מיקרון: תקדים מסוכן

במסגרת טקס הכתרת מצטייני המיחשוב, IT Awards 2013, שיערך מחר (ג'), יוזמנו לבמה במרכז הכנסים אווניו נציגי מיקרון (Micron). הפרס יוענק להם בזכות מתן פרויקט BPM שביצעו אנשי אגף ה-IT של החברה. הממשקים שנבנו במסגרת הפרויקט איפשרו למפעל להתארגן במהירות לקראת הבעלים החדשים, תוך פגיעה מינימלית בשרשרת האספקה. אולם, סביר להניח שנציגי מיקרון לא יצליחו להסתיר את השמחה המהולה בעצב ובדאגה שתהיה על פניהם – ובצדק.

בסוף השבוע שעבר התבשרו 1,300 עובדי המפעל בקריית גת, כי עתידם כבר לא מובטח והם צפויים לקבל מכתבי פיטורים. מפעל מיקרון הוא מפעל של אינטל (Intel) לשעבר. לאחר שהושלמה הקמת מפעל השבבים החדש, Fab 18, מכרה אינטל את מיקרון לחברה משותפת שלה, נומוניקס (Numonyx), ולאס.טי מיקרואלקטרוניקה, שממוקדת בתחום זיכרונות פלאש. לפני שנתיים עבר המפעל בעלות בפעם השלישית לידיה של מיקרון העולמית. עיקר הייצור של המפעל הוא פיתוח בתחום זכרונות פלאש (Flash). כמה חודשים לאחר מכן קיבלה טאואר (Tower) את פעילות הייצור של מיקרון. חלק מהעובדים עברו לאינטל הסמוכה, בעוד שאחרים המשיכו בפעילות.

על פי נימוקי השופטים, ה-IT תרם תרומה משמעותית ליכולת של המפעל להתאים את עצמו למציאות משתנה. כעת מצטרפים 1,300 עובדי החברה ועוד 800 עובדי קבלן לשורה לא קטנה של עובדים שפוטרו בחודשים האחרונים מענף ההיי-טק. הודעת הפיטורים הביאה לתגובות שונות בקרב גורמי התעשייה וגורמי ממשלה. דווקא איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, בראשותו של אלישע ינאי, טוענת כי סגירת המפעל היא אומנם דבר עצוב, אך נובעת מסיבות נקודתיות ואינה מרמזת על סכנה עתידית של סגירת מפעלי פיתוח אחרים. לעומתו, תעשיינים אחרים סבורים שמהלך זה יכול להפוך גם לכדור שלג.

מבחינה פוליטית, הדבר האחרון שממשלת ישראל צריכה כעת זה פיטורי 1,300 עובדים בקריית גת. אומנם עובדי היי-טק לא שורפים צמיגים, אבל אפשר לסמוך על מנהלי הקמפיינים של מפלגות אופוזיציה שיעשו מכך מטעמים, שלא לדבר על אמצעי התקשורת. אולם, הסיפור של מיקרון הוא אינו סיפור רגיל גם בגלל הקשר ההיסטורי שלו לאינטל. זו אותה אינטל שקיבלה מהממשלה מענקים כחוק לבניית Fab 18, וזו אותה אינטל שלא קיבלה מהממשלה את המענקים הדרושים לתכנון וייצור דור השבבים הבא, והחליטה לבנות אותו באירלנד. השיקולים ללא ספק היו עסקיים – בתחום ייצור שבבים אין הרבה מקום לציונות, ועיקר הלבטים מתנקזים לעשיית דולרים ירוקים. עתה, מדינת ישראל, זו שהחליטה לוותר על מפעל נוסף של אינטל בקריית גת בעוד כמה שנים, שלחה את מנהלי משרד התעשייה, המסחר והתעשייה לבעלי מיקרון, במטרה לנסות ולהציל את המפעל.

לכולם ברור שהתערבות זו תעלה כסף, אך יש לזכור שהיא תלויה במוטיבציה של בעלי המניות של מיקרון להמשיך ולהשקיע בישראל. אין זה המקום להיכנס לוויכוח האם השיקול שלהם נכון או לא, אבל מהלך כל כך דרמטי של סגירת קו ייצור ופיטורים של מאות עובדים יכולה להיות רמז לחברות אחרות – משהו לא תקין במדינת ההיי-טק.

אין זה סוד שמעמדה הבינלאומי של ישראל נמצא בשפל המדרגה בימים אלו. לכך יש להוסיף את המציאות הכלכלית בעולם – ששינתה את מאזן הכוחות בין מהנדסים ישראלים לאמריקניים או אירופים – ואת העובדה שמדינות רבות באירופה יעשו הרבה יותר כדי לקלוט מפעלים כמו מיקרון ואינטל תמורת הטבות מפליגות, כאלו שיותירו את ישראל הרבה מאחור. נכון, כוח האדם האיכותי, המובילות הטכנולוגית של ההיי-טק הישראלי והיותנו סטארט-אפ ניישן (Start Up Nation) מהווים שיקולים מרכזיים כשפותחים מרכזי פיתוח, אבל הם אינם יכולים להיות מנותקים מהספירה המדינית האזורית והמציאות הכלכלית בעולם.

ישראל אינה בועה. אם הממשלה הבאה לא תשכיל לעדכן ולרענן את מדיניות ההשקעות שלה, לא תגדיל את תקציבי המדען הראשי ותעודד הקמת מפעלים ומרכזי פיתוח נוספים – אנו עלולים חלילה להיות עדים בעתיד לעוד מקרי מיקרון.