חוק ההסדרים

בטיוטת חוק ההסדרים יש ניסיון נוסף להרחיב את הדיגיטציה בשירות הממשלתי, ולאפשר לאזרחים לשלוח מיילים לממשלה ● האם הפעם זה יצליח?

מנהלי הארגונים: "מהסדרים אלו עולות סכנות הן בהיבטים של שליטה על השימוש במידע על האזרחים ושמירה על פרטיותם והן בהיבטים של ההגנה על המידע והשמירה שלא ייעשה בו שימוש על ידי אחרים"

הטיוטה, שפורסמה בסוף השבוע לעיון הציבור, כוללת הצעות נחוצות לשדרוג התקשוב במשרדי הממשלה ולשיפור השירות לאזרח - תחום שעליו מושם בה דגש ● אבל מה הטעם בהן אם הן לא ייושמו, כפי שקורה במקרים רבים?

מחשוב הענן, השירות הדיגיטלי לאזרחים, פריסת הסיבים האופטיים, בנקאות פתוחה והסדרת נושא שמות המתחם בעברית - כל אלה נמצאים בטיוטת חוק ההסדרים, שמשרד האוצר פרסם בסוף השבוע להערות הציבור ● בכתבה זו מובאים בפניכם עיקרי הדברים

הפרק שמופיע בטיוטת החוק הוא בשורה חשובה, אבל נראה שהוא לא מעודכן למציאות של הקורונה, ומיועד בעיקר לתעשיית הסטארט-אפים ● מה עם החברות היצרניות?

"אין בו כל בשורה חדשה", אמר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים ● הוא ציין שראשי הענף התבקשו להגיב לטיוטת החוק בתוך 48 שעות בלבד: "כמעט שנה שעובדים על תקציב חדש ומשום מה הסתירו את זה מאתנו, כאילו אנחנו האויב"

לפי טיוטת החוק, הממשלה מתכוונת לפעול להסרת חסמים על ההיי-טק, הטבות מס, השקת תוכנית לאומית למדע וטכנולוגיית קוואנטים ועידוד שיתוף ידע בין האקדמיה לתעשייה

ההישג המשמעותי ביותר הוא התיקון לחוק המו"פ, שקובע לראשונה תקרה לגובה ההחזרים אותם תדרוש המדינה מחברות שקיבלו מענקים מהמדען הראשי ונמכרו לגורמים זרים או הונפקו בבורסה ● הישג נוסף היה בתיקון לחוק האנג'לים, לפיו השקעה של יחיד בחברה עתירת מו"פ, ישראלית, בהיקף של עד 5 מיליון שקלים ניתנת לניכוי על פני שלוש שנות מס ● החוק השלישי הוא תיקון לחוק עידוד השקעות המכיר לראשונה בהון אנושי כהוצאה מוכרת לצורך השקעה ● כל החוקים אושרו עם ההסתייגויות שהגישה השדולה למען התעשיות עתירות הידע בראשות ח"כ רוברט אילטוב