"בלי ממשל נתונים תתקבל ביצת מידע ולא אגם מידע"

כתב: הילל יוסף.

"בדרך כלל, כשארגון רוצה לעבור למערכת חדשה, כגון ERP או CRM, הוא משקיע בה רבות – אבל לא משקיע כלל, או שמקצה מעט משאבים, בטיוב ובאיכות המידע. כך, מתקבלת מערכת חדשה עם מידע ישן, לא רלוונטי, לא אמין וחלקי. הכנת המידע והטיפול בו בטרם הכנסתו למערכת חדשה אורך זמן רב. דווקא בימי משבר דוגמת הקורונה אין זמן להכין את הנתונים, כשצריך את המידע מהר", אמר מוטי סדובסקי, מנהל מכירות אזורי למזרח אירופה וישראל באינפורמטיקה.

סדובסקי דיבר לקראת כנס וירטואלי שעורכת החברה, Informatica Virtual Workshop. הכנס ייערך מחר (ה') אונליין, בשעות 09:30 – 11:30. הוא יישא את הכותרת Customer 360 & Data Governance & Privacy.

לדברי סדובסקי, "החלק הארי, כ-80%, מתהליך בניית מודל אנליטי הוא הטיפול המקדמי בנתונים. כשזה לא נעשה, מתקבלות שגיאות רבות בדו"חות ה-BI ובאנליטיקה. כך, לדוגמה, במשבר הנוכחי הייתה כמות רבה, שלא לומר רבה מאוד, של שגיאות בנתוני איכון חולי ונשאי נגיף הקורונה ששהו בסופרמרקטים. למערכת הבריאות לא היו כלי אינטגרציית נתונים לגזירת ושליפת דטה ולקישור בין מערכות מידע שונות. לכן, עולה החשיבות של הטיפול בנתונים לעומק – ומראש. אם לא כן, הדבר יפגע ביכולת קבלת החלטות מושכלת של ההנהלה".

"נדרש", אמר, "ליצור אמת ארגונית אחידה אודות הלקוח או המוצר, בשימת לב לכמה היבטים: ממשל ארגוני, הלימה לרגולציות ואבטחת מידע ושמירת הפרטיות. יש לפנות למנהלים בארגון, המבינים את חשיבות הנתונים להצלחה העסקית. צריך אדם שאכפת לו מהנתונים".

אתגר נוסף אותו ציין סדובסקי הוא ש-"ברבות השנים, מערכות ה-IT פותחו בנפרד, ב-'עמודים' (Silos) נפרדים. כשמנמ"ר נשאל 'האם אתה יודע היכן נמצא המידע שלך?', האמיצים השיבו שהם לא יודעים. שאלה כגון 'כמה לקוחות יש לבנק?' תיענה בתשובות שונות. בארגון ממוצע יש בין שש ל-20 מערכות שונות המטפלות ב-'לקוח', וכדי לדעת כמה לקוחות באמת יש לארגון צריך לסנכרן בין המערכות השונות ולבנות אמת ארגונית אחת (Golden Record). צריך גם להגדיר מהו לקוח, כי יש לקוחות מסוגים שונים".

הפתרון של אינפורמטיקה

סדובסקי נתן כדוגמה את המקרה של קבוצת הגז והנפט ההונגרית MOL. "הייתה להם בעיה של נתונים חלקיים ושגויים, ומערכות מיושנות שלא נותנות תמונה שלמה על הלקוח ועל המוצרים שלהם", אמר. "אנחנו, באינפורמטיקה, מיישמים שם את מערכות Customer 360 ו-Product 360 לצד כלי ממשל נתונים שלנו, לטובת קבלת אמת ארגונית אחת ואחודה. כך, כיום נבנית הגדרה מדויקת של הקבוצה: מהו לקוח, מהם כלל עסקי הלקוח עם החברה ועוד שלל נתונים בפילוחים שונים, המסייעים לתפעול שלה בצורה מושכלת, על בסיס אמת אחת".

"כפי שציינתי", הוסיף, "לא מספיק להגדיר 'מה זה לקוח', כי מדובר בפירושים שונים. בחברת תדלוק, למשל, לקוח אחד ממלא דלק, השני קונה סיגריות בחנות הנוחות והשלישי מטעין את המכונית החשמלית שלו. נדרשת הגדרה עסקית לשאלה מה זה לקוח. לנו, באינפורמטיקה, יש מילון מונחים עסקי, שעונה לשאלה בצורה אחידה ומדויקת: מה ההגדרה הארגונית של הלקוח, כתובתו, פרטיו ועוד. בארגון נבנית מערכת מידע אחודה, שמסתכלת על הלקוח, המוצר או הספק ב-360 מעלות ובצורה אחודה".

סדובסקי סיים באמרו כי "אינפורמטיקה מאפשרת לארגון לבנות לעצמו דטה מרקט פלייס ובו הגדרות עסקיות אחודות: מיהם בעלי המידע, מהו המידע המשמעותי, מתי עודכנו הנתונים ועוד. כך, ניתן לבנות עולם נתונים מאורגן, בו מנהלי ואנשי המידע יכולים לאתר בקלות נתונים הרלוונטיים לעבודתם בצורה מובנית ופשוטה, ולקבל דטה בעל מובן עסקי ברור, שלם ומטויב. היכולות של ממשל דטה וקביעת נהלים וחוקים בארגון מאפשרת בניית אגם נתונים איכותי – ולא 'ביצת' נתונים".

להרשמה לאירוע לחצו כאן.