"מהפכת הרישוי בתקשורת תכניס שחקנים שישבו על הגדר בגלל הרגולציה"

מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין, מסכמת שנתיים של קדנציה לצידו של השר יועז הנדל, שמילא את התפקיד תחת בנימין נתניהו, נפתלי בנט וכעת תחת יאיר לפיד, ושהודיע בימים האחרונים על פרישתו מהפוליטיקה. היא הגיעה למשרד אחרי ניסיון של שנים לא מעטות בשירות המדינה. בין היתר, אבישר בן חורין עמדה בראש משלחת העלייה של ישראל בניו יורק. אחרי כהונה בלשכת נתניהו היא ניהלה חברה של הסוכנות היהודית, וב-2020 עברה למשרד התקשורת. את הנדל היא הכירה מעבודתה במשרד ראש הממשלה.

בראיון לסיכום הפעילות עד כה, אבישר בן חורין אומרת שהייתה רוצה להיזכר, יחד עם השר הנדל ועובדי המשרד, כמי שהיו אחראים לכמה מהפכות בתחום התקשורת, שישפיעו על המשק כולו. "מהפכת הרישוי והמעבר להיתרים תאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לשוק ולהתחרות בחברות הגדולות", היא אומרת. בזמן שנותר עד להקמת הממשלה החדשה אחרי הבחירות, היא עסוקה בהמשך יישום הרפורמות וב-"הכנה מסודרת של המשרד למי שיישב על הכיסא הזה בהמשך".

רגע לפני פיזור הכנסת העברתם את חוק הסטארט-אפים, שעיקרו רפורמה בשוק התקשורת. כיצד זה ישפיע עלינו?
"החוק נועד קודם כל לעודד הכנסת חדשנות לענף התקשורת, בין היתר על ידי מהפכה בתחום הרישוי. כיום יש עודף רגולציה על הרבה מאוד שירותים שאינם בליבת הפעילות של שוק התקשורת: סלולר, קווים נייחים ואינטרנט. החוק יוריד חסמי כניסה ויפתח את השוק למשקיעים חדשים ולעסקים קטנים ובינוניים, שנרתעו עד כה מפעילות בו בגלל ביורוקרטיה סבוכה וממושכת".

כיצד זה יבוא לידי ביטוי?
"אנחנו עוברים מרישיונות להיתרים. ההבדל הוא שחברות וסוגי פעילות שנגדיר מראש יוכלו לקבל היתר לפעול בשוק בתוך שבועות בודדים, לאחר מילוי טופס גנרי פשוט – ולא עשרות עמודים. אם אותו גורם ימלא את הטופס ולא נחזור אליו בתוך 10 ימים, המשמעות היא שהוא יכול להתחיל לעבוד. זו מהפכה שלא נעשתה מאז קום המדינה".

זה שוק של גדולים. איך תמנעו מהחברות הגדולות לנצל את הרגולציה החדשה ולא לאפשר למתחרות להיכנס לשוק ולהוזיל מחירים?
"מה שקובע הוא גודל החברה, ועל פי זה ייקבע אם היא צריכה לקבל רישיון או היתר. לצורך העניין, חברות כמו בזק בוודאי שלא יוכלו להיות בתחום ההיתרים. מעבר לזה, הרפורמה לא מבטלת את תפקידנו בתחום הפיקוח והאכיפה. מה שהשתנה הוא שער הכניסה לתחרות, שעד כה היה חד כיווני, עם ביורוקרטיה ורגולציה מיותרות".

שר התקשורת, יועז הנדל. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

האם מיפיתם את השוק? יש לכם הערכה בכמה חברות מדובר?
"כן, ולהערכתנו יש 70 תחומים שיוצאו מהרישיונות הרגילים ויעברו להיתרים. מדובר בחברות שהן שחקניות אינטרנט של הדברים ודור חמישי, שיושבות על הגדר בגלל הרגולציה".

מתי זה יתחיל לפעול?
"החקיקה תיכנס לתוקף ב-1 באוקטובר. נפרסם קול קורא שבו יוסברו השינויים, ואני בטוחה שתהיה לו היענות רבה, שהשפעתה תורגש היטב. חשוב לי להבהיר כי מטרת השינויים שעשינו היא לעודד יותר חדשנות בשוק שהיה עד כה שוק של ברזלים. הגענו למסקנה שבמדינת הסטארט-אפ אין הצדקה שהשוק הזה יישאר כך. זה שוק של מיליארדי דולרים ואין כל סיבה שישראל תישאר מאחור".

תחום נוסף שהשקעתם בו הוא הדור החמישי. האם את מרוצה מקצב הפריסה שלו?
"יש כיום 1,200 אתרי דור 5, שהוקמו על ידי כל השחקנים. אנחנו עוקבים ורואים שיש המשך תוכניות פריסה. השאיפה היא להגיע למצב שבו הצרכן יבחר שירותים לא רק על פי המחיר, אלא גם על איכות השירות וטיב היישומים שהוא מקבל. האם אנחנו מרוצים? תמיד אפשר להאיץ, אבל זה שוק של ביצה ותרנגולת: ככל שתהיה דרישה מצד הלקוחות, לחברות לא תהיה ברירה אלא להקים אתרים ולתת שירותי דור 5. זה המקום שאליו החברות הקטנות ייכנסו, בעיקר לפריפריה, שלאורך הקדנציה, המטרה שלנו הייתה לחזק אותה. עם רוחב פס על בסיס של דור 5, אנשים מהפריפריה יכולים לעבוד כמעט בכל עבודה ללא מגבלת מרחק או נגישות, וכבר אפשר לראות את הערך המוסף של זה".

למשל?
"במערך החירום כבר יש פתרונות שנבחנים, שמאפשרים להתקין מצלמות שיתריעו בזמן אפס על שריפות, רגע לפני שהן מתפשטות. את זה אפשר לעשות על תשתית רוחב פס של דור 5 בלבד. זאת, לצד הפעלת רחפנים ועוד פתרונות טכנולוגיים. פרויקט נוסף מתקיים בבית חולים רמב"ם, שם מנסים טכנולוגיית דור 5 שתיתן מענה לכך שכשעושים בדיקת רנטגן, אי אפשר להעביר את התוצאות מבניין אחד לשני בבית החולים בגלל מגבלות רוחב פס".

מתי אנחנו צפויים לראות את התוצאות?
"כבר בשנה הבאה נראה הרבה יותר יישומי דור 5, והמספר יילך ויגדל. יישומי הדור החמישי הם ה-Waze של עולם הטלקום. מי שלא יהיה שם פשוט יישאר מאחור".

מה לגבי קצב פרישת הסיבים האופטיים? יש לא מעט ביקורת על כך.
"אנחנו עומדים כיום על 92% חובת פריסה מצד החברות. בזק נושאת בנתח הגדול ויש לה לפחות עוד ארבע שנים למימוש הפריסה המלאה. בקרוב יהיה מכרז חדש שיאיץ את הפריסה. כיום, 60% מהאוכלוסייה מונגשת לסיבים אופטיים. היכולות של סיבים אלה בלתי מוגבלות. אבל אין ספק שזה תלוי טכנולוגיה, שאותה אנחנו מעודדים בדרכים שונות. גם פה אנחנו נלחמים על הפריפריה והשקענו הרבה אנרגיה להסרת חסמים".

כיצד אתם מוודאים שחברות הסלולר מוגנות מפני מתקפות סייבר?
"אנחנו עם היד על הדופק ובשונה ממה שעשינו ברגולציה בתחומים האחרים, פה הדרישות מחברות הסלולר הן הרבה יותר קפדניות ומעמיקות, שדורשות מהן השקעות לא קטנות. אנחנו מונחים על ידי מערך הסייבר הלאומי, וחברות הסלולר הגדולות, מעצם היותן חברות תשתית קריטיות, מפוקחות על ידי השב"כ. מבחינתנו זוהי זירת מלחמה לכל דבר, וכך אנחנו מתייחסים לכך בבואנו לעשות עליהן פיקוח ובקרה".