יצחק בן ישראל

"אם התוכנית לא תצא לפועל, המדע הישראלי יחזור עשרות שנים אחורה. זו ירייה בראש. על הממשלה להחליט בהתאם", אמר פרופ' בן ישראל על רקע הדיון הלילי בנושא שנערך בנוכחות בכירי השרים, במהלכו החליטו להציע לאירופים פשרה שתאפשר את השתתפות המדינה ● "אני מקווה שהממשלה תקבל את ההחלטה הנכונה - לטובת המדע ולא לטובת ההתנחלויות"

מומחים רבים בתעשייה קוראים לממשלה שלא לבטל את השתתפות ישראל בתוכנית Horizon 2020 - נושא שהממשלה תחליט בו בקרוב ● הממשלה תדון בנושא לאחר שהאיחוד האירופי התנה את קיומה בכך ששום חלק ממנה לא ייערך בשטחים ● לדברי המומחים, החלטה שכזו תפגע עמוקות בתעשייה ובמחקר בישראל, ותסיג אותם לאחור בצורה ניכרת

רס"ן (מיל') יונתן קורפל מבקר את דבריו של אלוף (מיל') יצחק בן ישראל

שבוע החירום הלאומי נפתח בצל התקפת הסייבר על מערכת המים של העיר חיפה, ומספק סיבות נוספות לחשיבות מערכות המידע – בשעת שגרה וכמובן בעת לחימה ● חשיבות ההמשכיות העסקית צריכה להיות חלק מתפישת עולם כוללת, ולא תרגול נקודתי

סוכנות הידיעות האיראנית דיווחה שהצבא הסורי האלקטרוני תקף את המערכות של תאגיד המים החיפני, אולם הדיווח הוכחש - הן על ידי ישראל והן על ידי קבוצת ההאקרים עצמה ● לדברי אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, יושב ראש המולמו"פ, הקבוצה הסורית רצתה לטעון "שאפשר לתקוף לא רק לצורך גניבת מידע אלא גם ניתן לשבש מערכות, וזו תחילתה של הדרך לקראת סופה של ישראל" ● "כעת ברור שצריך להיערך ולהגן על המערכות החיוניות והמטה הקיברנטי הלאומי נערך לכך", אמר

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה נשא דברים בדיון מיוחד בנושא מדיניות הסייבר, והתייחס לחרב הקיצוצים: "ייתכן שאנשי משרד האוצר לא מבינים את המשמעות של פגיעה שעלולה לקחת אותנו שנים אחורה" ● ראש המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, פרופ' יצחק בן ישראל: "קצב התקדמות מטה הסייבר מאז הקמתו, נכון להיום, הוא מהיר יותר ממה שתוכנן במקור. הדבר היחיד שעלו לבלום את המשך ההתקדמות - פגיעה בתקציב"

"עלינו לבנות תפיסת הגנה שתהיה גמישה ותתאים ליותר משנה או שנתיים", אמר ד"ר מתניה - ראש המטה הקיברנטי הלאומי, בכנס הרצליה ● לדבריו, "האיום הוא גלובלי. עלינו להשכיל לעבוד עם בני בריתנו בעולם" ● פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר המולמו"פ: "הבעיה בסייבר היא, שאנחנו לא יודעים את כל השאלות. אנחנו יודעים להתגונן רק מפני הדברים שאנחנו יודעים לשאול עליהם" ● אבי חסון, המדען הראשי: "חברות לא תמיד מודות שחוו אירועי סייבר ואני חושב שהן לא תמיד יודעות. מודעות והודאה זה הדבר הראשון"

המדובר בנתונים הגבוהים פי שלושה מהממוצע של כלל האקדמאים הישראלים ששהו בחו"ל לפחות שלוש שנים - כך על פי הסקירה שערכה הלמ"ס עבור המועצה הלאומית למחקר ופיתוח ● השוהה המצוי: רווק, צעיר, בעל תואר שלישי במתמטיקה או מדעי המחשב ● השיעור הגבוה ביותר של השוהים הוא מקרב בוגרי מכון ויצמן למדע (17.8%) ולאחריו הטכניון (9%) ● פרופ' דניאל הרשקוביץ, שר המדע והטכנולוגיה: "אני מאמין שבשנים הקרובות נתחיל לראות ירידה בשיעור הישראלים האקדמאיים השוהים בחו"ל"