MIT

על שמונת ממדי התרבות הארגונית, המאפיינת ארגון דיגיטלי - חלקו הראשון של המאמר

הסטראט-אפ שוקד על פיתוח ממשק מוח-מחשב, שיאפשר לטענת מאסק, לחבר למשל אנשים עם שיתוק למחשב, כך שיוכלו להניע תהליכים בכוח המחשבה ● ואולם על החברה החדשנית יש גם ביקורת בעניין מופרכות הפיתוח שלה, ואפשר שזה הגורם לעזיבה

המונח טרנספורמציה דיגיטלית נמצא בשימוש כבר יותר מעשור, ועדיין קיימת אי בהירות באשר למשמעותו ● ארגונים רבים ביצעו צעדים דיגיטליים כתגובה למגיפת הקורונה. צעדים אלה חשובים, אולם אינם מהווים תחליף לטרנספורמציה דיגיטלית ● חלק א'

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס התאימו עשרות אלפי סינפסות-מוח מלאכותיות לצ'יפ יחיד וזעיר, ויצרו מעין מוח מלאכותי עוצמתי, שלטענתם יוכל לקדם את פיתוחם של מכשירי AI קטנים וניידים

בין החברות בשותפות שהקימו יבמ והממשל: המעבדות הלאומיות של משרד האנרגיה, נאס"א, MIT, גוגל, מיקרוסופט, אמזון ו-HPE ● עוצמת המחשוב המשותפת: יותר מ-330 פטה-פלופס

האם חלום על מהפכת הורות, המכונה פרנטיזם, שתאפשר שילוב נכון ומאוזן בין הורות וקריירה הוא בר יישום? האם אפשר שכולם יוכלו להיות הורים מעורבים ובו-זמנית להגשים את עצמם מבחינת קריירה, בכל תחום?

רפי ביסטריצר היה תלמיד מחקר לפוסט דוקטורט, ויחד עם המנחה שלו גילו תופעה פיזיקלית, שמאפשרת לשלוט ברמת המוליכות של חומר, גרפן דו שכבתי מסובב ● כעת הם זכו ביחד עם חוקר שלישי, שאימת את תוצאות המחקר, בפרס וולף לפיזיקה, פרס שרבים מהזוכים בו זכו לאחר מכן בפרס נובל

יו הר, פרופסור במעבדת המדיה של MIT, הנעזר ברגליים ביוניות ומתכנן כאלה בעצמו, הראה בכנס Science in the age of experience שערכה דאסו סיסטמס בבוסטון, כיצד העיצוב מתמזג עם הביולוגיה וישחרר נכים ממגבלותיהם