"המלחמה באוקראינה תאיץ הטמעה של פתרונות תקשורת ירוקים"

"נושא הקיימות בכלל, ובעולם התקשורת בפרט, עבר לקדמת הבמה: ב-2023 היא תהיה בראש סדר העדיפויות של ספקיות שירותים. היא תהווה גורם מפתח באופן שבו ספקיות שירותי רשת ותקשורת יציעו את המוצרים והשירותים שלהן. יתר על כן, נראה עלייה ביעדי הקיימות שנקבעו על ידי ספקיות השירותים – הן ביוזמתן והן כמענה לרגולטורים. כמו כן, תהיה התמקדות רבה יותר בהפחתת צריכת החשמל במבנים חדשים וקיימים, במיוחד עם עליית עלויות האנרגיה, לאור המשבר בתחום בשל המלחמה באוקראינה", כך אמר סטפן גינגר, סגן נשיא לתחום ספקיות שירותים בג'וניפר לאזורי אירופה ואמריקה הלטינית.

גינגר היה דובר המפתח בכנס שערך הסניף הישראלי של ענקית התקשורת אתמול (ג'), בשותפות עם אואזיס, במלון הרודס בהרצליה. השתתפו בו עשרות נציגים מספקיות השירותים וחברות הטלקום בארץ.

לדבריו, "בעתיד הנראה לעין צפויה התמקדות בחיי מערכות וחיי מוצר ארוכים יותר, כדי להפחית את היקף הפסולת האלקטרונית. התעשייה תתחיל לדבר על 'רישות ירוק' בצורה פתוחה ורבה יותר, ו-'עיצוב לקיימות' יהיה מרכיב מכריע בפיתוח המוצרים. בעוד תקציב החשמל עמד ב-2021 על כ-5%-10% מכלל תקציב המחשוב בארגונים, הרי שבעקבות משבר האנרגיה העולמי, הוא נסק ל-25%-30% ממנו. ג'וניפר מטמיעה מוצרי תקשורת בדטה סנטר הארגוני, שמביאים לצמצום סעיף תקציבי משמעותי זה".

"הענן יאפשר אימוץ מהיר של דור 5 ודור 6"

"מגמה נוספת בעולם הרישות והתקשורת ב-2023 היא מורכבות תפעולית", אמר גינגר. "התפעול צריך להיות פשוט כיום יותר מתמיד, כי ארגונים צריכים להתנהל ולנווט בין קמפוסים, סניפים, עובדים מרוחקים ותת אתרים". שתי מגמות מרכזיות נוספות שהוא ציין הן המחסור במקצוענים בתחום והמעבר לענן. "הענן יאפשר אימוץ מהיר של טכנולוגיות תקשורת מתקדמות, דור 5 ודור 6", הוסיף. "החוקרים שלנו צופים ששיתוף הפעולה בין ענקיות הענן הציבורי וספקיות שירותי התקשורת (CSPs) יתרחב. השפעות הפוסט קורונה על עולם שרשרת האספקה, לצד אינפלציה עולמית גבוהה ועלויות תשתית גדלות, יביא לכך שספקיות השירותים יאיצו את המעבר שלהן לענן כדי להעניק יותר ערך ללקוחות שלהן, עם יותר שירותים, עוד רוחב פס, הגדלת אמינות הרשת וצמצום זמני השיהוי בתעבורה".

"המענה לכלל האתגרים הללו", הדגיש, "הוא מיכון מבוסס ומשולב בינה מלאכותית. מנהלי המחשוב ותשתיות המידע נדרשים לאמץ טכנולוגיות AI בארגוניהם, אבל מתקשים בכך, מכמה סיבות – מחסור בטכנולוגיה, כישורים ומדיניות".

"רק מכונות AI יכולות לטפל בנתונים במהירות וביעילות"

גינגר ציין כי "ג'וניפר מנהלת אסטרטגיית בינה מלאכותית כבדת משקל, שהואצה ב-2019 כשהיא רכשה את מיסט, שיש לה מנוע לימוד מכונה, מבוסס שפה טבעית, שמפשט את ההקמה והתפעול של רשתות באמצעות לימוד רציף שלהן, ומסייע לביצוע תיקונים אוטומטיים וניהול עצמי של כלל סוגי הרשתות. את הכול הוא עושה מנקודת בקרה אחת. התוכנה שלנו מחכימה מיום ליום, בלי מגע יד אדם. שירותי הבינה המלאכותית והתוכנה מייצרים עוד ועוד עניין מצד ארגונים, כי הם מחפשים להחדיר יותר אוטומציה לתהליכי ה-IT שלהם. אנחנו מאפשרים למנהלי רשת להגדיר, לפרוס, לפקח ולתקף את הרשתות בדטה סנטרים הארגוניים, ובאופן אוטומטי. באמצעות ניתוח מבוסס כוונות, אנחנו מספקים יכולת שמאפשרת לתוכנה לנתח נתוני טלמטריה ברשת, לאמת ברציפות את כוונת ה-IT ולהתריע על תקלות ברשת לפני שהן מתגלות".

הוא הוסיף כי "מטרת הבינה המלאכותית היא להפיק יותר ערך מהנתונים הארגוניים, יקרי הערך. רק מכונות AI יכולות לטפל בנתונים במהירות וביעילות".

גינגר אמר כי "מיכון מבוסס נתונים וחוכמה ברמת הרשת יביאו לשינוי המודל: האוטומציה תעבור ממודל צריכה מקומית לכשירות (As-a-Service). ההליכה לרשת אוטומטית, מבוססת ניהול ובינה מלאכותית, תאיץ את המעבר לענן. ספקיות השירות והטלקום יאמצו את מודל המיכון כשירות, כדי לשפר היבטים עסקיים: זמן הגעה מהיר יותר לשוק (TTM), פישוט מורכבות תפעולית והפחתת עלויות".

לסיכום הוא ציין ש-"אנחנו רק בתחילת התהליך: המיכון בשכבת התקשורת כבר קורה בשטח, וכעת הגיע השלב הבא בייעול התפעול של הרשת, עם הוספת חוכמה לרשת. הבינה המלאכותית תביא לכך שהרשת תפעל כמו מכונית אוטונומית. ג'וניפר תעצים את הקשרים שלה עם כל ספקיות השירות בישראל: לצד המדינות הנורדיות, ישראל היא המדינה שבה החדשנות היא ברמה המהירה והגבוהה ביותר בעולם התקשורת".