גיוון תעסוקתי

התוכנית החמש שנתית לקידום החברה הערבית בהיי-טק הישראלי יכולה לקדם את הנושא, אבל היא לא מספיקה, משום שהיא לא עוסקת במעסיקים ● עליהם ועל המדינה לשלב ידיים ולעשות עוד להשגת היעד הטבעי וההכרחי הזה

הגיוון התעסוקתי הוא כבר מזמן לא רק עניין חברתי, אלא גם מסייע לרווחים ולשגשוג של החברה ● הדבר מהווה קריטריון כשא.נשים בוחרים.ות האם לעבוד בארגון, להיות לקוח שלו או לעבוד בו – והוא נמצא על סדר היום של ההנהלות

שיעור הערבים והחרדים בהיי-טק עולה בשנים האחרונות, אבל הוא עדיין נמוך מאוד, וגם מספר הנשים בענף קטן ביחס לחלק שלהן באוכלוסייה ● במשרד העבודה והרווחה מבקשים לשנות את המצב באמצעות שלל תוכניות שהם מפעילים - ומביעים אופטימיות

טל קיסילביץ', מנכ"ל קלאודטק מקבוצת יעל, מאמין בגיוון תעסוקתי ובעצמו מגיע מאחת מאוכלוסיות הגיוון - קהילת הלהט"ב ● בראיון לאנשים ומחשבים הוא חולק מניסיונו ומסביר למה עם Diversity כולם מנצחים

ההזדהות של סלקום עם העובדים הערבים שלה והקריאה לדו קיום עוררו תגובה קשה וגל של התנתקויות מהחברה ● אלא שבמקום להוקיע את היוזמה הזאת, היינו צריכים לחבק אותה בשתי ידיים

"יש התקדמות בנוגע לשילובם של הערבים בהיי-טק, אבל המצב רחוק מלהיות משביע רצון", אמר סאמי סעדי, מנכ"ל משותף בצופן - ארגון שמקדם תעסוקה של בני הציבור הערבי בהיי-טק הישראלי ● בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים הוא פירט על פעילויות הארגון

המגפה הביאה אתה שימוש נרחב בטכנולוגיה להפרה נוספת של זכויות, ולא תמיד במידה הנחוצה ● לצד ההפרות המתמשכות בדמות הפגיעה בפרטיות ותנאי ההעסקה של חלק מהעובדים, כדאי שתתעורר דאגה גם בתעשייה ● טור ליום זכויות האדם הבינלאומי

תעשיית ההיי-טק מתהדרת בעובדים.ות ממגוון הקשת האנושית, כולל ערבים.ות, חרדים.ות, להט"בים.ות, א.נשים עם מוגבלות ועוד אוכלוסיות ● האמנם? יצאנו לבדוק, בכל פעם עם סטארט-אפיסט.ית אחר.ת - ולהביא את סיפורו.ה