דרושה טרנספורמציה דיגיטלית לאומית – ללא מחלוקות פוליטיות

השבוע שמסתיים עמד בסימן הבחירות לכנסת, ואחד הנושאים היותר מדוברים בסופו הוא מחשוב הבחירות. היום (ה') התגלתה תקלה במחשבי ועדת הבחירות המרכזית, שנכון לכתיבת שורות אלה – בשעות אחר הצהרים – עדיין לא מאפשרת את פרסום התוצאות הסופיות, לאחר ספירת המעטפות הכחולות, מה שידוע בכינוי "קולות החיילים".

אלא שאם במהלך מערכת הבחירות הובעו חששות מסכנות זיופים ומתקפות סייבר, כרגע נראה שהתקלות שאותרו אחרות והרבה יותר "רגילות". הבוקר הסתיימה הספירה ומפלגת הימין החדש, שמתנדנדת על סף אחוז החסימה, התלוננה על בעייתיות בנתונים שאנשי הוועדה הזינו למחשב. בעוד שהבוקר דווח כי מספירת חלק מהקולות, המפלגה החדשה של נפתלי בנט ואיילת שקד הגיעה ל-3.26% מכלל הקולות בבחירות – מאית אחוז יותר מאחוז החסימה, בשעות הצהרים נראה היה כי היא לא עוברת אותו. בוועדת הבחירות אומרים כי מדובר בתקלה בהזנת הנתונים, אך לא בספירת הקולות.

המקרה הזה הוא עוד הוכחה עד כמה חשוב שוועדת הבחירות תפסיק לספור פתקים ידנית ולהזין אותם למערכות המחשב, אלא תתאים את עצמה לתדמית שיש לישראל בעולם כאומת הסטארט-אפ והחדשנות. אם אנחנו יודעים להנחית חללית על הירח – מה שצפוי לקרות הערב, אנחנו יכולים באותה המידה לבצע טרנספורמציה דיגיטלית בכל מערכת הבחירות. מעבר לפן החדשנות, מחשוב מערכת הבחירות כולה יביא להתמודדות טובה יותר של המדינה עם זיופים, סייבר והתערבות של גורמים חיצוניים.

במי זה תלוי – האם בוועדת הבחירות המרכזית או בכנסת? כמו בהרבה מקרים, גם כאן יש מי שמטיל את האחריות על הצד השני. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, אמר אתמול בראיון לכאן ב' שהוא לא פוסל דיון בשינוי שיטת הבחירות, אולם ציין שזו עבודה של המחוקקים. זאת, כשם שהם צריכים לעדכן בדחיפות את חוק התעמולה, שנחקק ב-1959 ואין שום קשר בינו לבין המציאות הדיגיטלית שבה אנחנו חיים.

חזרה לחקיקה בכנסת

בשבועות הקרובים תעסוק המערכת הפוליטית בהרכבת הממשלה, שנראה שלא תהיה קלה. אחרי שתסתיים המלאכה וראש הממשלה הישן-חדש, בנימין נתניהו, יציג את התוצאה לנשיא המדינה, יצטרכו השרים והח"כים לחזור ולטפל בשורה של נושאים, שחלקם טופלו בקדנציה הקודמת ולאחרים ייחשפו שלל הח"כים החדשים בפעם הראשונה.

הניסיון מלמד שמעת לעת עולים, במליאת הכנסת ובפרט בוועדות, נושאים שאין לגביהם מחלוקת בין ימין לשמאל, ונערכים דיונים ענייניים ולפעמים אף מועילים. אחת מהן זו ועדת המדע והטכנולוגיה, שאותה הוביל בכנסת היוצאת ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה, ויש לקוות שהוא ימשיך לעמוד בראשה. בוועדה זו דנים בשורה של נושאים שקשורים בחיי היום יום שלנו – במגזרי החינוך, הבריאות, הממשלה ועוד – דרך המסננת הדיגיטלית. לא במקרה יצא שהוועדה דנה כמעט בכל נושא שמעסיק את המדינה, לבד מעולמות החוץ והביטחון. בעצם, גם בהם, בהיבטי הסייבר.

ח"כ אורי מקלב, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה. צילום: פלי הנמר

נושאים שנמצאים על שולחנה של הכנסת, בתחומים כגון בריאות דיגיטלית, תקשוב בחינוך, התייעלות ושיפור השירות הציבורי, השלטון המקומי והתקשוב בו, והאבטחה והגנת הפרטיות, לא ירדו מסדר היום וממתינים שהוועדות השונות תטפלנה בהם. במאמר דעה שפרסם שלשום ח"כ לשעבר יוחנן פלסנר באתר של המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא ציין שלמרות הקרע והשסע שהחריפו במערכת הבחירות, סקרים שערך המכון בתקופה האחרונה גילה שיש שורה של נושאים שיש בהם הסכמה בחברה הישראלית. לנושאים הללו, שפלסנר ציין, אפשר בהחלט להוסיף את התחומים שצוינו כאן קודם. כך, בריאות דיגיטלית היא משימה לאומית, שמעבר לתרומה לבריאות האזרחים מחזקת את השוויון ומצמצמת פערים. כמוה התכניות לתקשוב מערכת החינוך, הגברת מספר הלומדים את תחומי המדעים והטכנולוגיה, והנפלאות שהיא יכולה לעשות בתחומי התחבורה השונים, לרבות בתחבורה הציבורית. ההיי-טק הוא שחקן חשוב בכל הנושאים הללו, וככל שבירושלים יקדימו לדון ולהחליט, כך יהיה אפשר לצמצם את הנזקים ולשפר מהר וטוב יותר.

גם נושאים כמו תעשיית ההיי-טק עצמה, הקמת מפעלים חדשים וסטארט-אפים הם כאלה שהעמדה לגביהם לא נקבעת על פי השקפה פוליטית. אמנם, ערב סיום מערכת הבחירות פורסם מכתב של בכירי היי-טק שתומכים בכחול לבן, אבל ברור שבכירים אחרים תומכים במפלגות אחרות. התמיכה המדוברת, במפלגה זו או אחרת, נובעת מכך שהם מוטרדים לגבי עתיד הענף וההשלכות של הדבר על כלל החברה הישראלית.

כאן נכנסים לתמונה השרים והח"כים, ללא הבדל השקפה בין ימין ושמאל. הם צריכים לרצות ולהפנים שללא חדשנות ושימור ההיי-טק בישראל יהיה להם קשה מאוד לנהל את המדינה. עד כדי כך.

השורה התחתונה: עוד מעט המדינה יוצאת לפגרת פסח, שתפיג מעט את המתחים ותרגיע את הרוחות הסוערות ממערכת הבחירות. אחריה, על כל הנבחרים, משני צדי המתרס, להתכנס יחדיו ולטפל בנושאים החשובים באמת.