ניהול הניידות העסקית – חלק א'

האירועים הכרוכים בניידות עסקית מתרחשים במהירות יחסית, וזה עוד מאפיין של תקופתנו – הרצון לקבל הכל כאן ועכשיו. ארגונים נוטים בדרך כלל ללמוד על סמך הניסיון ולהקיש לגבי העתיד לבוא. בעידן המוביליטי קצב האירועים הטכנולוגיים כה מהיר והארגונים לא מצליחים להיערך אליהם.

הפעם אעסוק בסוגיית ניהול הניידות העסקית – EMM (ר"ת Enterprise Mobility Management). ניהול ערוץ המובייל הוא האתגר האמיתי עימו מתמודדת יחידת מערכות המידע הארגונית. העניין מורכב, כפי שכבר הדגמתי במאמרים קודמים.

המורכבות באה לידי ביטוי בין השאר בתחומים הבאים:

1. טכנולוגית – ריבוי של מערכות הפעלה ויצרנים.
2. שירותית – ביכולות התמיכה במכשירים אלו.
3. תהליכית – שינוי תהליכי העבודה ביחידת מערכות המידע, שינוי תהליכי פיתוח והגדרת מחזור חיים חדש לחיי יישום (SDLC).
4. שאלה של מדיניות – אבטחת מידע, BYOD, מכשירים, עלויות.
5. עסקית – אינטגרציה של תהליכים עסקיים לטכנולוגיה.

הדרך הנכונה לארגון, היא לקבוע אסטרטגיית מובייל וקווי מדיניות ברורים ביחס לכל אוסף המשתנים הכרוכים בתחום הניידות העסקית. בפועל, המנמ"ר מוצף במידע המקשה עליו את קבלת ההחלטות. המורכבות בתהליך קבלת ההחלטות מבוססת על ההנחה שהצוותים המקצועיים עוד לא מבינים את כל מרכיבי הטכנולוגיה ועדיין לא עומדים על הרגישויות בהחלטות שלהם.

אנסה לתת דוגמא לעניין, בהנחה שהארגון שוכנע לרכוש מכשיר אנדרואיד (Android), המנמ"ר יתקשה להבחין בין גירסה 2.3.5 לבין גירסה 4.2.1. לכאורה, גרסה מתקדמת יותר, אך ההפרש במחיר בין המכשירים יכול להביא לקבלת החלטה שאינה מבוססת על ידע מספק. התשובה במקרה הזה שהגרסה המתקדמת תביא ליכולות התומכות בדרישות אבטחת מידע בארגון. דוגמה זו יכולה לחול על גודל מסך, חוזק מעבד או סוללה. כל משתנה שלא נלקח בחשבון יביא ל"תוצאה כובלת", כזו שברגע שהארגון יתקדם לעבר תחום הניידות העסקית, הוא יגלה כי הוא עומד בפני מגבלות טכניות המונעות ממנו את היישום העסקי באמצעות המכשיר.

אחת מההחלטות הכובלות נוגעת למהות אופן הניהול של המכשירים. בשוק ישנם פתרונות רבים הבאים לתת מענה לצרכי הניהול, השליטה והבקרה על המכשירים. מערכות אלו נקראות MDM (ר"ת Mobile Device Management). רק מערכות אשר פותחו על ידי חברות המשקיעות במחקר ופיתוח רחב ובשיתוף היצרנים לשליטה ובקרה באמצעות API’s, יכולות להבטיח גמישות טכנולוגית ארוכת טווח ושמירה טכנולוגית על השקעות העבר.

ישנם ארגונים הנוטים לרכוש מערכות שאינן עונות על כל הצורך של ניהול הערוץ ובוחרות בפתרונות ביניים. לכאורה, בעידן של אי וודאות – מהלך סביר. אך כאן הטעות; לפני כשנה בקושי דיברו על MDM ובוודאי לא על אפליקציות עסקיות. העידן הנוכחי נמדד בחודשים ולא בשנים, וארגונים החלו לאחרונה בשימוש באפליקציות עסקיות ובהפצת תוכן רגיש למכשירים החכמים. הזמן הלוקח ליישם מערכת חדשה ולהחליף קודמת הינו ארוך ואילו הטכנולוגיה אינה ממתינה. המחיר שהארגון ישלם הוא גבוה לא רק כלכלי, תדמיתי ועסקי, אלא כרוך גם בהדרכות של הצוות הטכני והעובדים.

המסקנה המתבקשת, היא בחירה במערכות ניהול הניידות העסקית שיכללו את המרכיבים הבאים:

1. ניהול המכשיר ב-OTA (ר"ת Over The Air) לכל פלטפורמה ולכל יצרן ומכשיר.
2. שליטה ובקרה על פעילות המכשיר.
3. אינטגרציה ל-Active Directory הארגוני, לשרתי התעודות ולשרתי הקבצים הארגוניים.
4. יכולת עבודה עם פרופילים, קבוצות, מבנה ארגוני או גיאוגרפי, תמיכה ב-Multi Domain.
5. אכיפת מדיניות אבטחת מידע ארגונית כולל מנגנון אסקלציה להפרת מדיניות ותגובות.
6. אבטחת המידע על גבי המכשיר, בטווח שבו מועבר המידע ובאינטגרציה למשאבי הארגון.
7. תמיכה בדוא"ל ארגוני מאובטח.
8. תמיכה בהפצת יישומים והסרתם, תמיכה בחנויות אפליקציה ארגוניות.
9. תמיכה בהפצת תוכן ארגוני, הגבלתו והסרתו.
10. תמיכה בתצורות שונות של התקנת המערכת, On-Premise, ענן או בתצורה היברידית המשלבת ביניהם.
11. יכולת Self Service לעובדים.

הדרישות הללו אף שנראות מרובות, יבטיחו לארגון יכולת ניהול רציפה לתקופה ארוכה מבוסס פתרונות טכנולוגיים גם ללא ידע נרחב בתחום המובייל.

בחלקו השני של המאמר ארחיב בנושא ואתייחס למשמעות ניהול הניידות העסקית.