כשהכדור שלנו בוער, הטכנולוגיה יכולה להציע עזרה
מאת: מזל גלאור, סמנכ"לית שיווק ותקשורת, יבמ
בשבוע שעבר ננעלה ועידת האקלים של האו"ם עם תחושות מעורבות. מצד אחד הושג אישור מחודש למטרה הגלובלית של הגבלת התחממות כדור הארץ למעלה וחצי צלזיוס, אך בתקשורת העולמית הושמעה גם ביקורת על כך שההסכם שהושג לא מגלם התקדמות משמעותית בנושא הפחתת הפליטות מאז ההסכם אשתקד.
הכנס השנה התקיים על רקע שורה של אסונות אקלים שהתרחשו ברחבי העולם, למשל השיטפונות הקשים שפקדו את פקיסטן, שגבו כ-1,500 קורבנות ונזק שנאמד בכ-30 מיליארד דולר; הבצורת הקטלנית והארוכה בקרן אפריקה; או גלי החום הקיצוניים שפקדו את סין ואירופה.
על רקע ההתחממות העקבית של הטמפרטורה הגלובלית – השנה הנוכחית צפויה להירשם כחמישית או השישית החמה בהיסטוריה. על פי דו"ח שפורסם לאחרונה – אירועי קיצון אלו הופכים להיות "הנורמה החדשה", כמו אותן שריפות ענק הפוקדות את קליפורניה, יוון או אוסטרליה מדי שנה.
לטכנולוגיה תפקיד חיוני בהתמודדו עם אתגרי האקלים
נוכח המציאות הזו, ברור שאת המאבק באקלים יש לנהל בכל החזיתות – המדינית, המחקרית וגם הטכנולוגית. אדרבא – חברות הטכנולוגיה, שגם אם פעילותן אינה "מזהמת" בהשוואה לחברות תעשייה, תורמות נתח משמעותי מצריכת האנרגיה העולמית, וכתוצאה מכך – מגבירות את פליטת גזי החממה לאטמוספירה.
השילוב של אקלים שמשתנה ותשתיות אנרגיה ישנות ולא יעילות פירושו שאם לא נשקיע בתוכניות ובטכנולוגיות שמאפשרות חיזוי, כמו בינה מלאכותית, האינטרנט של הדברים (IoT) וניתוח נתונים מתקדם – אירועים קשים שניתן היה למנוע ודאי יתרחשו.
הטכנולוגיה חייבת למלא תפקיד חיוני בהתמודדות עם האתגרים הללו, והכלים המתקדמים העומדים לרשותנו היום מוכיחים שהדבר אפשרי. כך למשל ניתן לשקול שימוש בבינה מלאכותית, IoT וניתוח נתונים מתקדם, כדי לזהות מבעוד מועד תנאים סביבתיים שצפויים להוביל לשריפה או הצפה חריגה. ניתן לסייע לגורמים בשטח לנטר אזורים מועדים למפולות בוץ, וניתן לחזות את דפוסי השימוש באנרגיה על מנת לתעדף ולתקצב בהתאם פיתוח של מקורות בני קיימא.
שריפה עצומה ליד אגם אלסינור בקליפורניה. צילום: פליקר
טכנולוגיה מתקדמת למניעת שריפות ענק
אלה כמובן פתרונות ברמת המדיניות, אבל הנה למשל דוגמה של יישום בארגונים "מגובה צמרת העץ": מניתוח של כמה מאירועי השריפות בקליפורניה בשנים האחרונות עולה כי צמיחה מוגברת של צמח העלווה מהווה תורם משמעותי לשריפות, וסיכון רציני לקווי חשמל ולציוד. תוכנה חדשנית מאפשרת לחברת החשמל המקומית לעקוב אחר צמיחת העצים לאורך מאות קילומטרים, תוך שימוש בתמונות מלוויינים או רחפנים, כדי להעריך את הקרבה של צמרות העצים לקווי החשמל. כאשר מזהים קרבה מסוכנת – ניתן לנקוט בפעילות מונעת מתאימה בעלות זניחה – לבטח בהשוואה לנזקי השריפה שעלולה להיגרם.
אם חלילה פרצה השריפה, גילוי מוקדי האש וחיזוי הדינמיות של ההתפשטות הם גורם קריטי, לדברי אנשי הכיבוי.
האפליקציה Bee2FireDetection, למשל, זקוקה רק לרשת של מצלמות HD ומחשבים לניטור ואיתור – ציוד שממילא קיים בעיריות רבות באזור. כך ניתן לעקוב באופן רציף אחר תמונות הווידיאו מהמצלמות, כדי לזהות שריפות יער במרחקים של עד כתשעה קילומטרים.
התמונות שנאספות מנותחות באמצעות תוכנה ואלגוריתמי למידה עמוקה, כדי לאפשר למערכת לזהות כל סימן של אש ולשלוח במהירות התרעות.
היישום לוקח בחשבון גם נתונים מטאורולוגיים וסביבתיים, כגון לחות יחסית, כיוון רוח או טמפרטורה על מנת להציע מדד סיכון לקהילות ולכוחות החירום. מדדים אלה ואחרים יכולים, לאורך השנים, לשפר את האלגוריתמים של המודלים השונים, ולאפשר חיזוי טוב יותר להתנהגות הבלתי צפויה של השריפות.
בשנת 2018 לבדה זה נגרמו הפסדים מוערכים של 148.5 מיליארד דולר כתוצאה משריפות בקליפורניה. עליהן מוסיפים את ההשפעה של הפסקות חשמל מתגלגלות, נזק לבתים ועסקים, שיבושים בשרשרת האספקה, והפגיעה הקשה באנשים שנמלטים מבתיהם – וכמובן הנזקים הבריאותיים והסביבתיים לטווח הארוך.
החידושים הטכנולוגיים האלה כוללים יותר מסתם איסוף נתונים. טכנולוגיה יכולה לספק לא רק מענה מהיר לשריפות, אלא גם לבנות את התשתית והחוסן הדרוש על מנת להתמודד עימן בטווח הארוך, וכן לסייע ביצירת מקומות עבודה חדשניים ששירות אזרחי חיוני עומד בבסיסם.
