שבי"ל

האתרים של רק קצת יותר מ-20% מ-76 הרשויות המקומיות שנמדדו זכו לציון הגבוה ביותר במדד השקיפות שמפרסמת עמותת שב"יל ● איזו עיר במקום הראשון ואיזו הגיעה אחרונה?

הניסיון של גורמים ממשלתיים להסתיר החלטות ופעולות עלול להגביר את השחיתות – בין אם בטיפול בקורונה ובין אם בתחומים אחרים ● תובנות בעקבות המיקום הנמוך של ישראל במדד השקיפות הבינלאומי

כך אמרה השופטת בדימוס נילי ארד בתגובה למדד השקיפות העולמי שבו ישראל קיבלה את הציון 60 - קרוב מאוד לקו האדום, שעומד על 50 ● לדבריה, "בנסיבות שבהן מנהיגים נחשדים בפלילים, ובאווירה של הסתה מתמשכת נגד שומרי הסף במערכת המשפט ובתקשורת - אלה תוצאות חמורות במיוחד"

במציאות של היום אין ראש עיר ברשות גדולה ברחבי הארץ שיכול להעלות את דעתו, כי הוא יכול לתפקד ללא מנמ"ר וללא מערכות מידע, שכן המנמ"רים הפכו להיות החזית הראשונה במפגש עם הרשויות והממשלה ● ועדת המדע והטכנולגיה של הכנסת והופעתה של כרמלה אבנר, הממונה על התיקשוב הממשלתי, מחזקים טענה זו ואף נותנים סיבות להיות אופטימיים לקראת השנים הבאות

רק חמש רשויות - ירושלים, חיפה, הרצליה, באר שבע ורעננה - עונות על כל הקריטריונים של חוק חופש המידע, כך עולה מדו"ח שערכו עמותת שבי"ל ואוניברסיטת תל אביב ● יתר הרשויות לא מזינות את אתרי האינטרנט שלהן בתכנים, כגון: פרוטוקולים של ועדות תכנון, מידע נגיש על תקציבים ומידע חיוני על איכות הסביבה, כפי שהחוק דורש ● לפי עורכי הדו"ח, אין קשר ישיר בין רמת השקיפות של הרשויות למצב הסוציו-אקונומי שלהן, ורשויות מהפריפריה שקופות הרבה יותר מאחרות

מבדיקה שערכה עמותת שבי"ל, עולה שכ-55% מהחברות שנבדקו לא מפרסמות את התקציב שלהן וכ-60% לא מפרסמות את פירוט ההוצאות שלהן ● חברת החשמל מפרסמת את המידע הרב ביותר, בעוד נתיבי איילון נמצאת בתחתית הרשימה ● גליה שגיא, מנכ"ל העמותה: "ה-'מניות' של הציבור הישראלי כולו מושקעות בחברות אלה, ועל כן - החובה שלהן היא להעמיד את המידע לעיני כל"