אקדמיה

החברה תרמה מכשירים שונים, בהם מיקרוסקופים, מכונות ייצור מוליכים למחצה וציוד נלווה רב ● התרומה התאפשרה הודות לשדרוג המפעל של אינטל בישראל

החברה תציע עד 180 אלף שעות ענן ונפח אחסון של 20 טרה-בייט לכל מחקר שייבחר לתוכנית ● היא מקיימת בימים אלה הדרכות בנושא בטכניון, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון

אנשי האקדמיה מבינים שלא מספיק תואר עיוני בלבד, אלא צריך לצייד את הסטודנטים במקצוע ● התוכנית ללימודי המשך של המכללה למינהל כבר פועלת בתחום, בשיתוף עם תעשיית ההיי-טק

5.7% בלבד מהסטודנטים למדו אשתקד לתואר ראשון במדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה, לעומת 8.3% ב-2002 - כך לפי המועצה להשכלה גבוהה ● פרופ' ניב אחיטוב, דיקן בית הספר להיי-טק במרכז האקדמי באור יהודה: "ככל שיש יותר סטארט-אפים וחברות היי-טק, פחות סטודנטים נרשמים ללמוד מדעי המחשב - כי הם חושבים שהם יכולים לעשות את המכה הגדולה גם בלי תואר"

רק אחוז קטן מ-8,000 המהנדסים שיוצאים לשוק מדי שנה מהמוסדות האקדמיים הם מהנדסי תוכנה ● בין אם זה החסך החמור במסלולים ישירים לתואר או הלימודים שלא מספקים כלים מעשיים לעובדים לעתיד, הרי שהתעשייה והמוסדות המפקחים צריכים להתערב ולהציל את המקצוע החשוב

לצד מחיאות הכפיים על שגשוגה של ההשכלה הגבוהה והחזרה הצפויה של מדענים לישראל, צריכים אנשי משרד החינוך למנוע את הירידה המתמשכת בכמות הפונים ללימודים בפקולטות למדעי המחשב והטכנולוגיה למען העתיד, ויפה שעה אחת קודם

מנתוני המועצה להשכלה גבוהה עולה, כי מתוך כ-228 אלף סטודנטים לתואר ראשון, רק 5.1% פונים ללימודי מדעי המחשב והטכנולוגיה, לעומת 7.5% ב-1996 ● הסיבות לכך הן השינויים והתנודות שחלו בענפים אלה בעשור האחרון והחשש של סטודנטים שלא ימצאו מקורות תעסוקה בתום הלימודים ● שר החינוך, גדעון סער: 80 חוקרים ישראלים ממוסדות אקדמיים מובילים הודיעו על כוונתם לחזור לישראל

המיתון הנוכחי החל כשענף ההיי-טק היה מצוי במחסור של מהנדסים ואנשי מקצוע מובחרים ● ראשי התעשיה כבר הזהירו בעבר שכאשר יסתיים המיתון ורוב האנשים יחזרו למסלול התעסוקה - שוב תעמוד מדינת ישראל בפני הבעיה הזו ● בישראל חייבים להפנים שעתיד ההיי-טק תלוי בהשקעות ההווה