מה כדאי לדעת על הנגשת אתרי אינטרנט?

כתב: יובל וגנר, נשיא ומייסד עמותת נגישות ישראל.

תהליך הנגשת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות החל עוד ב-2006 בארצות הברית, בתקנות שנקראות Section 508, המחייבות כל גוף המעוניין להיות בקשר מסחרי עם הממשל לעמוד בהסדרי נגישות טכנולוגית. בדרך זו הכריחו את ספקי הטכנולוגיה הגדולים להנגיש את מוצריהם.

במקביל, התפתחה יוזמת נגישות בארגון הבינלאומי W3C (ר"ת World Wide Web Consortium), שעוסק בתקינה ברשת, במסגרתה נכתבו הנחיות נגישות לתוכן נגיש באתרי אינטרנט.

בישראל, פועלת עמותת נגישות ישראל כבר מ-2006 לקידום הטמעת הנגישות באתרי אינטרנט: העמותה קיימה פעילויות רבות להגברת המודעות, קידמה את החקיקה הרלוונטית, פעלה לשכנוע מנהלי אתרים להנגיש את אתריהם, ותרגמה והפיצה חומרים ומידע מקצועיים בנושא. כמו כן, העמותה ארגנה כנסים וקיימה קורסים להכשרת מעצבים, עורכי תוכן ומפתחי אתרים של המרכז ללימודי נגישות ישראל, ופיתחה, יחד עם איגוד האינטרנט הישראלי והאוניברסיטה הפתוחה, אתר ייעודי לנושא.

חשיבות הנגישות לאתרים מוסכמת בעולם כולו, מאחר ש-15% מאוכלוסיית העולם הם אנשים עם מוגבלות ומאחר שבמחקרים נמצא ש-25% ואף יותר מבני האדם מתקשים באופן משמעותי לגלוש באתרים. מנתונים אלה ניתן ללמוד שהנגשת האתר יכולה להוות מנוף להצלחה עסקית וחברתית, שכן היא מאפשרת הגדלת כמות המשתמשים באופן משמעותי. האינטרס, אם כן, הוא הדדי.

מה אומרות התקנות?

בישראל קיימת חובה לבצע התאמות נגישות באתרי אינטרנט מכוח תקנה 35 לתקנות נגישות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. ישראל הצטרפה למדינות המובילות בעולם, בהן קיימת חקיקה המחייבת הנגשת אתרי אינטרנט.

התקנה מחייבת ביצוע התאמות הנגישות באתר אינטרנט בהתאם להנחיות התקן הישראלי 5568, המאמץ את הנחיות מדריך WACG 2.0 – Web Content Accessibility Guide, עם מספר שינויים קלים. רמת הנגישות הנדרשת לפי התקן היא AA, מתוך שלוש רמות המוגדרות בעולם.

מרבית ההנחיות מכוונות לאפשר גלישה לעיוורים ולקויי ראייה, אך קיימות הנחיות המאפשרות גלישה גם לאנשים עם מוגבלויות אחרות: מוגבלות בידיים, לקות שמיעה, לקות קוגניטיבית ועוד.
ייחודה של החקיקה הישראלית מול העולם הינה שחובת ההנגשה חלה על מרבית אתרי האינטרנט בארץ.

האחריות חלה על בעלי השירות, המחזיק או המפעיל שלו, ועליהם לוודא שמי שבונה עבורם את האתר יעשה זאת על פי דרישות הנגישות.

החל מ-25 באוקטובר 2015, כל אתר ו/או יישום חדש שיועלה, או עמוד חדש שיועלה לאתר קיים, נדרש להיות נגיש. לעומת זאת, אתרים שהועלו לפני תאריך זה יידרשו להיות נגישים עד ל-25 באוקטובר 2017.

מה אתר נגיש חייב לכלול?

אתר נגיש חייב לטפל בשישה נושאים: תשתית נגישה, שתומכת בדרישות ה-wcag 2.0; הקפדה על תוכן נגיש; הקפדה על מסמכים וסרטים מונגשים, בהתאם ל-wcag 2.0; פרסום הסדרי הנגישות, פרטי רכז הנגישות והצהרת נגישות של הארגון; סימון האתר כנגיש באייקון נגישות; ומתן אפשרות לגולש עם מוגבלות לתת משוב ולבקש סיוע.

בסיום ההנגשה, חשוב לבדוק האם האתר אכן נגיש. בדיקת האתרים מתבצעת בראש ובראשונה על ידי המפתחים. בנוסף, נהוג לעשות שימוש בתוכנות בדיקת עמידה בתקן הנגישות. על אף שאלה אינם תומכים בעברית, הן עדיין חשובות. חשוב גם לבצע שימוש בקוראי מסך, לדוגמה NVDA, ובמנועי דיבורי בעברית, שניתן להוריד בעלות נמוכה. בדיקה זו קריטית לוודא שאכן, האתר שימושי לגולשים עיוורים ולקויי ראייה. מומלץ ביותר לבצע בדיקה על ידי גולשים עם מוגבלויות שונות שיתנסו באתר ויבחנו האם הוא נגיש.

מתי יש הקלות ופטורים?

תקנה 35 מאפשרת הקלות ופטורים במקרים הבאים: נטל כבד מדי לגופים פרטיים; מגבלות טכנולוגיות; במידה שהשירות ניתן באמצעות פלטפורמת רשת חברתית (כגון פייסבוק או טוויטר) תבוצענה ההתאמות שהפלטפורמה מאפשרת; מתן חלופה לביצוע קונטרסט (ניגוד גוונים) – כאשר לא ניתן לבצע התאמה זו, לפי חוות דעת של איש מקצוע, ניתן לעשות שימוש בסט צבעים נוסף בעל ניגוד גוונים מינימלי; חלופה למדיה תלוית זמן – סרטוני וידאו וקטעי אודיו נדרשים, לפי התקן, להיות נגישים באמצעות הוספת כתוביות או תיאור קולי למידע חזותי. תקנה 35 נותנת הקלה לעניין זה ומציינת שיש לספק חלופה מדויקת ככל האפשר לתוכן השמיעתי או החזותי, במועד מוקדם ככל האפשר.

נכון למועד כתיבת שורות אלה, הדרך עדיין ארוכה. יותר ויותר אתרים לכאורה מונגשים, אולם הניסיון להנגיש אותם מציף בעיות יישומיות ושאלות קשות של עלות-תועלת.

על מנת שהטמעת הנגשת אתרי האינטרנט בישראל תצליח, בפנינו אתגר גדול. עלינו ליישם עדכונים ושיפורי ניסוח בתקנה 35; לבצע הדרכות לאנשים, בעיקר עם מוגבלויות ראייה וקשישים, כיצד לגלוש באתרים נגישים; לשפר את רמת מפתחי האתרים ולוודא שהם מייצרים אתרים נגישים ברמה גבוהה; לפעול נגד תוספי נגישות חובבניים, שנותנים מענה חלקי ובלתי נגיש; לפתח כלי בדיקה ובכלל, כלים שיסיעו להנגשה בעברית ; ולאפשר לפעול בתבונה באותם מקומות בהם מתקיימת עלות-תועלת בלתי סבירה.

אנחנו נמצאים בתקופה שבה מתחוללת מהפכה. הנגישות מתחייבת בעולם האינטרנט, המטרה היא ערכית, חברתית ועסקית. ביחד נייצר עתיד אינטרנטי נגיש.

ב-20 במרץ מתקיימת ועידת נגישות ישראל החמישית, והפעם בסימן טכנולוגיה בשירות הנגישות. בוועידה נציג פתרונות וכלי הנגשה, ונלמד מניסיונם של מומחים מהארץ ומעולם, בהם ליסה סימן, עובדת ביבמ (IBM) וחברת הוועדה לתקן הנגישות העולמי של ארגון W3C, כמו גם חברת הצוות שכותב את התקן החדש להנגשת אתרי אינטרנט, wcag 2.1. זוהי ועידת חובה לכל מי שעוסק בנגישות אתרי אינטרנט, ובנגישות בכלל.