"משבר הקורונה 'עוזר' ליד ושם להיות רלוונטי לעוד קהלים"

"כבר כמה שנים אנו עסוקים בשאלה כיצד להיות רלוונטיים לדור הצעיר. בשנה שעברה, ה'סטורי של אווה' היווה מאיץ, שדיבר לצעירים בשפתם. השנה, באופן אירוני, מגיפת הקורונה מסייעת לנו: היא אילצה להתגבר על הפחד מטכנולוגיות שיתופיות מרחוק, דוגמת זום. נשברו הגבולות, כולם מבינים שנדרש להיות הרבה יותר גמיש וזריז – גם אם לא מושלם", אמר מיכאל ליבר, מנהל אגף מערכות טכנולוגיה ומידע, יד ושם.

בראיון לאנשים ומחשבים אמר ליבר, כי "יד ושם חייב להיות רלוונטי: גוף שלא יממש אסטרטגיה דיגיטלית משמעותית יביא על עצמו כליה. אין לנו שנות חסד – אלא חודשים. לכן, אנו מרחיבים את הפלטפורמה לתקשר עם הקהלים במרחב הדיגיטלי".

"אנו מחצינים ומנגישים יותר ויותר חומרים באינטרנט", ציין, "ושמים דגש על שירות עצמי: צ'ט, לצד מענה אנושי – וסביב השעון. העלינו מיני-אתרים, המספקים שפע תכנים לציבור: הרצאות מקוונות, חומרים מבית הספר להוראת השואה, פודקאסטים וסרטי עדויות, סרטונים היסטוריים ומושגים מונפשים".

לדבריו, "ב-2006 נפתח לציבור ארכיון שירות האיתור הבינלאומי של הצלב האדום בבד-ארולסן בגרמניה. במאי 2019 נפתחה גישה לציבור הכללי ולחוקרים ל-13 מיליון תיקים באמצעות פלטפורמות ההנגשה של יד ושם. בשבוע שעבר העלינו עוד 13 מיליון תיקים עם מידע חדש – על מחנות ריכוז וכפייה ושמות של קורבנות שואה, ניצולים ועקורים. כעת, 85% מהארכיון נגיש באינטרנט, עם כמות אדירה, של כ-50 מיליוני מסמכים, הניתנים לאחזור מהיר בכלים הייחודיים שלנו. אנו מרבים בשיתופי פעולה בריאים כאלה, בארץ ובחו"ל – ומספקים טכנולוגיה לגופים העוסקים בשואה שאין להם תשתיות כשלנו".

אתר יד ושם בירושלים. צילום: יד ושם

גיבויים בנפח 10 פטה-בייט ו-217 מיליון דפי תיעוד

בהיבט האחסון, ציין, "אנו מטפלים במידע מאוחסן בנפח כולל של 4 פטה-בייט ובגיבויים בנפח 10 פטה-בייט, כש-3 פטה-בייט מהגיבוי הוא בדיסקים און ליין". לדבריו, "המשכנו השנה בפרויקט חלוצי של למידה עמוקה לטובת טיפול טוב יותר במאות מיליוני המסמכים שברשותנו, מבוססת NVIDIA. המכונות החכמות יודעות לאתר ולזהות סוגי מסמכים ולתת עוד מידע, בלא התערבות אנוש. אנו מחפשים שיטות להעשיר את המטה-דטה שלנו, כדי שגולשים, חוקרים ומי שמתעניין בשואה, יוכלו לחפש בצורה טובה יותר".

"המשכנו להעביר מסמכים ותצלומים לגירסה החדשה של מאגר התצלומים שלנו, לתשתית YVNG – הדור הבא של יד ושם, דו-משמעות להיבט הטכנולוגי והגיל. בנינו את הפלטפורמות בראיית חוויית המשתמש של הדור הצעיר – שעבורו אנחנו רוצים להיות רלוונטיים. העלינו לפלטפורמה 400 אלף תצלומים. אנו במשא ומתן עם ארכיונים נוספים בעולם, כדי להנגיש כמה שיותר מידע – כתוב, מצולם ומוסרט", אמר ליבר, "אנו ממשיכים בפרויקט הענק להנגשת המסמכים הרבים שברשותנו – ברשת. לארכיון נוספו שבעה מיליון מסמכים בשנה האחרונה, רובם נסרקו בארכיונים ממזרח אירופה. כיום יש לנו 217 מיליון דפי תיעוד. 80% מהארכיון – כבר סרוק".

נמשך פרויקט מחשוב שמות קורבנות השואה

עד כה הצליח יד ושם לזהות יותר מ-4.8 מיליון משמות קורבנות השואה. המאגר המרכזי של שמות הקורבנות עלה לרשת ב-2004, עם פחות משלושה מיליון שמות. לדברי ליבר, "יהיה קשה עד בלתי אפשרי למצוא תיעוד לכולם. במהלך השנים, אנו מעלים פחות שמות חדשים, ויותר עוסקים בעיבוי נתונים על קורבנות רשומים. החידוש המשמעותי בגירסה החדשה של מאגר השמות, שעלתה לפני כמה חודשים, הוא תצורת 'תיק אישי' לקורבנות. בגלל היעדרה של 'רשימת תושבים יהודים' באירופה ערב המלחמה, ובגלל שלא מדובר במסמכים בפורמט קבוע ואחיד, קשה מאוד לחבר במאגר השמות בין 'רשומות שם' שונות המתייחסות לאותו אדם. תהליך הקיבוץ השיטתי של רשומות שכאלה ל'תיק אישי' אחד הוא מורכב ומאתגר. עמלנו מתודולוגית וטכנולוגית והצלחנו ליצור יותר מ-300,000 'תיקים אישיים', המאגדים יחד כמה 'רשומות שם' הקשורות לאדם אחד. הממשק החדש מאפשר חיפוש לפי המדדים, סינון ומיון – שהיו כבר במאגר, אך צורת ההצגה השתנתה, והחיפוש מציג תוצאות של קורבנות יחידים ולא רק של מסמכים בודדים". לדבריו, "הפלטפורמה החדשה מאפשרת לציבור לזהות רשומות שם השייכות לאותו אדם, ולשלוח אותן לצוות יד ושם כדי שישקול להגדירן כ'תיק אישי' חדש. יצאנו בקמפיין הקורא לציבור להציע לנו 'תיקים אישיים'. אנחנו מקוים שחוכמת ההמונים תסייע לנו להרחיב את המאגר ולהרחיב את המשתמשים בו".

ליבר סיים בציינו, כי "מדי שנה אנו נערכים לפיקים –  ביום השואה וביום השואה הבינלאומי. השנה, להערכתי, היקפי הכניסה לאתר יהיו גבוהים משנים קודמות. הנגשת אתר יד ושם ועשרות תת-האתרים שלו – ולדור הצעיר בפרט – היא המשימה שלנו".