"אם אין צורך מבצעי בטביעות אצבע במאגר הביומטרי – יש לחסלו מייד"

"אם אין צורך מבצעי או ביטחוני בשילוב טביעות אצבע במאגר הביומטרי – יש לחסל אותם במהירות ולמחוק את כל טביעות האצבע שכבר קיימות שם", כך אמר ח"כ חנוך מילביצקי, יו"ר ועדה המשותפת לוועדת החוקה ולוועדת המדע והטכנולוגיה, המוקדשת לנושא המאגר הביומטרי, בדיון שנערך אתמול (ג').

הדיון – שעסק בהיערכות רשות המאגר הביומטרי הלאומי למעבר למאגר המבוסס על תמונות פנים בלבד, כפי שנקבע בתיקון לחוק הביומטרי, עוד בשנת 2017 – גלש גם לשאלה שכבר הוכרעה בעבר האם צריך בכלל טביעות אצבע. על כך הוסיף ח"כ מילביצקי ואמר: "אני מבקש לקבל מידע והסברים על איזה צורך מבצעי עונות טביעות האצבע, ואם ישכנעו אותי שזה חשוב, לא אפגע בארגון זה או אחר של המדינה, אבל אני רוצה להיות משוכנע, בטרם אקבל החלטה".

החוק הביומטרי חוקק ב-2013, ואז הוא כלל גם טביעות אצבע וגם זיהוי פנים. בעקבות מאבקים ציבוריים של ארגוני זכויות האזרח ותקלות שנתגלו בחלק מהמערכות שביצעו את לקיחת טביעות האצבע, הכנסת תיקנה את החוק ב-2017, והתקבלה החלטה שמפסיקים לקחת טביעת אצבע. אולם נקבע גם כי השר הממונה יוכל להאריך בתקנות את תוקף כניסת החוק למשך חמש שנים – וזה מה שקרה עד היום. כעת, משתקופת הפיילוט (כך קראו להארכת התוקף של החוק) מסתיימת, התכנסה הוועדה כדי לשמוע מהרשות לניהול המאגר על היערכות שלה למעבר להקמת מאגר מבוסס תמונות בלבד.

עדיין לא מוכנים – להלן התירוצים

ראש רשות המאגר הביומטרי הלאומי, עמיר אריהן, הסביר כי הרשות עדייו לא מוכנה ותהליך המעבר לזיהוי פנים יסתיים במקרה הטוב ב-2025. הוא תירץ זאת בנימוקים לפיהם רק ב-2019 הוצגו מערכות שהוכיחו כי המאגר המבוסס על זיהוי פנים אמין ברמה גבוהה.

"זהו תחום שיש בו מעט ספקים, כי הוא מאוד ייחודי", אמר אריהן. "רמת הפרטיות במאגר הזה היא גבוהה", המשיך ואמר אריהן. לוח הזמנים שהציג הוא: "בסוף הרבעון השלישי של השנה הבאה (2024) אנו אמורים להיות עם מערכת שהיא עובדת. במקביל יהיו פיתוח מלא והטעמה, והכנסה של מערכת אלינו. אחר כך נפעיל תקופה משמעותית את שתי המערכות במקביל, כדי להימנע מבעיות ומשברים, ובאמצע 2025 אנחנו עוברים למערכת", הבטיח.

בדיון של הוועדה. מימין לשמאל: גלעד בהט, רמ"ד אח"מ וטכנולוגיה בייעוץ המשפטי במשטרת ישראל; עמיר אריהן, ראש רשות המאגר הביומטרי הלאומי; ו-רועי פרידמן, הממונה על היישומים הביומטריים במערך הסייבר הלאומי. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"כמדינה היה נכון שהיינו נערכים קודם"

רועי פרידמן, הממונה על היישומים הביומטריים במערך הסייבר הלאומי – שהוא הגוף המפקח על הרשות – אמר כי: "המטרה של פרויקט תעודות הזהות הביומטרי הוא הנפקת תיעוד לאומי אמין וחזק, מניעת הרכשות כפולות ותמיכה במרשם אוכלוסין מדויק. כל זאת ניתן לעשות על בסיס תמונות פנים בלבד".

פרדימן לא הסתיר את הביקורת שלו על התנהלות הרשות, ואמר כי "כמדינה היה נכון שהיינו נערכים קודם. אפשר לצמצם במעט את לוחות הזמנים".

בדיון עלתה שאלה נוספת לגבי טביעות האצבע שכבר נלקחו משבעה מיליון אזרחים, שעל פי הרשות כבר מחזיקים בתעודות ביומטריות. פרידמן אמר כי נכון להיום מחיקת טביעות האצבע היא רק על פי בקשת האזרח, ולדעתו יש לתקן את החוק, כדי שזה יקרה באופן אוטומטי.

גם חברת הכנסת יוליה מלינובסקי דרשה לקבוע בחוק שתהיה מחיקה אוטומטית ולא לחכות שהאזרחים יבקשו זאת, כי רובם בכלל לא מודעים לכך.

בתשובה לשאלה ענו נציגי הרשות כי מאז שהוקם המאגר נסיונות הזיופים היו זניחים ועל כך שאלה הח"כית: "אם כך, אז בשביל מה צריך את המאגר בכלל?".

אלי לוי, מנהל אגף מרשם וביומטרי ברשות האוכלוסין, אמר כי הוא מתנגד לביטול שילוב טביעות אצבע.

"ברגע שאדם מבקש למחוק נכון להיום את טביעות האצבע מהמאגר, אז כל מסמכי הזיהוי שברשותו מבוטלים, והוא יצטרך להנפיק חדשים, וזה יצור עומס על לשכות מרשם התושבים, שגם ככה לא עומדות בלחץ".

זאב שטח, המנכ"ל והבעלים של קומדע, שהחברה הבת שלה, קומסיין, עוסקת ביומטריה, טען כי אסור לבטל את שילוב טביעות האצבע, מאחר שאחוז הטעויות בזיהוי פנים גדול יותר מאשר בטביעות אצבע. "יש צורך בשמירת טביעות אצבע, שצריכה להיות מטעמים ביטחוניים, ויחד עם זיהוי פנים היא מדוייקת יותר".

נושא נוסף שעלה לדיון הוא הצורך של המשטרה להיעזר במאגר כדי לזהות אנשים, הן במקרים של חשודים והן במקרים של זיהוי אנשים בעקבות אירועים שיש בהם נפגעים.

אולם מדבריו של גלעד בהט, רמ"ד אח"מ וטכנולוגיה בייעוץ המשפטי במשטרת ישראל, ניתן ללמוד כי המשטרה כלל לא מנצלת את זכותה להשתמש במאגר, כי לצורך כך היא זקוקה למענה מיידי מצוותי המאגר.

"אם המענה מוגבל לשעות עבודה מסוימות ומושבת למשל בשבתות וחגים, אז יש בעיה איתו, ולכן המשטרה לא ניצלה את הזכות שלה בתקנות להיעזר במאגר בתנאים מסויימים", אמר בהט. הוא ציין כי אין ספק שטביעות אצבע טובות יותר בעת זיהוי באירוע רב נפגעים, "כי יש מקרים שבהם לא ניתן לזהות את הפנים".

נציג התנועה לזכויות דיגיטליות, צבי דביר אמר כי הדיון אינו על טביעות האצבע, שהן תהיינה בכל מקרה בכל תעודה, אלא על הנחיצות להעביר אותן למאגר והחשש לפגיעה בפרטיות. לדבריו, השאלה הפרקטית היא לשם מה צריך את הטביעות שכבר נמצאות במאגר. "המגבלה היא סך הכול בתקנות", אמר דביר.

בתום הדיון סוכם כי הוועדה תשוב ותדון בנושא לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא הצפוי בשבועות הקרובים.