עולם העבודה ההיברידי מתקשה לגשר על הפער בין דור ה-Z לבייבי בומרס

מאת: ירון רזינסקי, דירקטור מכירות אזורי, Digital Workspace בחברת VMware

זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה הגענו לאיזון הדרוש בין הטכנולוגיה שמאפשרת לנו לממש עבודה מרחוק לבין התרבות שמגדירה אותה. ארגונים, שחוקרים כיום את החוויה הדיגיטלית הטכנולוגית, ורוצים לדעת כיצד לתמוך בעובדיהם, צריכים לחשוב מחדש על תרבות העבודה שלהם ולוודא שהיא לא מוגבלת לשהות במשרד בלבד.

כיום, ארגונים צריכים לבחור בין עבודה היברידית מלאה לבין חזרה למשרדים, אך גם לשקול את הדעות השונות ולעתים הסותרות של העובדים בסוגיה, תוך מציאת איזון בשורה של סוגיות תרבותיות, עסקיות וכלכליות, כמו פריון, מה לעשות במשרדים היקרים שהתרוקנו, כיצד להגביר את שיתוף הפעולה בין העובדים ולצמצם תחושת בדידות, ועוד.

בקרב קבוצות גיל שונות נמצא שאין תמיד הסכמה גורפת על השאלה איפה וכיצד הם רוצים לעבוד, דבר שמוביל להבדלים משמעותיים בחוויה ובביצועים של העובדים. לראייה, לפי מחקר שערכנו, מאז תחילת המגיפה, 62% מבני ה-18-25 קיבלו קידום, לעומת 13% בלבד מבני ה-56 פלוס. 

הנתונים חושפים אם כן מגמה מטרידה לפיה בני דור הבייבי בום הרגישו מבודדים יותר ויותר ושלא מקשיבים להם, וכתוצאה מכך היו יותר פסימיים. תחושות אלו גרמו לרבים מבני הדור הזה לפרוש מעבודתם בעקבות הקורונה

ארגונים צריכים להגיב להבדלים האלה בהקשר של מטרות ושאיפות רחבות יותר, על מנת להפוך את סביבת העבודה למכילה וגמישה יותר. השאלה היא כיצד ארגונים יגשרו על פני הפערים הדוריים האלה וכיצד ההבדלים בהשקפות יכריעו את מידת ההצלחה של העבודה ההיברידית בעידן החדש. מהם ההבדלים האלה ומהי ההשפעה שלהם על עסקים שכבר נאבקים למצוא עובדים, בעידן שבו שיעורי ההתפטרות הוא בין הגבוהים?

הפער הגדול ביותר בתפישות הבין-דוריות משתקף באופן שבו כל קבוצה תופשת את התפתחות הקשרים האישיים. המחקר שלנו מצא ש-70% מבני דור ה-Z (בני 18 עד 25) מאמינים שהשינוי בנסיבות העבודה שיפר את הקשרים האישיים שלהם עם חבריהם לעבודה, בעוד שרק 30% מבני דור הבייבי בום (56 פלוס) מאמינים בכך.

ייתכן שזו שאלה של הרגל, שכן דור הבייבי בום עבדו במשרדים במשך כל הקריירה שלהם. עם זאת, בניית קשרים כדי לטפח שיתופי פעולה צריכה להיות בראש סדר העדיפויות של המעסיקים. לא רק שיצירת קשרים טובה מבחינה חברתית, אלא שהיא מגדילה את הפריון, משפרת את הביצועים ומעמיקה את המעורבות של העובדים. זו הסיבה שדו"ח שהפיקה VMware קבע כי: 60% מהארגונים ישקיעו בממוצע 500 אלף דולר בחוויה הדיגיטלית של העובדים שלהם במהלך 24 החודשים הבאים, כאשר 80% מהם ציינו שהיעילות של העובדים היא אחד המניעים הגדולים להשקעה זו.

לפי המחקר, לבדידות החברתית אכן יש השפעה משמעותית, ועובדים שהרגישו מנותקים מחבריהם לעבודה במהלך המגיפה היו פחות יעילים בהשוואה לתפקודם לפני הקורונה. נוסף על כך, רק 30% מדור הבייבי בום העידו שהיעילות של העובדים עלתה בשל העבודה מרחוק. הפער הדורי המשמעותי הנוסף התגלה בנושא חופש הביטוי והמחשבה ובסוגיה זו הפער בין דור ה-Z לדור הבייבי בום היה כ-40%. כאשר העובדים נשאלו על אופטימיות בקרב העובדים, הפער קטן ל-25%. הנתונים חושפים אם כן מגמה מטרידה לפיה בני דור הבייבי בום הרגישו מבודדים יותר ויותר ושלא מקשיבים להם, וכתוצאה מכך היו יותר פסימיים. תחושות אלו גרמו לרבים מבני הדור הזה לפרוש מעבודתם בעקבות הקורונה. 

על אף זאת, הייתה תמימות דעים בין בני הקבוצות השונות כל כך בשני נושאים: האחד, העבודה מרחוק הובילה להערכה של העובדים שמבוססת כיום יותר על הביצועים שלהם ולא על מדדים מסורתיים, כמו הזמן שבו הם שהו במשרד. השני, אנשים משתי הקבוצות הסכימו כי נדרשים כישורי ניהול כדי לבנות צוותי עבודה יעילים בסביבה מבוזרת, ובראשם כישורי תקשורת, אמון בעובדים, יכולות דיגיטליות במגוון פלטפורמות ויכולת לאמץ מדדים חדשים של ביצועי עובדים.

בעידן העבודה מרחוק עובדים רוצים להרגיש מוערכים, מקושרים, נתמכים ומעודדים, בלי קשר למקום שממנו הם מבצעים את העבודה. ארגונים צריכים לקחת בחשבון את היכולות, הצרכים והתפישות השונות של כל אחד מהדורות ולחזק באופן זה את הארגון, לשפר את כושר התחרות שלו ולהפוך אותו למקום טוב עבור כולם. לצורך זאת ניתן להישען על טכנולוגיות חדישות המטפלות בחוויה הדיגיטלית שהופכות את העבודה מרחוק למציאות.

רוצים לשמוע עוד? הירשמו כאן למפגש הפורום של דל טכנולוגיות ביום ד', ה-6 ביולי.

להרשמה לכנס דל הקישו כאן