סקירה: ה-NUC של אינטל

ה-NUC כולל לוחות אם זעירים, בגודל 10x10 ס"מ, בהם כבר משובץ מעבד, עם קופסה מתאימה ואלגנטית ● הוא מציע פתרון מוכלל עם תושבות מוכנות להוספת זיכרון, כרטיס תקשורת וכרטיס SSD ● ההרכבה פשוטה מאוד ולא נראה שתיתקלו בבעיה בהתקנת מערכת ההפעלה, אף על פי שצריך להשתמש לצורך כך בהתקן חיצוני, אולם חיבור המסך בעייתי ● גם המחיר יקר מדי: יותר מ-520 דולרים ● ציון סופי: 70

על פניו, הרעיון של אינטל (Intel) שעומד מאחורי ה-NUC נראה מצוין: לוחות אם זעירים, בגודל 10×10 ס"מ, בהם כבר משובץ מעבד, עם קופסה מתאימה ואלגנטית. כל מה שצריך זה לבחור את התוספות שמתאימות למשתמש הסופי – וזהו. אחרי כמה דקות של עבודה המחשב כבר מוכן לתקנת מערכת הפעלה. אחר כך, כל מה שנשאר זה לבחור האם להשתמש בו כתחליף למחשב שולחני בבית או במשרד, או לבחור להשתמש בו במקומות בהם להציב מחשב בגודל מלא לא ממש יעיל: נקודות מכירה, אספקת מידע ואפילו מאחורי שלטים דיגיטליים שצריך להחליף בהם את הפרסומת רק פעם בכמה זמן.

NUC (ר"ת Next Unit of Computing) מציע פתרון מוכלל עם תושבות מוכנות להוספת זיכרון, כרטיס תקשורת וכרטיס SSD. אינטל מוכרת בעצמה את כל הרכיבים הללו למי שמעוניין, אולם ניתן לרכוש אותם גם מחברות אחרות, כל עוד הם בתקן שמתאים לשילוב.

קיבלתי לבדיקה את ה-DC3217BY, מארז בו ממוקם הלוח NUC Board D33217C, שמבוסס על מעבד Core i3-3217U במהירות 1.8 ג'יגה-הרץ (ללא טורבו). מדובר בלוח, או אפשר לומר מערכת, לתחום הביניים בדור השני של ה-NUC. הקופסה מצוידת בשלוש יציאות USB 2.0, חיבור HDMI, חיבור Thunderbolt וזהו, למעשה. ערכת השבבים על הלוח היא ה-QS77, שתומכת בטכנולוגיות כמו Trusted Execution, Active Management, Anti Theft וכמובן vPro. כלומר, טכנולוגיות ששימושיות יותר דווקא לתחום העסקי.

כמו כן, קיבלתי רכיבים שמאפשרים להתקין מערכת הפעלה ויישומי בדיקה, אולם התייחסתי במבחנים רק לאלה שבודקים את הליבה.

הרכבה
ההרכבה פשוטה מאוד. גם אם אף פעם לא התקנתם מחשב בחייכם, בתוך כמה דקות, בעזרת דף ההוראות המצורף, תשבצו במקום את כל הרכיבים: מזיכרונות ה-SODDIM דרך כרטיס החיבור האלחוטי ועד כרטיס ה-SSD. בזאת פחות או יותר נגמרת ההרכבה. נותר רק להבריג את המכסה למקום ואם רוצים, את המתאם שמאפשר להסתיר את המחשב כולו מאחורי המסך.

שימושיות
צריך להתקין את מערכת ההפעלה באמצעות התקן חיצוני, אבל מכיוון שיש שלוש יציאות USB, בדרך כלל לא תיתקלו בבעיה. את המקלדת ואת העכבר ניתן לחבר מאחור ואת התקן האחסון – מקדימה. כפתור ההפעלה של המחשב נמצא בחלק העליון הצבעוני שלו, כך שאין בעיה להגיע אליו כמעט בכל מצב.

לעומת זאת, חיבור המסך קצת בעייתי. הקופסה המסוימת הזו, עם הלוח המסוים שלה, תומכים ביציאת HDMI בלבד, בכל מה שקשור לתצוגה. יש גם יציאת Thunderbolt, אבל היא טובה רק לאותם חלקי אחוזים מעטים באוכלוסיה שמשתמשים בהתקן מסוג זה. מכיוון שכל מה שעומד לרשות המשתמש הוא יציאת HDMI שמיועדת כדי להתחבר למסך מחשב, על המסך להיות מצויד בחיבור מתאים, מה שאומר שמסכים ישנים יוצאים במהירות מהתמונה. במשרד שיש בו מסכים בני כמה שנים שעדיין מתפקדים ושרוצה לשמור על ההשקעות הנוכחיות שלו, זו יכולה להיות הוצאה נוספת מיותרת בדמות כבל או מתאם קצה שהופך את חיבור ה-HDMI ל-VGA או DVI.

מצד שני, אם כבר בונים מערכת מחשב חדשה, קשה להאמין שמסך מודרני שיירכש לא יכלול כניסת HDMI. אם משאירים יציאת USB פנויה אפשר להתגבר על כך שבאינטל חסכו יציאה קולית. נראה שאנשי אינטל לא ממש חשבו על השוק הביתי-צרכני כשבנו את הלוח הזה, או כל לוח בדור השני של מחשבי ה-NUC.

ברגע שהתחלתי להעמיס על המחשב הוא התחיל להתחמם ואת המאוורר שמעו היטב. המאוורר קטן יחסית, באופן טבעי, כך שהוא צריך לעבוד קשה כדי לקרר את ה-Ivy Bridge שמתחתיו, על אף שמדובר במעבד עם צריכת הספק נמוכה. כשחזרתי לעבודה השוטפת המחשב נרגע, המאוורר הפסיק להשמיע את קולו.

בדיקות
ב-Cinebench 11.5, עם תוצאות של 13.86 במבחן ה-OpenGL ושל 1.8 במבחן המעבד, השיג ה-NUC תוצאות מעט נמוכות מאלה של מחשבים ניידים שמבוססים על מערכת דומה, כלומר: על מעבד Ivy Bridge Core-i3U. במבחן Heaven, ברזולוציית HD מלאה, המחשב קצת נאבק אבל בסופו של דבר השיג תוצאה סבירה – של 138 נקודות עם 5.5 פריימים לשנייה בממוצע, ברזולוציה של 1,920×1,080. עם זאת, התמונה הייתה חדה, נאה ומפורטת היטב. אם מוותרים על רזולוציה גבוהה ניתן בהחלט לשחק במחשב הזה גם משחקי פעולה רבים במחשב זה.

תמחור ומסקנות
הבעיה הגדולה ביותר של הפתרון הזה היא תג המחיר. את הקופסה, יחד עם הלוח, ניתן להשיג כיום בשוק במחיר של כ-300 דולרים. כרטיס ה-SSD עולה, לפי אינטל, כ-150 דולרים. הזיכרונות עולים כ-37 דולרים ליחידה. בסך הכול, התצורה שבדקנו, שלא כוללת, כזכור, כרטיס תקשורת אלחוטית, עולה יותר מ-520 דולרים. פשוט יקר מדי.

הנה כי כן, כמו בכל דבר בחיים, מה שנראה על הנייר נחמד וטוב לא תמיד בא לידי מימוש. הרעיון שעומד מאחורי זה טוב אבל התמחור קודם כל חייב להיות נמוך יותר. בנוסף, לא כל עוצמת מעבד מתאימה לכל שימוש, כמו שלא כל סידור יציאות מתאים לכל סביבת עבודה. במצב הנוכחי, לפחות בנוגע לדגם שבדקתי, נראה שלפחות במשרדים (וגם בבתים) יעדיפו במחיר הזה לרכוש מחשב רגיל בגודל מלא ואפילו שניים, ובצדק.

ציון סופי: 70.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים