Low-Code: שיטת הפיתוח שהופכת לפופולרית בארץ
"החדשנות העסקית של העתיד טמונה בפיתוח Low-Code", כך אמר צבי גלי, מנהל פעילות OutSystems באמן דיגיטל, נציגת החברה בישראל, על השיטה שאולי עוד לא הכרתם
המעבר לעבודה מהבית ביחד עם התחזקות הצורך בערוצים דיגיטליים, האיצו תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, שהחלו עוד לפני כן. תעשיות הפיננסים, הבריאות, התשתיות, ועוד תעשיות מובילות, עוברות כולן לנהל את התהליכים העסקיים ואת התקשורת מול הלקוחות באפיקים דיגיטליים. אולם, שינוי כל-כך מהותי דורש הרבה מאוד אנשי פיתוח ו-IT, שלחברות רבות קשה מאוד לגייס ולשמר.
המחסור בכישרון (טאלנט) פיתוח מקומי הוביל חברות שונות לנסות למצוא פתרונות שונים. ביניהם, מיקור חוץ לעובדי פיתוח במדינות אחרות כמו פורטוגל או הודו, התבססות על מוצרי קוד פתוח (אופן סורס) או השהייה של תוכניות הטרנספורמציה, עד שיצליחו לגייס עובדים. אולם, אף אחד מהפתרונות הללו לא נותן מענה מיידי ויעיל לצורך לפתח מגוון גדול של אפליקציות, שיאפשרו לאנשי החברה לעבוד בצורה אג'ילית, סקיילבילית ויעילה. כלומר, למרות העלייה בדרישות – הפיתוח לא מצליחים להשיג את הקצב והדרישה לפתח יותר, בצורה מהירה טובה וזולה יותר.
כאן נכנס לתמונה ה-Low-Code – פלטפורמת פיתוח שמאפשרת להרחיב את מנעד האנשים שמפתחים אפליקציות, ובזמן קצר יותר. זאת, כיוון שפלטפורמות Low-Code מנגישות פיתוח אפליקציות לכל אחד. הן מאפשרות לפתח דרך ממשק פיתוח ויזואלי, במקום בשורות קוד. דרך הממשק, משתמשים מרכיבים ומסדרים את חלקי האפליקציה שהם רוצים לבנות, ויכולים מיד להפעיל אותה! שיטת ה-Low-Code כל-כך מבטיחה, שלפי גרטנר 70% מהאפליקציות החדשות שיפותחו בארגוני אנטרפרייז יהיו מ-Low-Code, בהשוואה ל-25% ב-2020.
פיתוח מהיר, איכותי ויעיל ב- 300%
כפי שניתן להבין, פלטפורמות Low-Code מאיצות בצורה משמעותית את תהליכי הפיתוח, וכתוצאה מכך את תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגונים. משתמשים וארגונים יכולים לקבל מענה פיתוחי מהיר ומותאם לצרכים שלהם. בזכות ה-Low-Code, ובאמצעות פיתוח משולב של המשתמשים העסקיים ואנשי ה-IT, הם יכולים לקבל במהירות אפליקציות שמייעלות ומשפרות את העבודה שלהם ושל הלקוחות.
"ארגוני אנטרפרייז שמשתמשים ב-Low-Code יכולים להאיץ את תהליכי הפיתוח בסדרי גודל שבין 300% ל-700%", אמר צבי גלי, מנהל פעילות OutSystems באמן דיגיטל, נציגת החברה בישראל. בסביבה תחרותית שדורשת חשיבה חדשנית ומהירה בכל עת, מדובר בגורם שיכול להכריע לגבי הצלחה של חברה".
בנוסף, פיתוח ב-Low-Code מבטיח שהמשתמשים העסקיים תמיד יקבלו מענה מדויק לצרכים שלהם, שכן הם בונים את המוצר ביחד עם אנשי ה-IT. נגמרו הימים שבהם היה צריך להסביר את הצורך העסקי לאנשי המוצר והפיתוח, שבתורם פירשו את הנאמר לפי הבנתם ולא תמיד פיתחו מוצר סופי שהיה מותאם לצורך המקורי.
שלישית, פלטפורמות Low-Code איכותיות מרחיבות את מנעד האפשרויות העסקיות של הארגון. לצד הפיתוחים החדשים, פלטפורמות מסוימות מציעות מרקט-פלייס שמאפשר למשתמשים ליהנות מהאפליקציות שפיתחו משתמשים אחרים. כדי לוודא שהפיתוחים איכותיים וטובים, הפלטפורמות עושות בדיקת איכות להבטחת יעילות, סקלביליות ואבטחת מידע באמצעות AI, לפני החיבור של האפליקציה לקוד של החברה.
Low-Code – משחרר את אנשי הפיתוח וה-IT לעסוק במטלות אחרות
לבסוף, פלטפורמת Low-Code משחררות את אנשי הפיתוח וה-IT לעסוק בעבודה מורכבת ואיכותית יותר. במקום להתעסק בתחזוקה שוטפת, עדכון גרסאות או פיתוח, שהוא יחסית פשוט, הם יכולים להשקיע את כישרונם במוצרים מהליבה העסקית של החברה. מדובר ביתרון שגם משפר את שביעות הרצון של העובדים וגם חוסך כוח אדם לארגון.
כמובן חשוב לבחור את הפלטפורמה המתאימה מבחינת כמות המשתמשים, יכולות הגידול ויכולת שילוב עם מערכות ארגוניות, או פיתוח שנעשה בצורה מסורתית בארגון. כמו כן, מומלץ לבחור פלטפורמה שלא תהיו תלוים בה, ואם יהיה צורך ניתן יהיה לייצא את הקוד ולהשתמש בו ללא תלות בפלטפורמה.
"פיתוח Low-Code מאפשר לארגוני אנטרפרייז להיות חדשניים ולפתוח אפשרויות עסקיות חדשות עם עובדים ולקוחות. ארגונים שידעו איך למצות את מה שפלטפרומות Low-Code מציעות, יוכלו לקבוע איך העתיד שלהן ייראה, ולעצב מחדש את המציאות העסקית שלהן, בתנאים שלהן", סיכם צבי גלי.