המבקר: "אגף התקשוב כשל בתפקידו בשני פרויקטי-על מרכזיים"

"למעשה, אגף התקשוב של צה"ל, הנושא באחריות הכוללת למימוש פרויקט א' ופרויקט ב', כשל בתפקידו", כך קובע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בדו"ח 67-ב' אותו הנפיק אתמול (ג').

המבקר מתייחס לשני מגה פרויקטים מרכזיים באגף, אולם אינו מפרט. "פרויקט א' הוא פרויקט של אגף התקשוב לפיתוח מערכת א'. פרויקט ב' נוגע לכמה גופי צה"ל ואמור לאפשר זרימת מידע ממוכן בין המערכות השותפות לפרויקט, ובהן מערכת א' ומערכות של הגופים והזרועות השותפים לפרויקט". עלות שני הפרויקטים, שפיתוחם נמשך כעשור – מאות מיליוני שקלים.

"נוכח הליקויים שעלו, במועד סיום הביקורת, 2015, לא היו בצה"ל נתונים מלאים על העלויות שהשקיע בפרויקטים, לרבות ביחס לתכנון וביחס לתרומה המבצעית; חלו דחיות משמעותיות, של שנים, בלוחות הזמנים; הצטברו פערים בתהליכים מבצעיים מרכזיים שבאו לידי ביטוי במבצע 'צוק איתן'. אגף התקשוב, הנושא באחריות הכוללת למימוש פרויקטים א' ו-ב', כשל בתפקידו", קבע המבקר.

"בניגוד להוראת פיתוח אמצעי לחימה, אג"ת לא קיים דיונים לגיבוש המלצותיו לאישור שלבי הפרויקט על ידי סגן הרמטכ"ל והרמטכ"ל, ואגף התקשוב לא הציג לאג"ת מרכיבים הכרחיים לרבות תכולות המערכת, המענה המבצעי שלה, לוח זמנים ותקציב", קובע המבקר.

"זה הביא לכך שהשלבים השונים של פרויקט ב' לא הובאו לאישור עקרוני ולאישור סופי של סגן הרמטכ"ל ושל הרמטכ"ל באופן סדור, הכולל את כל המרכיבים הנדרשים בהוראת פיתוח אמל"ח. גם אגף התקשוב לא פעל באופן סדור להביא את השלבים האמורים לאישור עקרוני ולאישור סופי. כל זאת בניגוד לנדרש בהוראת פיתוח אמל"ח, מה שהביא לאי-עמידה ביעדי הפרויקט.

ניהול חלקי והיעדר בקרה

"מ-2007 ועד 2015 לא קיימו ראשי אגף התקשוב דיונים ייעודיים לפיקוח ולבקרה על מימוש השלבים של פרויקט א'. ראש אגף התקשוב גם לא אישר את השלבים 2 ו-2.5 לפני תחילת פיתוחם, ואלה מומשו ללא שמחלקת אמל"ח הציגה לראש האגף את מרכיביהם העיקריים".

"הדבר חמור נוכח אי-הצגתם של השלבים לאג"ת, ונוכח העובדה שהדבר נעשה שלא בהתאם לאמור במשימות הפרויקט, בכל הקשור לחובת קיום בקרה ומעקב בדרג זה על התקדמות הפרויקט".

אגף התקשוב, נכתב, "קיים מול הגופים והזרועות השותפים לפרויקט, מפעם לפעם דיוני סטטוס של הפרויקט. מעבר לכך, האגף לא דרש מהם דיווחי התקדמות סדורים, עתיים ומפורטים, ובהם התייחסות, בין היתר, לתכניות עבודה מפורטות והתאמתן ללוח הזמנים ולתכולות שקבע אגף התקשוב, והתייחסות לעמידה ביעדי הפרויקט".

רמת בשלות נמוכה של התכולות

"עד תחילת הבדיקות של שלב 2 ב-2012, לא הצליח אגף התקשוב לגבש את תמונת המצב האמיתית של סטטוס הפיתוח של שלב 2 בגופים ובזרועות השותפים לפרויקט ב'".

"כחודש בלבד אחרי שמחלקת אמל"ח באגף התקשוב הציגה לראש האגף ולקשר"ר תמונה חיובית ואופטימית של התקדמות הפרויקט, שבעקבותיה הם קבעו במאי 2012 כי יש 'התקדמות משמעותית' במימוש השלב וכי תמונת המצב היא 'טובה', הסתבר לגורמי האגף עם תחילת הבדיקות, כי רמת הבשלות של תכולות שפיתחו הגופים נמוכה מאוד. מחלקת אמל"ח לא הציגה לראש האגף ולקשר"ר, והם גם לא דרשו ממנה להציג להם, ניתוח של הסיבות לכך".

ניהול שגוי לתקציב והיעדר בקרת העלויות

"לא נמצאו באגף התקשוב נתונים סדורים בנוגע להיקפי התקציב לפיתוח השלבים השונים של פרויקט א' ועלויות פיתוחם בפועל, בחלוקה לשלבים. יתר על כן, היקפי התקציב שקבעה מחלקת אמל"ח במשימות הפרויקט לשלבים 1.5 ו-2 היו שגויים ואף מטעים: הם היו נמוכים במיליוני שקלים רבים מהיקפי ההתקשרויות בפועל של משרד הביטחון לפיתוח השלבים, שנעשו כבר לפני פרסום משימות הפרויקט, או בסמוך לפרסומן".

"היעדרם באגף התקשוב של נתונים מלאים, מבוססים ונכונים של התקציב ושל העלויות שנצברו בפועל בפרויקט, מצביע על כשל בניהול הפרויקט באגף. העברת נתונים לא מבוססים ולא נכונים חמורה כשלעצמה, ובמיוחד נוכח הצגת תמונה חלקית ולא נכונה של היקף המשאבים שצה"ל השקיע בפרויקט".

"העלויות המצטברות בפועל של הפרויקט כפי שבחן ומצא משרד מבקר המדינה, היו גבוהות בעשרות אחוזים. יש לראות בחומרה יתרה את המצב שבו בצה"ל אין נתונים מלאים ונכונים על התקציב המתוכנן לשלבים של פרויקט א', על העלות בפועל ועל העלות המצטברת של הפרויקט מתחילתו; ואת העובדה שנתונים אלה לא הוצגו למקבלי ההחלטות".

"לא נערכה בצה"ל בחינה של עלות הפיתוח של כל שלב אל מול התכולות שבו והתרומה המבצעית שיביא, ושל התועלת המבצעית של פרויקט א' בכללותו אל מול סך ההשקעות בו, כולל אלה המתוכננות".

"פיתוחם של חלק מהשלבים החל ללא אישור משימות פרויקט שכללו שלבים אלה. הדבר פגע ביכולתו של האגף להבטיח פיתוח מערכת העומדת ביעדים של השגת התכולה הנדרשת והתרומה המבצעית, בתקציב ובלוחות הזמנים שנקבעו".

"משהב"ט התקשר עם חברה א' לפיתוח חלק מהשלבים, ופיתוחם החל לפני שהאופיינים המבצעיים והטכניים של התהליכים המבצעיים שמוכנו במסגרת פרויקט ב', שלהם השפעה על שלבים אלה של פרויקט א', היו מוכנים. כתוצאה מכך, פותחו בשלב 2 של פרויקט א' תכולות שהתבררו כלא רלוונטיות, כפי שגם עלה בתחקירי אגף התקשוב, ונוספו תכולות משמעותיות, שעלותן הגיעה למיליוני שקלים".

"אגף התקשוב לא קיים תהליך סדור ושיטתי של פיקוח ובקרה על הפעילות בזרועות לפיתוח המערכות השותפות בשלב 2. זה הביא לכך שרמת הבשלות של מרבית המערכות השותפות בשלב 2 בסבבי הבדיקות הייתה נמוכה או נמוכה מאוד, דבר שהתברר לאגף התקשוב בדיעבד; לכך שמועד מבצוע השלב נדחה; וכן הביא לכך שחלק מהתכולות, שאמורות היו להיכלל בו, אף בוטלו".

ליקויים חמורים ברמת גופי המטה הכללי

עוד קבע המבקר כי "לא בוצע שימור הידע בפרויקטים, הייתה בהם תחלופה רבה של בעלי תפקידים באגף התקשוב ובגופים, ולא אוישו תפקידי מפתח בזמן קריטי של פרויקט ב'. במחצית הראשונה של העשור הצטברו פערים מבצעיים, שבאו לידי ביטוי במבצע צוק איתן", נכתב.

"אגף התקשוב לא פעל בנחרצות לבחינת הפערים האמורים ולסגירתם. עד דצמבר 2014, מועד סיום התחקיר המטכ"לי לצוק איתן, אמ"ץ ואגף התקשוב לא התריעו על הפערים ועל משמעויותיהם המבצעיות לפני סגן הרמטכ"ל והרמטכ"ל. אף כי מבצוע תהליכים א' ו-ב' תוכננו לתחילת העשור, עד סיום הביקורת פיתוחם המלא הושלם רק חלקית".

"על אגף התקשוב להפיק לקחים מתכנון, מימוש וניהול פרויקט א' ופרויקט ב'. נדרש שלקחים אלו ישמשו את האגף בהמשך העבודה על פרויקטים אלה ובבקרה עליהם, וכן בפרויקטים אחרים של מערכות תקשוב בצה"ל", מסיים המבקר בהמלצות.

"על אגף התקשוב, בשיתוף אמ"ץ, לקבוע תכנית עבודה ולוחות זמנים סדורים לסגירת הפערים המבצעיים שנותרו בפרויקטים, ולהבטיח את מוכנות מערכות התקשוב, ואת תפקודם במקביל של תהליך א' ותהליך ב' בתרחיש לחימה".

"על צה"ל ומשהב"ט לפעול כדי להבטיח קיום עבודת מטה סדורה ושיטתית בתהליכי קבלת ההחלטות הנוגעים לפיתוח פרויקטי תקשוב מורכבים ולבקרה על מימושם. כך, שהחלטות בפרויקטים מסוג זה יתקבלו על בסיס מלוא הנתונים, תוך הצגה ודיון בהם בעיתוי המאפשר השפעה על תהליכי קבלת החלטות.

משרד מבקר המדינה מצא ליקויים חמורים ברמת גופי המטה הכללי, אגף התקשוב ואגף התכנון, הנוגעים לאישור פרויקטים אלה, לניהולם השוטף ולפיקוח ולבקרה על מימושם בהתאם לתכניות העבודה".

יופקו הלקחים הנדרשים

בתגובה נמסר כי "צה״ל מקדם בברכה את דו״ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. מאז פרסום טיוטת הדו"ח ועד היום חלו שינויים ארגוניים משמעותיים באגף התקשוב ובניהם אישור תוכנית 'צה״ל רשתי' במטה הכללי, גיבוש תר״ש גדעון ועוד, אשר חלק ניכר מההתקדמות והשינויים מהווים ישום הלכה למעשה של המלצות הביקורת".

"בשנים 2012-2013 שנדונו בדו״ח, צה״ל פעל ללא תוכנית רב שנתית מסודרת. 'תר״ש גדעון', שמיושמת כיום בצה״ל הביאה לשינוי משמעותי באסטרטגיית התכנון, הן בתוכניות העבודה, הן בתהליכי האישור הפרויקטלי וכן, שינוי משמעותי באופן הבקרה השוטפת על מימוש תוכניות העבודה של הגופים".

"במסגרת רה-ארגון אגף התקשוב השתנה תהליך הפיתוח של חלק מהמערכות הטכנולוגיות המסווגות ואלו חזרו מפיתוח על ידי חברות אזרחיות לידי בתי התוכנה הצה״ליים. בנוסף הפכה היחידה הטכנולוגית לחטיבת ההתעצמות באגף התקשוב ובכך ריכזה תחתיה את כלל גופי הפיתוח והאמל״ח ויצרה תהליך חדש לניהול, מימוש וביצוע תהליכי בקרה על פרויקטים טכנולוגים/תקשוביים. מהלך זה נותן מענה לסוגיות שעלו בדו"ח המבקר העוסקות בניהול פרויקטים.

"תוכנית 'צה״ל רשתי', שהחלה בשנת 2014, מובילה לכדי שלם רב-זרועי גלובלי המאפשר מימוש של תהליכים מבצעיים רב-זרועי ומובילה לרגולציה בניהול פרויקטים טכנו-מבצעים, לרבות אחידות פיתוח מערכות תקשוב כאשר את פירות התוכנית אנו רואים כבר בימים אלו".

"התוכנית, אשר מומשה לראשונה במבצע 'צוק איתן' טומנת בתוכה כיום את הלקחים שעלו במסגרת התחקירים המבצעיים וממשיכה להתעצב כל העת לאור ההתפתחות הטכנולוגיות, כך שתדע לתת מענה לצרכים ולאתגרים המבצעים".

"בנוסף, לאחר שנתיים של עבודות מטה במסגרת 'תר"ש גדעון' הוקמה חטיבת ההגנה בסב״ר שאמונה בין היתר על מתן מענה הגנתי לאמצעי הלחימה והמערכות עוד משלב פיתוחן. האגף ימשיך להוביל את צה״ל לקדמה הטכנולוגית תוך מתן שקיפות ורצון לקבלת ביקורת לשם שיפור התהליכים והתייעלות".