים המתאימים.

הטכנולוגיה יכולה לצמצם את מימדי השחיתות

רשויות מקומיות, פקידי ממשלה, שרים, צבא ורבנות הם רק חלק מרשימת האנשים והמוסדות שנגועים בנגע השחיתות. הטכנולוגיה, מערכות המידע ומערכות הבקרה, הם הכלים שיכולים לסייע בידי מי שרוצה להילחם בשחיתות כדי לצמצם את מימדיה. האנשים שמצויים בחזית הראשונה, שאמורים לאתר חריגות ונהלים בארגון, הם המבקרים הפנימיים. השבוע הם השתתפו בכנס השנתי שלהם.

אחד הדוברים בכנס היה נשיא איגוד המבקרים הפנימיים IIA ישראל ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, רו"ח דורון כהן. הוא נקב בשמותיהם של אותם ארגונים וציין את חשיבות תפקידם של המבקרים הפנימיים.

זהו אחד התפקידים היותר קשים לביצוע. מצד אחד, המבקר מחויב למקום העבודה שלו, בין אם הוא מקבל את שכרו ישירות מהארגון שהוא מבקר ובין אם מגורם חיצוני. המבקר הפנימי הוא שומר החומה שרואה הכול וגם אמור להסביר הכל. הבעיה שלו אינה בטיפול בחריגות של הארגון, כי לשם כך יש לו די אמצעים, אלא במה שהוא ועוד הרבה אחרים לא יודעים או לא יכולים לגלות. המוחות שהוגים את הפעולות שאחר כך מוגדרות כשחיתות משתמשים גם הם בטכנולוגיה, במערכות מידע ובכל מיני טריקים ותחכומים שהם ממציאים. במידה רבה, עבודתו של המבקר היא סוג של מלחמת מוחות. עליו לקרוא את הנתונים, לעקוב אחר הליכים ולגלות את הדברים שיש אנשים בארגון שלא רוצים שיידע.

יש כיום בשוק שורה של כלי ניתוח, בקרה, מעקב ודיווח. אלה צריכים לעמוד לרשות המבקר והוא אמור לדעת לתפעל אותם. הבעיה מתחילה כאשר הארגון לא ממהר לספק לו את הכלים, ולא מסיבות של תקציב או סיבה עניינית אחרת.

חשיפת אי הסדרים, שנעשית בתקופה האחרונה בתדירות מוגברת, גורמת למשבר אמון חמור בין הציבור לאותם מוסדות. צודק רו"ח כהן באמרו שהשחיתויות שנחשפות יוצרות אי נוחות ואי נעימות אצל האזרח הקטן. אלה הם דברים חמורים שנשמעים דווקא ממי שעד לא מכבר היה בעמדת כוח בכירה ביותר בממשלה. רו"ח כהן ראה ושמע הרבה מאוד דברים והוא מכיר את כל התירוצים לכל אי סדר שמתגלה בארגון.

הדרך היחידה והלא קלה להילחם בשחיתות מתחילה בהעצמת מעמדו של המבקר הפנימי. לתת לו את מרחב הפעולה שבו הוא יכול לרגיש בטוח, גם אם הוא מגלה דברים לא נעימים על הארגון שלו, ובמקביל לצייד אותו בכלים החדישים ביותר כדי לבצע את תפקידו.