"אנחנו יכולים לחיות עם החרם האירופי המדעי על ההתנחלויות"

"מגבלת המימון האירופית תוחל רק על מוסדות הפועלים בהתנחלויות או גם בהן ורק על הכסף האירופי. אפשר לחיות עם זה", כך אמר לאנשים ומחשבים אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר המולמו"פ. דבריו נאמרו בעקבות הפשרה אליה הגיעו הממשלה והאיחוד האירופי, שתאפשר את השתתפותה של ישראל בתוכנית Horizon 2020. הוא ציין כי היתרונות שתפיק ישראל מההסכם גדולים מהחסרונות.

ההסכם, עליו חתמו הצדדים אמש (ג'), מבהיר שכל ישות ישראלית שפועלת בתחומי הקו הירוק תוכל להגיש בקשה למימון מהתוכנית, גם אם יש לה שלוחה בהתנחלויות. באשר לעצם מעמד ההתנחלויות והשתתפותן בתוכנית, הצדדים הסכימו למעשה שלא להסכים. כל אחד מהם יצרף להסכם נספח בו יביע את דבריו בנושא: האיחוד האירופי יכתוב שהוא יממש את מדיניותו, שאוסרת להקצות להן כספים, בעוד הממשלה תכתוב שהיא מתנגדת לעמדה האירופית או להנחיות כלשהן בעניין זה – בין אם משפטית או מדינית. הוסכם אף שייבחנו דרכים כדי לוודא שהכסף מ-Horizon 2020 לא יושקע בהתנחלויות בשום צורה.

ההסכם התאפשר לאחר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הפקיע את הטיפול במשא ומתן ממשרד החוץ והעביר אותו לשרת המשפטים, ציפי לבני, שאף חתמה עליו מול שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון.

שרי הממשלה סיכמו לקראת החתימה על ההסכם כי המדינה תפצה מתנחלים שייפגעו כתוצאה מהחרם האירופי. עם זאת, לדברי פרופ' בן ישראל, המתנחלים כלל לא צריכים לדאוג, לפחות לא אלה מהם שעובדים בתוך הקו הירוק: "הנוסח של הנספח שהאירופים יצרפו יחריג אותם בכך שהוא יעסוק במוסדות ולא באנשים. נכון שלא ייעשה שימוש בכסף שמגיע מההתנחלויות, נכון שאוניברסיטה שקיבלה כסף אירופי לא תוכל להשקיע אפילו אגורה בשטחים, אבל לא מדובר במתנחלים עצמם".

הוא לא מתרגש מהעובדה שמחיר ההשתתפות ב-Horizon 2020 גבוה בשיעור ניכר מעלותה של התוכנית הנוכחית. "אנחנו מקבלים בכל מקרה יותר ממה שאנחנו נותנים, ולכן המחיר הוא לא הנקודה העיקרית", הוסיף.

אתמול, לפני חתימת ההסכם, אמר פרופ' בן ישראל לאנשים ומחשבים כי "אם Horizon 2020 לא תצא אל הפועל, המדע הישראלי יחזור עשרות שנים אחורה". היום הוא אומר כי ההסכם שנחתם מהווה "הקלה גדולה למדע הישראלי. כל מה שנשאר כעת הוא להתמקד במדע".