קוסט פלוס

הבקשה אינה קשורה ישירות למשא ומתן המתנהל בימים אלה על תביעתם המקורית של העובדים, אלא דרישה עצמאית, שנובעת מהחלטת נציבות שירות המדינה להגדיר מספר תפקידי ליבה במערך המיחשוב הממשלתי, אותם יוכלו למלא אך ורק עובדי מדינה ● העובדים מאשימים את הממשלה, את הממונה על השכר באוצר ואת הנציבות, בכך שניהלו מו"מ עמם על עתירתם להצטרף כעובדים מן המניין לשירות המדינה, בעוד שידעו היטב על המהלך שנרקם

בניגוד למה שמנסים לצייר בתקשורת, המאבק של ההסתדרות אינו רק על עובדי הניקיון, השומרים או השליחים - אלא גם על החצר האחורית של ענף ההיי-טק: עובדי הקוסט-פלוס ● העובדים הללו, שמכונים "גולגלות", נאלצים לעבוד בתנאים נחותים באופן משמעותי ביחס לשכניהם לחדר - העובדים "הרגילים" של החברה או הארגון ● בין אם המאבק יוביל לשביתה או לא, המצב הזה חייב יהיה להשתנות

התפיסה המקובלת, לפיה פרויקט במחיר קבוע תמיד טוב ללקוח - היא תפיסה שגויה מעיקרה ● בהתקשרות מסוג זה יש קונפליקט מובנה, הספק מעוניין לספק תכולה מינימלית על מנת להרוויח והלקוח מעוניין להרחיב את הפרויקט ככל האפשר מבלי לפרוץ את מסגרת החוזה ● הגיע הזמן להתעורר

בדיון שנערך אתמול (ב') בבית הדין לעבודה בירושלים, טען נציג העובדים, עו"ד יוסף ארנון, כי עובדי משרד ראש הממשלה, לדוגמה, לא הורשו לצאת לטיולים של המשרד ● "יש בעיה חמורה של תקשורת בין העובדים למעסיקים", קבע ● השופטת האיצה בצדדים לסיים את הליך הגישור אותו כפתה על המדינה בנושא מעמדם של עובדי הקוסט-פלוס

במכתב ששלחה חשבות משרד הבריאות אל מינהל הרכש נאמר, כי המשרד דורש מהחשב הכללי הבהרות מיידיות לגבי 200 עובדים של "האגודה לבריאות הציבור" שלא זכתה במכרז לאספקת שירותי מיחשוב וכעת לא ברור מה מעמדם ● משרד האוצר: בעוד שבועיים יצאו הנחיות נוספות

התובעים דורשים להכיר בהם כעובדי מדינה, כמו יתר העובדים במשרדים שבהם הם מועסקים ● בכך מגיע מספר התובעים ל-128 ● במקביל, מתנהלים בימים אלה מגעים בין התובעים, הן במסגרת הליך הגישור שבית המשפט כפה עליהם והן במשא ומתן בין ההסתדרות למשרד האוצר

קמפיין מקורי שעשה שימוש בחמורים כמשל לעובדי ההיי-טק, עורר השבוע תשומת לב רבה ברמת החייל ● האנלוגיה בין חמורים לעובדים אולי קצת מעליבה, אבל משקפת את המציאות הקשה שלא כולם מודעים אליה ● התארגנות - עכשיו

בכתב התשובה של המדינה לעתירה שהגישו 110 עובדי הקוסט פלוס נגדה, טוענת זו, כי אין בינה לבין העובדים יחסי עובד מעביד ● לטענת המדינה, מטרת העתירה של העובדים אינה באמת להסדיר את כניסתם כעובדי מדינה, אלא להבטיח את זכויותיהם מחשש לפגיעה במעמדם בעקבות מכרז בתי התוכנה ● נציג התובעים בתגובה: "הטענה ששכרנו גבוה אינה נכונה, כי במקרים רבים - הוא נמוך מהשכר הממוצע של עובדי המדינה"