Ubuntu Edge – על קצה התהום

בדיקה חוזרת של דף מימון ההמונים של פרויקט Ubuntu Edge, כשנותרו כ-7 ימים לסוף התקופה בה ניתן לתרום, מראה שהמצב של הפרויקט של קנוניקל (Canonical) לא ממש הצליח להתרומם בימים שעברו מאז פרסום הידיעה הראשונה על כישלונו הצפוי. אמנם סך התרומות כבר חצה את קו ה-10 מיליון דולרים, אבל בשבוע שנותר למימון נשארו עוד כ-22 מיליון דולרים לאסוף כדי שהכסף שכבר נתרם יהפוך למשהו ממשי שיניע את הפרויקט השאפתני הזה ויהפכו למציאות.

אז נס לא קרה לנו, וגם קשה לראות כיצד הוא יתרחש עד סוף התקופה. הרי בינינו, מי שכבר רצה לתרום תרם, ואם קנוניקל הייתה מוצאת מראש מישהו שיתרום לה כמה מיליוני דולרים, אז היא כנראה בכלל לא הייתה פונה לנתיב הזה של מימון המונים.

מצד אחד, יש קצת הרגשה של החמצה לאור הכישלון של הפרויקט הזה. על פניו, מול העולם של האנדרואיד (Android) וה-iOS, ואפילו מול נתח השוק הקטן של חלונות פון (Windows Phone), נראה חזון ה-Edge כמשהו מאוד מרענן ומעניין, ובהיבטים רבים, גם הדבר הכי נכון שצריך להתרחש בשוק המיחשוב. פרויקט ה-Edge פשוט אוצר בתוכו כמה רעיונות מעניינים, והראשון ביניהם – אתחול כפול לשתי מערכות הפעלה, אנדרואיד ואובונטו, תוך יכולת לשתף נתונים וקבצים בין שתיהן באופן שקוף לחלוטין. לא משנה באיזו מערכת הפעלה משתמשים באותו רגע, התמונה שמצלמים באמצעות המצלמה תחת שלטונה של מערכת ההפעלה האחת, תהיה זמינה בדיוק באותו מקום גם עבור השנייה, ואותו הדבר כמובן גם עבור מסמכי טקסט, מצגות ואולי אפילו היסטוריה ורשימת מועדפים בדפדפנים.

מעבר לכך, היכולת להפוך באמצעות חיבור לעריסה את הטלפון למחשב שולחני, פשוט מהווה רעיון נהדר. לעריסה מתחברים מקלדת, עכבר ומסך מחשב, וברגע החיבור עוברים לעבוד עם הגרסה השולחנית של אובונטו שיודעת גם היא להשתמש באופן שקוף לחלוטין בקבצים שנשמרים תחת כל אחת ממערכות ההפעלה במצב העבודה ה"טלפונאי".

אם חושבים על זה, אולי מיקרוסופט (Microsoft) הייתה זו שצריכה להוביל מהלך שכזה, אבל אפשר לנחש שאותה מעניינת שורת ההכנסות התחתונה שתמנע כנראה תנועה בכיוון הזה. מכיוון שזה לא קרה, הפתרון של אובונטו בהחלט קסם להרבה אנשים: למעלה מ-3,500 אנשים וארגונים שלחו תרומה נכון לכתיבת שורות אלו, שזה גם אומר תרומה ממוצעת של כ-2,900 דולרים.

יש למטבע גם צד שני. אני באופן אישי לא מצליח להבין מה קנוניקל בכלל מחפשת בפרויקט הזה? אם חברה בסדר גודל שלה לא יכולה לגייס את הכסף לו היא זקוקה כדי להרים פרויקט כזה, כיצד אפשר בכלל יהיה לסמוך עליה שהיא תעמוד אחריו גם לאחר מכן? לא כל חברה אמורה להיות חברת תוכנה וחומרה ביחד. כדי להיות כזו צריך הרבה מזומנים בקופה, ולא להשתמש בפרויקט מימון המונים. קנוניקל היא לא חברת הזנק קטנה שמחפשת כמה גרושים כדי לקדם רעיון ומוצר, היא חברה שקיימת שנים רבות בשוק ומרוויחה כסף לא רע מנתינת שירות לחברות ולארגונים שמשתמשים באובונטו. אם היא רוצה להתקדם לכיוון של יצירת מכשיר ומערכת הפעלה, שתביא את הכסף מהבית. במיוחד כשכוונתה הסופית, היא להוציא מהפרויקט מוצר שיעלה ללקוח בערך 700 דולרים. זה יוצא בערך 45,500 מכשירים אם לוקחים בחשבון את הסכום שהיא רוצה לגייס.

קנוניקל לא הייתה צריכה לעשות את הצעד הזה. היא הייתה צריכה לגשת לאחת החברות שמתעסקות בין כה וכה ביצירת חומרה, ולנסות לשכנע אותה להכין אב טיפוס שיהיה מבוסס על מה שהיא מציעה. היא הייתה צריכה להתעסק בתכנון ובתוכנה בלבד. את זה היא כבר עושה – ובלי גיוס של מיליוני דולרים. ולא, היא לא הייתה חייבת לפנות לאחת החברות הגדולות בתחום כדי לשכנע. יש מספיק חברות במזרח הרחוק, וכן – כמובן שבסין בעיקר, חברות שיוצאות כעת מקליפת ה-OEM ומציעות טלפונים וטאבלטים משל עצמן. חיפוש קל באינטרנט היה יכול להוביל את אנשי קנוניקל, שלא לומר מרק שאטלוורת' בעצמו, לאחת החברות הללו. אם קנוניקל הייתה מצליחה לשכנע חברה כזאת, שהיא בעצמה הייתה יכולה לראות ב-Edge מנוף שיעזור לה להגיע לכותרות, המכורים לעניין היו רצים וקונים את הטלפון מהר מאוד.

אז עם כל הצער על הכשלון של הפרויקט, אני עדיין מקווה שבקנוניקל יבחרו את הדרך השנייה שהזכרתי לעיל. אני גם מקווה שבאתרי גיוס ההמונים נמשיך לראות פרויקטים של אנשים בתחילת דרכם, כאלה שממש אין כסף בכיסם, ולא חברות וארגונים גדולים יחסית שמנסים לגייס הון נקי מהציבור. זה מיותר לבקש סכומים כאלה משמעותיים ולדעתי זה גם לא במקום.