המהפכה האמיתית כבר בעיצומה: המעבר לנימבוס צובר תאוצה
אנטולי קושניר, אחד משלושת מייסדי קומיט, חשב שהוא כבר ראה הכל מהכל: תהליכי הקמה של מאות פרויקטים ומגה-פרויקטים בגופים פרטיים, ביטחוניים וממשלתיים, מערכות מתקדמות ופורצות דרך, ואז הגיע נימבוס...
"זה לא פרויקט. זו פרוגרמה ומהפכה של ממש והתקדמות מעשית של מדינת ישראל לעידן הדיגיטלי, שבעוד כמה שנים עומדת לשנות את החיים של כולנו באופן דרמטי " – כך אומר אנטולי קושניר, סמנכ"ל הטכנולוגיות וראש חטיבת תקשוב וענן היברידי בחברת קומיט (Commit), אחת מחברת שירותי הטכנולוגיה המובילות בישראל ו-Premier Partner של ענקיות הענן AWS (ר"ת Amazon Web Services), גוגל קלאוד (GCP – ר"ת Google Cloud Platform) ו-מיקרוסופט (Microsoft).
חברת קומיט נבחרה להיות בין החברות שיאפשרו למשרדי הממשלה, לחברות ממשלתיות ולגופים ציבוריים נוספים לתכנן ולבצע הגירה לענן ולהוביל אצלם פיתוח מערכות מידע בסביבת הענן, במסגרת פרויקט נימבוס הממשלתי, שינגיש את השירותים האלו לציבור רחב.
נקודת המבט של קושניר על פרויקט נימבוס שצובר תאוצה בחצי השנה האחרונה נחשבת לייחודית בזכות שתי סיבות עיקריות: הראשונה נעוצה בכך שקומיט כבר נמצאת בשלבי עבודה מתקדמים לקראת מעבר לענן עם מספר רב של גופים ציבוריים גדולים בתחומי הממשל, הנגשת שירותים לציבור, הביטחון, התחבורה, הבריאות, החינוך, ועוד.
הסיבה השנייה שהזווית של קושניר, שמוביל את התחום התשתיות הטכנולוגיות בקומיט מאז הקמתה בשנת 2005, מעניינת במיוחד ונוגעת למומחיות והבקיאות של החברה בכל המישורים הנוגעים לפרויקט נימבוס: החל מכך שכרבע מכ-700 עובדיה מחזיקים בסיווג הביטחוני הגבוה ביותר שניתן לקבל בזכות פרויקטים קודמים עם משרדי ממשלה וגופים ביטחוניים, עבור בהיותה חברה המתמחה הן בעבודה עם שירותי AWS שאף זכתה בשנתיים האחרונות בפרס AWS כשותף השנה במגזר הציבורי בישראל, והן בשירותי GCP – שהן שתי ספקיות התשתית של נימבוס, ועד להיותה חברה המעניקה שירותים מהקצה אל הקצה: תכנון, מימוש ופיתוח תוכנה, דיגיטל ופלטפורמות IoT, סייבר, דטה וביג-דטה, ועוד.
נזכיר, כי פרויקט נימבוס הוא מיזם אדיר ממדים להעברת המחשוב הממשלתי והציבורי בישראל למחשוב ענן. מטבע הדברים, הוא צפוי להיות אחד הנושאים המדוברים ביותר בכנס e-GOV National Digital Agency, שייערך בהמשך השבוע. גם קושניר צפוי להשתתף בכנס ולקחת חלק בפאנל שיעסוק בנושא "נימבוס: המעבר לענן – אתגרים והזדמנויות".
למה אתה מתכוון כשאתה אומר שפרויקט הנימבוס הוא הרבה יותר מעוד פרויקט?
"הנימבוס נוגע בסופו של דבר בכל הספירות של החיים בישראל בעידן הדיגיטלי. בימים אלה הולך ונבנה במדינת ישראל אקו-סיסטם דיגיטלי חדש, שעתיד לשנות את כל מה שהכרנו כלקוחות קצה של השירותים הממשלתיים והציבוריים, כמו שירותים ממשלתיים לאזרח, רפואה, תחבורה וחינוך, וגם לשנות באופן מוחלט את אופן העבודה של הגופים האלה. ככל שנימבוס יילך ויצבור תאוצה, אנחנו נקבל את מה שאנחנו צריכים באופן מהיר, יעיל ומדויק הרבה יותר, וגם המערכות יידעו לדבר האחת עם השנייה באופן שיקל על כולנו. הנגישות למידע, העיבוד שלו והסקת מסקנות על-בסיסו באמצעות יכולות בינת מלאכותית (AI) ולימוד מכונה (ML) תשתפר משמעותית. זו מהפיכה של ממש".
תוכל לתת דוגמה?
"אני אתן כמה דוגמאות מפרויקטים שאנחנו עובדים עליהם בימים אלה. אחד שקשור לשירותי רפואה ואחד לשירותי ביטחון. בעולם הרפואה זה אולי לא יקרה מחר בבוקר, אבל בהמשך הדרך כל הנתונים הרפואיים שלנו יסונכרנו – הבדיקות מרופא המשפחה, צילומי הרנטגן, סיכום הביקור של האשפוז בבית-החולים – ונוכל לקבל המלצות רפואית מדויקות וחשובות בלי שנצטרך לפנות בעצמנו לרופא המשפחה עם הדיסק של הצילום או מכתב השחרור מבית החולים. בהמשך זה אפילו יקרה בלי שתהיה בכלל יוזמה כלשהי שלנו, בינה מלאכותית תשווה את התוצאות שלנו מלפני שנה או כמה שנים ותזהה תהליכים שינבאו היווצרות של מחלות עתידיות. בתחום הביטחון – אנחנו שותפים לבחינות של מערכות שיזהו שריפות ודלקות על ידי ניתוח וידיאו מרחפנים וחיישנים נוספים, ויתריעו על כך בזמן אמת לפני שהדליקה התפשטה ותפסה תאוצה".
נשמע כמו פרויקט שאפתני ומורכב מאוד. מה האתגרים המרכזיים של הנימבוס כרגע?
"כמעט כל הארגונים והגופים שרלוונטיים לנימבוס עובדים עם עשרות מערכות מידע כל אחד. לא רק שלאחר ההגירה לענן המערכות הללו צריכות לדבר אחת עם השנייה בסביבה מתקדמת ופעמים רבות בניגוד למה שקורה כיום, אלא שהן גם יידרשו להתחבר למערכות של גופים אחרים, שחלקן עדיין ירוצו על גבי תשתיות רגילות – ויצריכו יצירת תצורות היברידיות (Hybrid). הרבה מהמערכות האלה נכתבו ב-20 השנה האחרונות, וגם אלו שנחשבות חדשות יחסית לא תמיד עונות על כל הדרישות מבחינת אבטחה, התאמה לענן, יכולות scale ועוד. מכאן, כי האתגר המרכזי ארוך הטווח הוא מודרניזציה של מערכות ובחלק מהמקרים שכתובן מחדש בשיטות Micro-service, בשפות מודרניות מותאמות להרצה בענן ויכולות ניצול של תשתית הענן. לכך יש להוסיף אתגרים נוספים, ובהם העובדה, כי כמעט בלתי אפשרי וודאי שלא רצוי לבצע Lift & Shift של תשתיות לענן. תמיד נדרשים שינויים הן במוצרים והן בתצורות היישום– הצורך בהקמת Landing zone – תשתית ארגונית עננית מאובטחת, ומצד שני גמישה, שתבטיח שהפתרון הענני יספק את כל המעטפת להגנת מידע, להתמודדות עם תוקפי סייבר פוטנציאליים ויכולת גילוי ומניעה של זליגת מידע או נגיעה בלתי מורשית בו, ותענה על כל דרישות הרגולציה בדבר שמירת פרטיות המידע ותאפשר עבודה מהבית, ועוד".
ואיך אתם בקומיט מתמודדים עם מנעד כזה של אתגרים מול לקוחות שונים?
"במהלך השנים פיתחנו אצלנו מומחיות ומתודולוגיה ייחודית, שכבר אומצה בעשרות ארגוני אנטרפרייז בישראל ומאפשרת לספק מענה '360 מעלות' לצורכי מודרניזציה והגירה לענן עבור גופים ממשלתיים וציבוריים. בזכות כך שאנחנו גם בית תוכנה בין הגדולים במדינה, גם גוף שמספק את כלל שירותי ה-ICT והענן המודרני תחת קורת גג אחת – מחשוב ענן, DEVOPS/FINOPS, סייבר, דטה וביג-דטה, NOC/SOC ועוד – אנו בונים צוותים מולטי-דיסציפלינריים, שמאפשרים ליצור תהליכי עבודה סימביוטיים עם יחידות מקבילות של ארגוני לקוח, וכך מתקדמים בין שלבים שונים של הפרויקט תוך כדי העברת ידע לארגונים מצד אחד, וניהול קפדני ואג'ילי על ידי קבוצת הPMO- שלנו מצד שני".
ולסיום, מה הציפייה שלך מהממשלה בקשר לפרויקט?
"חייבים להאיץ את תהליכי הוצאת הפרויקטים שנבחרו לבצע את ההגירה לענן, כולל מודרניזציה. זה לא שאין פרויקטים שכבר מטופלים ועוד כאלה שבדרך, אבל עדיין יש תחושה של איטיות יחסית".
