הרשות להגנת הפרטיות: לא לכפות על הציבור שימוש בטכנולוגיית מעקב

בחוות דעת שהעבירה הרשות להגנת הפרטיות לקראת דיוני קבינט הקורונה היא מתנגדת לשימוש כפוי באפליקציית המגן או בכל טכנולוגיית מעקב אחרת בכניסה למקומות ציבוריים בשל פגיעה לא מידתית בזכות לפרטיות

הטענה: NSO הציגה מידע של אנשים אמיתיים ללקוחות שהתעניינו בתוכנה שלה לטובת המלחמה בקורונה. אילוסטציה: BigStock

הרשות להגנת הפרטיות מתנגדת לשימוש כפוי באפליקציית המגן או בכל טכנולוגיית מעקב אחרת בכניסה למקומות ציבוריים.

כפי שפורסם בשבוע שעבר, קבינט הקורונה עתיד לבחון אפשרות להוספת אפליקציית המגן או טכנולוגיה אזרחית אחרת לדרישות "התו הסגול" במסגרת היערכות להפסקה אפשרית של ההסתייעות במנגנון השב"כ, ובכך להוביל למנגנון שחל בכפייה הלכה למעשה.

לקראת דיונים אלו, העבירה הרשות חוות דעת, שבה הביעה התנגדותה למתווה של החלה בכפייה, הנוגד את העקרונות שנקבעו בחוק הסמכת השב"כ ואשר יהווה פגיעה לא מידתית בזכות לפרטיות.

"כל חיוב של הציבור להתקין יישומון או לעשות שימוש בטכנולוגיה לאיתור מגעים – לרבות במסגרת דרישות התו הסגול – נוגד חזיתית את סעיף 12 א(ב) לחוק הסמכת שירות הביטחון הכללי, הקובע כי 'התקנת טכנולוגיה אזרחית והשימוש בה ייעשו רק בהסכמתו מדעת של המשתמש ומתוך רצונו החופשי', ועל כן מחייב תיקון חקיקה ראשית", מציינת הרשות בחוות הדעת ומוסיפה, כי " כל שהתניית הכניסה למקום ציבורי בהתקנת היישומון תעוגן במסגרת דרישות התו הסגול, האפשרות היחידה שתעמוד בפני הפרט המבקש להימנע ממעקב זה תהיה לוותר על הכניסה למקום הציבורי, ובכך מוטלת מגבלה משמעותית ביותר על יכולת הבחירה שלו האם להתקין ולהשתמש ביישומון, בפרט כאשר המקום הציבורי עשוי להיות כזה המספק שירות חיוני".

"הטלת חובה על כלל תושבי ישראל להתקין יישומון או טכנולוגיה אחרת תגביר באופן משמעותי ביותר את תחושת המעקב בקרב הציבור", מוסיפה הרשות, ו"ההשלכות של הטלת חובה כזו בהיבטי הפגיעה בפרטיות עשויות לכלול, בין היתר, אפקט מצנן, שייווצר בעקבות תחושת המעקב – שתהפוך כעת מוחשית הרבה יותר",  ואף " תוביל את הציבור לחפש אחר דרכים לעקוף חובה זו )כגון הגעה למקומות ציבוריים ללא טלפון נייד(, באופן שלמעשה יהפוך את החובה לבלתי אכיפה. התוצאה עשויה להיות הפללה של חלקים נרחבים בציבור, אשר לא יקיימו דרישה זו מתנאי התו הסגול. זאת, בפרט אשר לא ברור כיצד תיושם החובה בכל הנוגע לאוכלוסיות שאינן משתמשות בטלפון חכם…"

עוד הדגישה הרשות, כי "מנתונים שריכזה הרשות ביחס לנעשה במדינות אחרות עולה כי למעשה לא קיימת קורלציה בין השימוש באמצעים טכנולוגיים לבין נתוני התחלואה. בפרט, אין ראיות כי השימוש באמצעים טכנולוגיים כופים מקטין את רמת התחלואה. כך עולה גם מסקירת המשרד למודיעין שהוגשה אף היא לצוות השרים".

בנוסף, מציינת חוות הדעת, כי "לא ידוע על דמוקרטיות מערביות אשר עושות שימוש גורף בטכנולוגיה לאיתור מגעים המופעלת בכפייה, ולטעמנו אין מקום כי דווקא ישראל תהא החלוצה בתחום. זאת, בייחוד לאור העובדה שלא הוכחה כאמור קורלציה בין הפעלת כלים אלו ובין הצלחת המאבק בקורונה".

לצד זאת, הרשות תומכת בגיבוש מדיניות תמריצים חיוביים רוחבית, שתעודד התקנת אפליקציות רלוונטיות, ומציינת, כי "נכון ורצוי יהיה לשנות את פרדיגמת הפעילות באשר לדרישה מהציבור ולתרומתם של הכלים הטכנולוגיים במאבק בקורונה. לעמדת הרשות, על המדינה לפעול לשם יצירת שינוי התנהלות בציבור הרחב באמצעות מתן תמריצים חיוביים לביצוע מגוון פעולות הנחוצות לשם המאבק בקורונה, לרבות בגין דיווח עצמאי על חובת הבידוד והתקנת יישומונים רלוונטיים… תמריצים אלה יהוו מנגנון ראוי יותר להשגת התכלית של גיוס הציבור להתקנת יישומון טכנולוגי והמאבק במגיפה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים