משטרת ישראל

כך אמר חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה, בפתח כנס ערים חכמות 3.0 ● הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים ובשיתוף מרכז בר-אילן לערים חכמות ופורום המנמ''רים המוניציפליים, התקיים היום (ג') בראשון לציון

דורון אמיר, יזם ומנכ"ל סייטאקה, הסביר בפודקאסט אנשים ומחשבים מדוע פרשת פגסוס רק עשתה טוב לדיון על מי רשאי להשתמש בתוכנות כאלה, וחיווה את דעתו מה צריך לעשות כדי שהסייבר המשטרתי יהיה ברמה של 8200

ארגוני זכויות האדם הרוויחו מפרשת השימוש לכאורה של המשטרה בפגסוס, שהפכה לפרשת כלכליסט, מעט נקודות זכות, והמתחרים העסקיים של NSO בעולם הסייבר ההתקפי הרוויחו - ובגדול ● אז למה אנחנו המפסידים - ובענק?

"התביעה לא תרתיע אותנו מהמשך הדיווחים על NSO; ננהל את המשפט ללא פשרות", נמסר בתגובת העיתון בהמשך לתביעה שהחברה הגישה בגלל התחקירים, שבהם נטען שהמשטרה מבצעת מעקבים באמצעות פגסוס, לכאורה ללא צו שיפוטי

צוות מררי קבע: אין עדויות שהמשטרה הדביקה באמצעות רוגלת פגסוס של NSO - בלא צו שיפוטי - מכשיר טלפון של מי מבין האנשים שפורסמו בתקשורת

אחד מכל עשרה ילדים בארץ חווה אלימות מקוונת ● 71 אחוזים מתיקי העבריינות נסגרים, ובמוקד 105 של המשטרה אין אמצעים טכנולוגים מתקדמים להיאבק טוב יותר בעבריינים ● האחריות גם שלנו, המבוגרים, וכדאי שנתעורר

יש להתיר את המשך השימוש בפגסוס, אבל להדק את הפיקוח על מה שהמשטרה עושה בה ● לא היא תקבע את היקף השימוש ברוגלה, אלא שופט.ת, שבקיא.ה מעט בטכנולוגיה ויודע.ת את ההבדל בין סייבר התקפי להגנתי, בין NSO ל-NSA

כלומר, גם: מה שגרם לחדירות השערורייתיות של המשטרה לטלפונים ולחיים של הרבה אנשים שלא צורך ולכאורה גם שלא כחוק הוא לא רק הפעולות של השוטרים, הווה אומר האדם, אלא גם הטכנולוגיה שאתה הם ביצעו אותן