סקירה: מיילסטון של מוטורולה

יום אחד נכנסתי לחנות כלי עבודה, והמוכר, במקום לקדם את פני, הקיש באצבעותיו במרץ על מסך של iPhone כשעיניו נעוצות בו ואפילו לא מרימות אלי מבט. "מה קורה, קנית iPhone ומאז אין לך חיים?" שאלתי אותו. הוא חייך לעצמו, ועוד לפני שהספקתי לבקש את מה שלשמו נכנסתי לחנות, קפץ ממושבו מוכר נוסף, ואמר בזלזול, "ה-iPhone הזה סתם שטויות… הנה, זה מכשיר!" ונפנף בידיו בסמארטפון של HTC. "אז מה אתה אומר על זה?" שאלתי אותו ונפנפתי מולו בחזרה במיילסטון (Milestone) החדש של מוטורולה (Motorola). "וואי", הוא אמר בהתלהבות, "זה ממש מכשיר שפיץ! אני מתכנן לקנות אותו…"

נחסוך מכם את מלחמת התרבות בין ה-iPhone לאנדרואיד (Android) שהתפתחה בחנות (כלי עבודה, להזכירכם) ואת נפנופי החרבות משני הצדדים, אלא רק נציין שיצאתי ממנה עם תובנה חשובה: אם חשבתי שנפנוף בשם "מוטורולה" יגרור אמירה מסוג, "עזבי מוטורולה, באמת…" – טעיתי בגדול. מוטורולה חיה מאוד. אנשים שאוהבים את הנושא מעודכנים בחידושים, מכירים את השוק ואת המכשירים החדשים וגם יודעים להעריך אותם. עובדה: עוד לפני שהספקתי להתאושש מההלם שחטפתי בחנות כלי העבודה, סיפרו לי שני חברים של בני החייל – חיילים גם הם – איזה מכשיר "פצצות" הם קנו, ושלפו את המיילסטון. מסתבר שאנשים שופטים את המכשירים לפי מה שיש להם להציע. נקודה.

העניין הוא שלמיילסטון הזה באמת יש מה להציע: גירסה 2.1 של אנדרואיד מגוירת ומעוברתת למהדרין, עטופה במכשיר יפה ונוח לאחיזה, עם מסך מולטי-טאץ' מעולה בגודל 3.7 אינץ' בתוספת מקלדת QWERTY נשלפת (נוסף על המקלדת הווירטואלית שעל המסך). הוא פשוט יודע לעשות כמעט הכל במולטי-טאסקינג, תוך מעבר חלק מיישום ליישום – החל באיכות שיחה מעולה עם רמקולי סטריאו, גלישה ב-Wi-Fi, ניווט באמצעות GPS, בלוטות' ואפשרויות התאמה אישית רבות מספור, עם יכולת הוספה של יישומונים (Widgets) למכביר, כמו פייסבוק (Facebook), יו-טיוב (YouTube), מזג אוויר וכו'. המכשיר תומך בגישה ישירה לחנות אנדרואיד מרקט שכוללת בינתיים "רק" כמה עשרות אלפי יישומים, לעומת כמה מאות אלפים בחנות היישומים של אפל (Apple).

בפרק המולטימדיה תמצאו נגן מוזיקה ווידיאו בסיסי למדי ומצלמת 5 מגה-פיקסלים טובה עם מיקוד אוטומטי ופלאש LED כפול. ראוי לציין שבצילום הווידיאו ניכרת קפיצת מדרגה בהשוואה לרוב מכשירי הסלולר הקיימים בשוק (ברזולוציה של 480×720 פיקסלים). עם זאת, בעוד שאיכות התמונות והווידיאו טובה באור יום – בתוך מבנה ובלילה מתקבלות תמונות מגורענות למדי. המיילסטון כולל גם אפשרויות עשירות לעריכת תמונות, לתיוק ולשיתוף קבצים (אפילו לתיוג תמונות לפי מיקום גיאוגרפי), וגם אפשרות להרחבת הזיכרון בכרטיס – עד 32 ג'יגה-בייט.

למי שמשתמשים בשירותי הענן של גוגל (Google) – המכשיר הזה הוא חלום. כך, לאחר הכנסת פרטי החשבון שלכם, מיד יסתנכרנו אנשי הקשר, היומן והמיילים שלכם. מובן שהמיילסטון גם תומך בשירותי דואר ויומן של אקסצ'יינג' (Exchange), כמו גם בשירותי דואר של חשבונות פרטיים.

חוויית המגע במכשיר טובה מאוד, וכך גם מהירות התגובה – אם לא מעמיסים על המכשיר יישומים בהגזמה (מה שנכון, בעצם, לכל מכשיר). התפקוד שלו מעולה ועשיר, ואפשר להגיד שיש לו מקום של כבוד לצד המתחרה הגדול, ה-iPhone, ולא סתם הגרסה ה-CDMA-ית שלו בארה"ב, הדרואיד – מצליחה שם מאוד והחזירה קצת צבע ללחייהם של מנהלי החברה ובעלי מניותיה.

אכן, הרבה דברים שיכול המיילסטון – ה-iPhone לא יכול, וגם העיצוב השחור ההדור תורם חיזוק חיובי. אבל – ויש אבל – משהו בחוויית המשתמש הכללית, שלדברי מומחים היא-היא הגורם המנצח, טובה פחות מן ה-iPhone. היא חלקה פחות וסקסית פחות. גם עושר האפשרויות ויכולת החיטוט בקרביים מאריכים את עקומת הלימוד, ולכן יעדיפו אותו אנשים שהם יותר מוטי טכנולוגיה, שדווקא ישמחו לבלות כמה שעות טובות בחיטוט בתפריטים ובאפשרויות ובהתאמת המכשיר לצורכיהם, לעומת משתמשי iPhone, שלא זקוקים כמעט לעקומת לימוד כדי ליהנות מן המכשיר תוך דקות מרגע שהוא מונח בכיסם.

הסוללה של המכשיר לא מי-יודע-מה חזקה, ואם תפעילו חיבור בלוטות' לדיבורית ברכב, למשל, ואולי עוד שעה של GPS – לא תשלימו אפילו יום עבודה אחד מלא, שלא לדבר על תוספת של גלישה ובדיקת אי-מיילים, שיחסלו את הסוללה עוד הרבה לפני. גם מיקום הלחצנים להגברה או להנמכת הקול והמבנה שלהם לוקים בהנדסת אנוש גרועה – בחלק העליון הימני, בולטים קמעה, מה שגורם לגעת בהם בכל פעם שאוחזים במכשיר, ופעמים רבות מגלים שבלי כוונה, תוך כדי אחיזה, הורדנו את רמת הקול ל-0 והחמצנו שיחות נכנסות.

השורה התחתונה: ים של כבוד למכשיר, אחד ממכשירי האנדרואיד הטובים שנמכרים בארץ, ובכלל אחד הסמארטפונים הטובים שיש.

מחיר: נמכר בסלקום ב-3,200 שקלים לפני זיכויים, באופיס דיפו ב-3,000 שקלים ובחנויות פרטיות ב-2,100 שקלים.