שב"כ

גיא מזרחי, סמנכ"ל סייבר בקבוצת רייזון, סבור שהקורונה יצרה שינוי תודעתי, שגרם לאנשים להסכים אמנם להפרת הפרטיות שלהם, אבל גם לשאול שאלות - היכן הגבול ומי שומר על המידע?

דו''ח של הארגון שפורסם אמש בחן אפליקציות מעקב אחר חולי קורונה בעולם, ומצא כי כמה מהן בעייתיות מבחינת הפרות זכויות אדם, וכמה מהן מהוות סיכון של ממש ● מבין האפליקציות, בלטו במיוחד לרעה אלו של בחריין, כווית ונורבגיה

החוק צפוי להיות מאושר בוועדת השרים לענייני חקיקה, אולם הוא לא יובא לדיון והצבעה בכנסת ● ההקפאה - בגלל חילוקי דעות בקבינט וחשש השב"כ שחקיקתו תוביל לחשיפת דרכי פעולה של הארגון ולביקורת עליהן

מרק צוקרברג החליט לתת תשובה לסוגיית האחריות של פייסבוק על התכנים המפורסמים בה בדמות מועצה ציבורית, שלא ברור כרגע מה רמת הסמכות של חבריה להוציא לפועל את החלטותיהם * אפליקציית השב"כ שעובדת שעות נוספות בקורונה היא לא הדבר הכי מסוכן, יש סכנות גדולות יותר... למשל, מאגרי מידע ביומטרי מחוררים

הקורונה הגדירה כנראה מחדש את המושג של פרטיות ושל החוקים במדינה דמוקרטית ● החברה האזרחית חייבת לעמוד על המשמר ולהקפיד, שהשימוש בטכנולוגיה, שהיא תוצר של אומת החדשנות, לא יתהפך עלינו ויחבר אותנו עם מדינות שאף אחד לא היה רוצה לחיות בהן

השאלות האלה עלו באחרונה על סדר היום, על רקע השימוש של השב"כ בטכנולוגיה למעקב אחרי אזרחים שמפרים בידוד ● פרופ' קרין נהון: "מדובר בתקדים מאוד מסוכן"

עם תחילת המשבר וסגירת בתי הספר עברו תלמידי ישראל ללמוד באופן וירטואלי - עד שהאוצר החליט שהמורים לא יקבלו תשלום על כך ● באוצר מעדיפים להסתכל על האקסלים ולא להבין שהלימודים המתוקשבים הם העתיד של מערכת החינוך

"לתזכיר חוק הסייבר יש מחלות התבגרות", קבע ד"ר עמית שיניאק, מומחה סייבר מהאוניברסיטה העברית, "וכרגע החוק מנותק מעט מהמציאות" ● לדבריו, יש להבין כי הפעילות בסייבר היא חלק מהפעילות בעולם הפיזי, סייבר זה לא עולם נפרד"