להדפיס ולשמור: חמישה דברים שאפשר לעשות עם מחשב ישן (חוץ מלזרוק לזבל)

מאת סרדאר יגולאפ, InformationWeek

במוקדם או במאוחר יתקלקל המחשב שבו נכתבות מלים אלה. יכול להיות שאתיישב ליד השולחן, אנסה להדליק את המחשב ואשמע רק צליל שמבשר כי הכונן הקשיח יצא מכלל פעולה. יתכן שלא אשמע דבר. סביר להניח שבמקרה זה אחליט להחליף את המחשב המקולקל בחדש, מתקדם יותר, משום שהטכנולוגיה מתקדמת כל העת.

יהיה גורלו של המחשב הישן אשר יהא, אין לי ספק שלא אניח אותו על המדרכה בציפייה שיפונה עם הפסולת. במאמר זה יתוארו מספר אפשרויות לטיפול במחשב ישן – אך השלכתו לאשפה אינה אחת מהן. כדאי מאוד להימנע מכך, משום שניתן לעשות שימוש חוזר ברבים מרכיביו – אפילו אם לכאורה יצאו מכלל שימוש.

מה זה "מחשב ישן"?

קודם כל, כדאי להגדיר את המונח "מחשב ישן" (לפחות לצורך מאמר זה). ההגדרה המקובלת ביותר היא "מחשב שאיננו רוצים בו עוד" – בגלל שהוא איטי או מגושם מדי לצרכינו, בגלל שחלף זמנו או שהוא אינו מתאים עוד למשימות שעלינו לבצע. מחשב עם מעבד פנטיום 3 בקצב שעון של 650 מגה-הרץ מתקשה לטעון את מערכת ההפעלה חלונות 2000? המגוון של התוכנות הנתמכות הצטמצם מאוד? סביר להניח שיימצא מי שיסתפק במחשב כזה, אבל מבחינתנו הוא ישן מדי.

יכול להיות שנמאס לנו מהמחשב הקיים למרות שהוא פועל היטב: את המחשב הנישא שלי, למשל, עם מעבד סנטרינו בעל ליבה בודדת וזיכרון RAM בנפח של 1 ג'יגה-בייט, החלפתי במחשב עם מעבד 64 ביט בעל ליבה כפולה וזיכרון RAM בנפח של 4 ג'יגה-בייט – ולמרבה האירוניה המחשב החדש עלה כמחצית מהסכום ששילמתי בזמנו תמורת המחשב הישן: עוד הוכחה לקצב המהיר בו מתקדמת הטכנולוגיה.

ויתכן, כמובן, שהמחשב הישן פשוט התקלקל – לא ניתן לאתחל אותו או להדליק אותו. אפילו במקרה זה, עדיין ניתן למצוא לו שימוש מועיל.

1. לשפץ אותו

נניח שהמחשב הישן עדיין פועל, אבל אינו מתאים עוד למשימה שעליו לבצע. במקום לוותר עליו, יכול להיות שכדאי למצוא עבורו משימה אחרת – לתת אותו, למשל, לבן משפחה או ידיד. בדרך כלל עושים זאת לאחר שמוחקים ממנו את כל החומר ומוודאים שהוא עדיין פועל ולא יגרום למשתמש החדש תקלות לא נעימות.

הכנת המחשב הישן לשימוש חוזר הופכת למשימה מורכבת ככל שחולפות השנים. מרבית המחשבים כוללים מחיצה לשחזור או התאוששות ו/או מגיעים עם תקליטורי שחזור. יתכן מאוד שבמשך הזמן תקליטורי השחזור אבדו או מחיצת השחזור נמחקה. במקרה זה אפשר לפנות ליצרן המחשב (אם הוא עדיין קיים) ולבקש תקליטורים חדשים (אם מספר הרישיון עדיין ברשותכם).

במקרה שלא ניתן לשוב ולהתקין את מערכת ההפעלה המקורית – מסיבה כזו או אחרת – אפשר להתקין מערכת הפעלה חדשה, לינוקס או חלונות (בהתאם לתקציב ולדרישות). חשוב לזכור שיש מגוון הפצות של לינוקס, וסביר להניח שאחת מהן תתאים לחומרה הקיימת:

– מחשב בן שנה עד שנתיים עם מעבד מרובה ליבות – כל הפצות לינוקס המוכרות מהשנים האחרונות מתאימות: אובונטו, OpenSUSE, פדורה, CentOS וכדומה.

– מחשב בן שנתיים עד שלוש שנים עם מעבד בעל ליבה בודדת – כל הפצות לינוקס שצוינו בסעיף הקודם מתאימות אך ייתכנו בעיות ביצועים. יתכן שכדאי לבחור בגרסה בסיסית שמסתפקת במשאבים מועטים, דוגמת Xubuntu.

– מחשבים ישנים עוד יותר – יש לבחור בהפצה בעלת דרישות מינימליות, דוגמת Puppy Linux או Moblin (שפיתוחה עדיין לא הושלם אך כדאי לשקול את האפשרות).

2. להפוך אותו לשרת

אפשרות נוספת היא להפוך את המחשב הישן לשרת קבצים, הדפסה ו/או מדיה, ובכך להפחית את עומס המשימות שעמן יצטרך להתמודד המחשב החדש. שרת קבצים אינו חייב להיות מהיר במיוחד ודרישות החומרה יכולות להיות נמוכות מאוד. שרת הקבצים וההדפסה שלי, למשל, הוא מחשב נישא בן ארבע שנים שאליו חיברתי כונן חיצוני בנפח של 1 טרה-בייטים. הוא אינו מתאים לשידור של סרט HD, אבל למשימות הדפסה ואחסון שירים בתצורת MP3 הוא מספיק בהחלט.

3. לחלץ ממנו רכיבים

אפילו במחשב ישן יחסית אפשר למצוא לפחות שניים או שלושה רכיבים במצב טוב. בדרך כלל ניתן להעביר אותם למחשב החדש ללא שום בעיה, וכך לחסוך כמה שקלים.

ציוד היקפי: מקלדות, עכברים, אוזניות, רכזות USB, קוראים של כרטיסי זיכרון ושאר פריטים של ציוד היקפי אפשר בדרך כלל להעביר בקלות למחשב החדש – בהנחה שהם תקינים, עונים על הדרישות ונתמכים על ידי החומרה החדשה. כדי לחבר לשקע USB עכברים ומקלדות בעלי חיבור PS/2 יש צורך במחבר מיוחד שעולה כמה שקלים.

כוננים קשיחים: כדאי לשמור התקני אחסון – מכל סוג שהוא – ולעשות בהם שימוש חוזר. קודם לכן רצוי, כמובן, למחוק מהתקני האחסון נתונים רגישים. עצתי: כדי למנוע קצרים בעקבות ההעברה מהמחשב הישן לחדש יש להקפיד ולהחליף את הכבלים – נתונים וחשמל – בחדשים: כבר נתקלתי במקרים שבהם הכונן הקשיח לא פעל לאחר ההתקנה במחשב החדש בשל קצרים שמקורם בכבלים הישנים.

רכיבי זיכרון: בדרך כלל אפשר להעביר אותם מהמחשב הישן לחדש ללא קשיים מיוחדים. עם זאת, יתכן שהמחשב החדש לא יפיק ביצועים מיטביים, או שיתנהג בצורה משונה. כבר נתקלתי במחשב שסירב לפעול בצורה אמינה עם שתי יחידות זיכרון נפרדות ולבסוף פעל רק עם זיכרונות מסוג מסוים.

כרטיסי וידיאו: כדאי לשלוף מהמחשב הישן ולשמור אותם – אפילו אם הם אינם עונים עוד על הדרישות של משתמש אחד, יתכן בהחלט שהם יתאימו לדרישות של משתמש אחר (בתנאי שהאפיק מתאים). עם זאת, כרטיסי וידיאו ישנים נוטים להפגין צריכת חשמל גבוהה.

מחשבים נישאים: קשה יותר לחלץ מהם רכיבים משום שהם מיוצרים כיחידה אחת. בחלק מהמקרים אפשר לעשות שימוש חוזר בספקי הכוח (אם מקורם של המחשב החדש והמחשב הישן באותה יצרנית, או שהנתונים החשמליים שלהם דומים) או בכוננים הקשיחים.

מעבר לכך, חשוב לזכור שגם מחשבים מבית טוב עשויים להתקלקל ללא סיבה נראית לעין, אפילו לאחר שנים רבות שבהן שירתו נאמנה את בעליהם. אורך חיי השירות תלוי מאוד במאפייני השימוש: אם המשתמש עישן, עבד במשרד מאובק או הפעיל את כל הציוד משקע בודד שכרע תחת העומס, יתכן מאוד שחיי השירות של המחשב יהיו קצרים. כדאי לחפש סימנים מחשידים (ריח של סיגריות, הצטברות של אבק על המניפה או על פתחי יניקת האוויר וכדומה). כלל האצבע: אם המחשב נראה כמו אחרי מלחמה, יכול מאוד להיות שהוא באמת הגיע היישר משדה הקרב.

4. לתרום אותו

למי שחשוב לפנות את המקום, כדאי לתרום את המחשב הישן. עשרות ארגונים שפועלים שלא למטרות רווח ישמחו לקבל את המחשב הישן בכל מצב ולהפיק ממנו את המרב. פרטים על ארגונים מתאימים אפשר למצוא באינטרנט.

5. למחזר אותו

אסור בשום אופן להשליך את המחשב הישן לאשפה – מתכת, נחושת, פלסטיק ועופרת עלולים לזהם את מי התהום ולגרום לשאר מפגעים. אם לא נמצא שימוש מועיל למחשב הישן, יש למחזר אותו. יצרניות מחשבים רבות מפעילות תוכניות מיחזור, פרטים על תוכניות רלוונטיות אפשר למצוא באינטרנט. בכל מקרה, חשוב לקבל מהיצרנית שאליה פונים תעודה על עמידה בתקני מיחזור מתאימים (כדי להבטיח שהמחשב לא יושלך לאתר פסולת או ייוצא למדינות עולם שלישי).