פרופ' יצחק בן-ישראל, יו"ר המולמו"פ: "השעון דופק – חייבים להגיע לפתרון בתוך שבוע"

"הזמן להגעה לפתרון מול האיחוד האירופי בסוגיית תוכנית Horizon 2020 הולך ואוזל, ונשארו עוד בין שבוע ל-10 ימים", כך אמר אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר המולמו"פ, בראיון לאנשים ומחשבים. הוא הוסיף כי חשוב להגיע להסדר בסוגיה זו, משום שאם זה לא יקרה, "המדע הישראלי יחזור עשרות שנים אחורה". דבריו נאמרו על רקע דיון חירום שקיימו הלילה (ג') בנושא ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובכירי השרים. הממשלה מבקשת להציע מתווה פשרה חדש לאחר שהאיחוד דחה הצעה ישראלית קודמת. בדיון נקבע כי שרת המשפטים, ציפי לבני, תשוחח בנושא עם שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, על מנת למנוע פיצוץ של השיחות, וכתוצאה מכך את אי קבלתה של ישראל לתוכנית.

Horizon 2020 היא תוכנית של האיחוד האירופי למחקר ופיתוח, עם תקציב של 70 מיליארד יורו למשך שבע שנים. היא תחל בראשית השנה הבאה, שכן עד 31 בדצמבר נמצאת בתוקף התוכנית הנוכחית, FP7. במסגרת המיזם אמור להיווצר קונסורציום בין מספר שותפים, למחקר ופיתוח של התעשייה, האקדמיה, מכוני המחקר וכן ארגונים ציבוריים ופרטיים. מטרת השתתפות ישראל בתוכנית היא לפתוח בפני גופים מהארץ שער להשתלבות אסטרטגית במסגרות המחקר, הפיתוח והשיווק של אירופה, ולהרחיב את תחומי הפעילות העולמית של התעשייה. התוכנית והשתתפות ישראל בה זוכים לתמיכה מצד גורמים בכירים בארץ, בהם נשיא המדינה, שמעון פרס, שציין שהוא מנהל מגעים עם האיחוד בנושא.

האיחוד מערים קשיים על השתתפות ישראל בתוכנית מתוך חשש שכספים שמושקעים בה יועברו לפעילות בהתנחלויות. שני הצדדים מנהלים מזה זמן מה מגעים להסדרת הנושא, אולם טרם סוכם דבר. לדברי פרופ' בן ישראל, "השעון דופק ואנחנו צריכים לקבל החלטה סופית אם מאשרים או לא מאשרים את ההסכם. האירופים דורשים שיהיה אזכור כזה או אחר למדיניות השוק האירופי המשותף לפיה אי אפשר יהיה להעביר את הכסף להתנחלויות. ממשלת ישראל לא רוצה להזכיר את זה, או בלית ברירה, להזכיר זאת במעומעם בלבד".

הוא חזר על דברים שאמר לפני חודשים אחדים ואמר כי "הדעה של אנשי המקצוע בארץ, שאני מייצג אותם, היא שאי חתימה על ההסכם זו אפילו לא ירייה ברגל של עצמנו, אלא ירייה בראש. יש לכך כמה סיבות: ראשית, זה הסכם שמכניס כסף למדינת ישראל. אנחנו מקבלים יותר כסף ממה שאנחנו צריכים לשלם. שנית, גם אם לא היה לנו רווח כלכלי מהתוכנית, קשה לי לתאר את המדע בישראל ללא שיתוף הפעולה והקשרים שיש לנו בתחום זה עם אירופה. דוגמה מפורסמת מהזמן האחרון היא מאיץ החלקיקים ב-CERN, שבו גילו את הבוזון היגס. קשה לתאר את ישראל עושה בלי אירופה פרויקטים מדעיים כגון זה. אין לנו תשתיות כבדות כי אנחנו לא המדינה העשירה בעולם. אני חושב ששר המדע, יעקב פרי, מבין את המצב הרע אליו יגיע המדע שלנו אם לא נשתתף בתוכנית ופועל להגיע להסכם בתוך הממשלה".

האם הבעיה היא אוניברסיטת אריאל?
"הבעיה היא כללית. המדיניות של האירופים קובעת שצריך לוודא שלא עוברת אפילו רבע אגורה לטובת פעילות כלשהי בהתנחלויות, כולל בשטחים ששייכים לירושלים. יש פה התנגשות של אינטרס חשוב מאוד של ישראל – ההשתתפות בתוכנית – עם עניין פוליטי. אלה דברים שנמצאים במישורים שונים, שלא נפגשים זה עם זה ולכן, זו סוגיה מאוד קשה".

פרופ' בן ישראל ציין כי "בתוכניות הקודמות החליטו האירופים שנושא ההתנחלויות יוזכר בצורה עמומה ולא רצינית" וכי הם שינו את דעתם לקראת התוכנית הנוכחית. "כאן הם שמו את הסוגיה באופן בולט על השולחן, בצורה כזו שלא מקובלת על הממשלה".

מה בכל זאת ניתן לעשות?
"אנחנו עובדים על הבעיה הזאת כבר חצי שנה ומנסים לפתור אותה באמצעות ניסוחים מתאימים, ששני הצדדים יוכלו איכשהו לחיות איתם. קיים צוות בין משרדי, שמרכז אותו סגן שר החוץ ועד לאחרונה השר בפועל, זאב אלקין. שר המדע נכנס בזמן האחרון לעובי הקורה. להערכתי הוא פועל באופן חיובי ומייצג את הקהילה המדעית".

לסיכום אמר פרופ' בן ישראל כי "אני מקווה שהממשלה תקבל את ההחלטה הנכונה – לטובת המדע ולא לטובת ההתנחלויות".