סקירה: להפוך את המחשב הנייד למחשב שולחני

אין מחשב נייד שלא מגיע יומו. גם אם אתם מאלו שממהרים להגיע למשרד לפגישת בוקר קצרה ומשם חותכים מהר לדרכים, לעבודה ופגישות בחוץ, המחשבים שלכם יודעים שבסופו של דבר זה יקרה להם: באיזה יום אחד בהיר או גשום הבעלים שלהם יוציאו אותם מהתיק, ישימו אותם על שולחן העבודה, יילכו לעמדת הקפה ויחזרו לעבוד כשהם ישתמשו בהם במשך אותו יום כמחשב נייח לכל דבר.

למעשה, בעולם המודרני הרבה מאוד אנשי עסקים, וגם צרכנים ביתיים, כבר מזמן משתמשים במחשבים הניידים שלהם גם כמחשבים נייחים לעת צורך. לכאורה אין סיבה שיהיה במשרד מחשב אחד נייח ולתת לעובד עוד מחשב נייד שיסתובב איתו בעת הצורך… כמו שרבים מביניכם יודעים, הבחירה פשוטה מאוד, ומי שרוצה פשוט יכול להשתמש בתחנת עגינה: זה היה נכון עוד מהתקופה שבה רוב תחנות העגינה היו קנייניות, כשלכל חברה היה פטנט חיבור משלה.

בעידן המודרני, עם מחשבים דקים וקלילים במיוחד, נראה שהצורך בתחנת עגינה אפילו גובר: לרוב המחשבים, ששוקלים פחות מקילוגרם בודד, יש בעיה אחת זהה – יש להם שתי יציאות USB-C בלבד. זו כמובן בחירה מודעת של היצרניות, כדי לשמור על הדקיקות בעיקר אבל גם על המשקל, אבל זה אומר שבמשרד, אם רוצים לעבוד כמו עם מחשב נייח צריך תחנת עגינה מודרנית באמצע.

דל מציעה תחנת עגינה מודרנית שכזו, קומפקטית, שיחסית לא תופסת הרבה מקום על השולחן, ועם משקל של כ-670 גרם – אבל יש גם מטען מסיבי למדי שצריך למצוא לו מקום. היא נוחה להצבה בכל מקום על השולחן, וגם קלה לניוד, כך שלא חייבים מקום קבוע. בכל מקרה, יש לקחת כמובן בחשבון את כל הכבלים שמחברים אליה.

התחנה מתחברת באמצעות כבל USB-C והיא יכולה לקבל עד 90 ואט מהמחשב כדי להעביר הלאה. הכבל מחובר באופן קבוע לתחנה, וזה קצת חבל. במקרה של תקלה בכבל, במקום להחליף אותו בכבל USB חדש וזה הכל, זה אומר שיהיה צורך בביקור ב"מרפאה".

וגם מספיק יציאות לחיבור מכשירים. צילום: דל

אבל מה שבולט קודם כל בתחנה הזו הוא החלק הקדמי שלה, שהוא אכן מתאים לעידן המודרני: הוא למעשה מהווה משטח טעינה אלחוטי נוח לשימוש, שניתן להטעין עליו כמובן טלפון נייד תומך או מארז אוזניות. משטח הטעינה הזה מיועד עבור מכשירים התומכים בתקן Qi והוא מציע הספק טעינה של עד 12 ואט. בדל מספרים, שזו תחנת העגינה השולחנית הראשונה למחשבים ניידים המציעה תמיכה בטעינה אלחוטית.

הדבר הבולט השני, לפחות לדידי, נמצא מאחור, והוא האפשרות לחבר אל תחנת העגינה עד שני מסכים: אחד באמצעות חיבור HDMI 2.1 מודרני, שאומר שהוא מציע תמיכה ב-HDR וגם בקצב רענון של 120 הרץ עבור רזולוציית 4K, והשני באמצעות חיבור DisplyPort 1.4 שניתן לחבר אליו מסך ברזולוציית 8K בקצב רענון נמוך של 30 הרץ בלבד, אם במקר מישהו יש מסך זמין כזה. בכל מקרה, בשימוש בשתי היציאות יחדיו, שני המסכים לא יכולים להיות ברזולוציה שגבוהה מ-4K, וקצב הרענון המרבי הוא 60 הרץ.

מאחור יש גם חיבור רשת RJ45, שמציע קצב עבודה של 1 גיגה-ביט ושני חיבורי USB-A 3.2 Gen 1. באחד הצדדים יש עוד שני חיבורי USB-A שזהים לאלו שמאחור, ומהצד השני, השמאלי, יש חיבור USB-C בודד שתומך בטעינה בהספק מרבי של 15 ואט – שלא יכול להתמודד עם המטענים של הטלפונים המודרניים, כנראה, אבל זה חוסך את הצורך להוסיף לערמת המשא היומית גם מטען, וכשצריך, טוב שיש גם משהו כזה בסביבה.

זוכרים את המחשבים הדקיקים שהזכרתי בתחילת הסקירה? הטענה העיקרית נגדם היא שאין להם מספיק חיבורים, ובעיקר חיבור USB-A. במקרה של HDQ22 Docking Station מה שדווקא חסר לי זה לפחות עוד יציאת USB-C אחת. התקנים רבים כבר מגיעים כברירת מחדל עם החיבור הזה, שלמעשה כבר די ותיק בשוק, וזה אומר שבמצב הנוכחי יהיה צורך כנראה בממיר מיותר.

בכל מקרה, המחיר הרשמי של HDQ22 Docking Station עומד על 250 דולר. הוא מתאים לעבודה עם מחשבי Windows 10/11 ו-Ubuntu 20.04.