ערבים
מה אפשר ללמוד מחיסול ראש מערך הסייבר של החמאס?
מלחמת הסייבר בין ישראל לחמאס פחות מטרידה, מן הסתם, מהטילים, הריסות הבתים וההרוגים, אבל עלולות להיות לה השלכות חמורות ● וגם: יהודים וערבים במדינת ישראל – מודל אחר ממה שאנחנו רואים בימים האחרונים ברחובות
החמצה של הזדמנות חד פעמית לצמצום המחסור בכוח אדם
למרות התוכניות לצמצם את המחסור בכוח אדם בהיי-טק דווקא בתקופת הקורונה, ההזדמנות הזאת הוחמצה - בגלל תנאי החל"ת ומאחר שבתעשייה עדיין לא הפנימו שצריך לשנות את הפרדיגמה שלפיה יש אוכלוסיות שלא מתאימות לתעסוקה בענף
"ייקחו הרבה שנים לצמצם את הפערים הדיגיטליים שיצרה הקורונה"
אורנית בן ישר אופטימית, אבל גם מבינה שכדי שהעתיד החברתי-טכנולוגי בארץ יהיה ורוד יותר יש הרבה מה לעשות ● והיא עושה זאת בעמותת מחשבה טובה, שאותה היא מנהלת מזה שבע שנים ● בראיון לאנשים ומחשבים היא מספרת על פעילות העמותה, וכיצד הקורונה השפיעה על הפערים הדיגיטליים
למה הערבים לא משולבים מספיק בהיי-טק?
התוכנית הממשלתית מעודדת לימודי מדעים וטכנולוגיה בכל המגזרים, אלא שלטענת ח"כים מהרשימה המשותפת, היא צריכה לכלול התייחסות ספציפית לחברה הערבית ● מדוע? ומה עם החסם העיקרי בפני בוגרי האקדמיה הערבים - המעסיקים?
"יש אפליה ברורה ומתמשכת בשילוב הערבים בהיי-טק"
"קיים תת ייצוג מתמשך של הערבים בהיי-טק, והממשלה לא מסייעת לשילובים", אמרה ח"כ סונדוס סאלח בדיון בכנסת שעסק בנושא ● הדיון נערך בעקבות החלטת הממשלה שמקצה 273 מיליון שקלים להכשרת סטודנטים להיי-טק, אך לא מזכירה את האוכלוסייה הערבית
"יש טאלנטים גם במגזרים מודרים, אבל ההיי-טק לא יודע להכיל אותם"
חלק שני של פרויקט מיוחד שעוסק בשאלה כיצד ההיי-טק יכול לגשר על הפערים החברתיים ● הפעם: עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, ועימאד תלחמי, יו"ר ומייסד המיזם היהודי-ערבי באבקום
המטרה: 20 אלף מהנדסים ערבים בהיי-טק הישראלי – ב-2026
הוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות הציג תוכנית חומש, שערך ארגון צופן, לקידום שילובם בענף של היי-טקיסטים מהמגזר ● בוועד מציינים שבהשקעה של 800 מיליון שקלים יצוצמם המחסור במהנדסים בהיי-טק ויימנע מהמדינה הפסד שנתי של 32 מיליארד שקלים
המשבר – הזדמנות של חברות ההיי-טק ליצור שינוי חברתי
צ'רצ'יל אמר: "לעולם אל תבזבז משבר טוב" – ומשבר הקורונה מוכיח שהוא צדק, כי הוא מביא אתו הזדמנות פז להיי-טק הישראלי לעשות שינוי חברתי ולהגיע לטאלנטים מהפריפריה הגיאוגרפית ומהחברה הערבית ● כדאי לחברות לנצל את המצב לצמצום פערים