פרטיות

15 מומחים להגנת הפרטיות הגישו לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת הצעת חוק, שמורה לממשלה להחליף את אמצעי האיכון של השב"כ בטכנולוגיות אזרחיות ● הם מבקשים להביא אותה לדיון והצבעה, כדי "להפסיק את המעקב של ארגון הביון אחרי אזרחים"

גיא מזרחי, סמנכ"ל סייבר בקבוצת רייזון, סבור שהקורונה יצרה שינוי תודעתי, שגרם לאנשים להסכים אמנם להפרת הפרטיות שלהם, אבל גם לשאול שאלות - היכן הגבול ומי שומר על המידע?

עד כה האפשרות סופקה רק למנויים משלמים, אך מיולי כל משתמשי התוכנה - שאפשרה לנו בזמנים של קורונה לשוחח, לעבוד ואף לצרוך הרצאות ובידור אונליין בווידיאו צ'אט - יוכלו לבטוח יותר בפלטפורמה, שתשמור על פרטיותם

המאמר מתייחס לסוגייה הייחודית של הדיון וקבלת החלטות במרחב הציבורי בסוגיות הפרטיות ואבטחת מידע בעידן הדיגיטלי

ברשות מתנגדים לכוונה להרחיב את המעקב, בצל מגפת הקורונה, וטוענים כי "עלול להיווצר מדרון חלקלק בשימוש בכלים דרקוניים למיגור תופעות הפוגעות בביטחון הציבור" ● ואם כבר, הם "שואלים", "מדוע לא להיעזר בגופי ביטחון לאיתור חולי חצבת, פדופילים ונהגים מסוכנים בלי רישיון?"

בכירים בקהילה המשפטית לשר המשפטים וליועמ"ש: חקיקת החירום, שמאפשרת לשב"כ לאסוף נתונים על אזרחים בהקשר של הקורונה, "לא מפוקחת ומכרסמת באופן קשה ועמוק בזכות החוקתית לפרטיות" ● הם מוחים על הדרת הרשות להגנת הפרטיות מהדיונים בנושא

השאלות האלה עלו באחרונה על סדר היום, על רקע השימוש של השב"כ בטכנולוגיה למעקב אחרי אזרחים שמפרים בידוד ● פרופ' קרין נהון: "מדובר בתקדים מאוד מסוכן"

ברבים מהארגונים עברו לעבוד מרחוק, וברשות פרסמו כללים שיכולים לעזור להם, ובעצם לכל אחד מאתנו, לעשות זאת עם שמירה על הפרטיות ובלי בעיות אבטחת מידע מיותרות