אורבניסטה לוס אנג'לס: לעולם בעקבות השמש והאור

באופן כנראה לא כל כך מפתיע, יש הרבה מאוד מן הדומה בין לוס אנג'לס לישראל – ולא רק מאחר שיש כאן עיר שנקראת על שמה (קריית מלאכי, למי שלא יודע). הדמיון בא לידי ביטוי בכך שעל אף שיש ימי גשם, הרבה יותר קשה, גם כאן וגם שם, לספור כמותית את הימים שבהם יש שמש קופחת. זו גם זו הן סביבות טבעיות למי שרוצה לרתום את כוח השמש כדי לטעון דברים. כעת ניתן לרכוש בישראל אוזניות אלחוטיות ששמן הוא לוס אנג'לס, ושם זה נגזר בדיוק מכך: שבעיר השמש הבלתי נגמרת, כמו גם בישראל, אפשר להטעין אותן תוך כדי סיבוב עם הכלב בשעות הבוקר. זה מזכיר את השיר הידוע שכתב אהוד מנור, לעולם בעקבות השמש (וההמשך: לעולם בעקבות האור).

לחברה שעומדת מאחורי האוזניות הללו קוראים אורבניסטה, והיא בכלל שבדית. בערך יותר מעשור היא משחררת לשוק מוצרי אודיו שונים, מרמקולים ועד אוזניות נטולות חוטים – כולם על שמות ערים מרחבי העולם. בערך לפני שנתיים היא נכנסה לתחום האוזניות האלחוטיות עם הקשת ועם כריות שמכסות היטב את האוזניים.

אני לא נכנס כאן לוויכוח מה עדיף לרצים בחוצות, לאומני מכשירי הכושר ולמטיילים עם החברים על ארבע – אוזניות בתוך האוזן או מסביב לה, כי זה מסוג הוויכוחים שלא יכול להיות בהם מנצח. אלא שבמקרה של לוס אנג'לס, הפואנטה היא אחרת: להטעין את סוללת ה-750mAh הפנימית באמצעות השמש או האור, תוך שימוש בתאי ה-Powerfoyle שמשולבים בתוך הקשת. אלה האוזניות הראשונות בעולם שמציעות את האפשרות הזו, ובלי להאריך – זה עובד היטב אם משתמשים בהן באופן רציף. לא צריך בכלל לחשוב על הנקודה הזו, וברוב המקרים, במיוחד בשמש, עוצמת הטעינה עולה גם על עוצמת השימוש.

בשורה למי שמשתמש באוזניות מחוץ לבית

עבור מי שמרבה בשימוש באוזניות אלחוטיות מחוץ לבית מדובר בבשורה. אני בטוח שכמוני, כבר נתקלתם במקרים שבהם בדיוק כשבאתם לצאת מהבית שמתם לב שהאוזניות שלכם לא טעונות מספיק. במקרה של לוס אנג'לס, מספיק שהן טעונות קצת, ויציאה לשמש מבטיחה שתחזרו הביתה כנראה עם מטען (חשמלי) עודף.

האוזניות הללו גם התגלו כנוחות לשימוש, לפחות עבורי. הקשת, כנראה בגלל שילוב התאים הסולריים, קצת לוחצת, אבל לא במידה שמציקה, אלא להיפך – במידה שמצמידה את הכריות היטב למקום, כך שאין חשש שהן יזוזו. הכריות עצמן עשויות מפלסטיק דמוי עור, ומכסות היטב ובנוחות את האוזניים. אולם, אחרי חצי שעה של הליכה כבר הרגשתי זיעה, גם כשהלכתי בשעות קרירות יחסית של הבוקר. אלא שגם אז, זה לא גרם לי לרצות לעצור מיד את השימוש. הרגשתי את זה רק כשהורדתי אותן מהראש.

הדרייברים הדינמיים, בקוטר של 40 מ"מ, מספקים איכות מוזיקלית לא רעה בכלל, גם בעוצמות הגבוהות של השימוש, עם איזון מוצלח מאוד בין בסים לקולות גבוהים. נהניתי מאוד כששמעתי באמצעותן רוק כבד עתיר בסים, למשל של בלאק סאבאת', וגם כשהקשבתי למוזיקה אלקטרונית, כמו המופע של גארי ניומן – למי שעוד זוכר.

לאוזניות שקרויות על שם העיר הקליפורנית יש שלושה מצבי השתקת קולות, אם אפשר לומר, שניתן לעבור ביניהם בלחיצת כפתור: ללא השתקת קולות, השתקת קולות מלאה והעברת קולות הסביבה באופן מחודד – כל אחד לפי טעמו. בחירת מצב השמיעה משפיע על איכות המוזיקה, ואהבתי את מצב ההשתקה המלאה, ANC, שהתגלה ככזה שמתמודד היטב עם צלילים מונוטוניים – אבל פחות עם דיבור. אפשר היה קצת יותר כיסוי.

הצד השני של המטבע

אז ה-ANC עובד לא רע, איכות המוזיקה טובה בהחלט, השמש עושה את העבודה, וגם אם השיחות לא היו הטובות בעולם, זו לא בעיה מרכזית באורבינסטה לוס אנג'לס. דרוש קצת מאמץ לדבר לאט, אבל זה בסך הכול סביר. אז להמליץ?

כאן נכנס עניין המחיר: האוזניות עולות בארץ 700 שקלים. זה לא זול. זה מחיר שדורש שגם השימושיות תהיה חלקה ונקייה מבעיות – והיא לא. קודם כל, כפתורי התפעול באוזנייה הימנית צמודים האחד לשני, קטנים ודקים מדי. שוב ושוב עצרתי את המוזיקה כשהתכוונתי לשנות את עוצמת הקול. אי אפשר בכל פעם לגשש, וגם כשמגששים אפשר לטעות.

אבל זה עוד ניחא: מפעם לפעם, באמצע העבודה האוזניות החליטו ללחוץ בעצמן על כפתור העצור, והייתי צריך ללחוץ על הכפתור בעצמי כדי לחזור ולהאזין למוזיקה. בנוסף, אמנם יש בהן תכונה מתקדמת שמאפשרת לעצור את המוזיקה כשמורידים אותן מהראש – אבל רק אותה. האוזניות נשארו מחוברות לטלפון, כך שבשיחות וכדומה צריך לצאת ממצב הבלוטות'. בהתחלה לא שמתי לזה לב, וזה היה די מעצבן – אפילו יותר מהכפתורים.

לפחות בדבר אחד התנחמתי בלוס אנג'לס מבית אורבניסטה: גם אם תחליטו לאפסן את האוזניות למשך זמן מה במקום חשוך, זה לא יהיה נורא. הן מצוידות בחיבור USB-C תקני, ובחיבור למטען טלפוני מודרני הן נטענו מהר מאוד. יש גם תיק לשמירה על האוזניות כשהן לא בשימוש, באריזה.