סקירה: חלונות 7 מול לינוקס – ראש בראש

בשלוש השנים שחלפו מאז שהופיעה חלונות ויסטה – אשר הותירה טעם מר בפיות רבים, שקדו המפתחים של מיקרוסופט במשך לילות רבים, וגם בסופי שבוע ארוכים, על מנת להבטיח שחלונות 7 תפגין ביצועים טובים בכל החזיתות כאשר תושק רשמית, בהמשך השנה. במקביל שחררו רבות מהחברות שמציעות הפצות לינוקס גרסאות דגל חדשות של מערכת ההפעלה בעלת הקוד הפתוח.

בכל פעם שמופיעה גרסה חדשה של חלונות או של לינוקס, תוהים רבים איזו מערכת הפעלה עדיפה: הקניינית או הפתוחה? אך מתבקש לבדוק את היכולות שמציעה כל מערכת הפעלה נכון להיום – בנפרד וזו מול זו. להלן נביא, אם כן, סקירה כוללת על היכולות של חלונות 7 והפצות לינוקס המובילות, אך חשוב להבהיר כבר עתה כי לא נקבע מי "מנצחת" ומי "מפסידה" בכל סעיף או בחישוב הכולל: רק נבחן מי מסייעת טוב יותר בכל תחום, בתנאי אמת, ואינה מציבה מכשולים.

תמונת מצב

במועד בו נכתבות שורות אלה, הפיתוח של חלונות 7 כבר כמעט והושלם – למעשה, מיקרוסופט התקדמה הרבה יותר ממה שרבים סבורים. גרסת הבטה ששוחררה לציבור הרחב בתחילת השנה הייתה מלוטשת היטב, ובחלק מהביקורות אף צוין כי ניתן לשחרר אותה כפי שהיא וליהנות כבר עתה מביצועים טובים מאלו של ויסטה, בכל תחום. מאות אלפי עותקים של גרסאות בטה ו-Release Candidate כבר הורדו, ואפשר לראות בכך סימן להצלחה הצפויה למערכת ההפעלה החדשה.

את לינוקס, לעומת זאת, אפשר לשפוט בדרכים רבות ומגוונות: אפשר להתייחס לגרעין עצמו – הליבה של כל ההפצות; אפשר לשפוט כל הפצה בנפרד – Debian, אובונטו, רד-האט\פדורה, SUSE וכן הלאה; ואפשר גם להתייחס להתפתחות ההדרגתית של כל אחד מהפרויקטים הנלווים לכל הפצה – KDE, GNOME, GTK, Wine וכן הלאה. אנו נתייחס ל-"מוצר הצריכה" הבסיסי ביותר – הפצות לינוקס עצמן.

אובונטו 9.04 (מבוססת על Debian) שוחררה לא מכבר וקצרה שבחים מקיר לקיר. יש אף מי שרואים בה מתחרה ראויה ל-Mac OS X של אפל, אשר מבוססת לכשעצמה על יוניקס.

רד-האט נחשבת להפצה המובילה למחשבי שרת, אך ההפצה המיועדת לקהל הרחב, פדורה, נחשבת למצליחה פחות מאובונטו.

SUSE של נובל קנתה לה מוניטין בזכות השילוב ההדוק ברשתות הטרוגניות (ובשל החבירה למיקרוסופט, שככל הנראה הועילה למכירות).

היתרונות של כל מערכת הפעלה

קשה לערוך השוואה ישירה בין כל המאפיינים של חלונות ולינוקס. מערכת חלונות 7 נהנית משלושה יתרונות על פני לינוקס: שימוש יעיל יותר במשאבים הקיימים (במיוחד אם לוקחים בחשבון את דרישות הזיכרון הגבוהות של ויסטה); תצוגה יעילה יותר שתורמת לשימושיות; ושימוש חכם בטכנולוגיות מתקדמות דוגמת וירטואליזציה ונוכחות ברשת.

גם למערכות לינוקס שלושה יתרונות משלהן: עלות רכישה נמוכה בהרבה (התוכנה עצמה מוצעת חינם ומשלמים רק תמורת תמיכה, במידת הצורך); חופש בחירה רב יותר בכל הקשור לציוד חומרה ותקנים; וקל יותר לבדוק התאמה בין המערכת למחשב (מכניסים תקליטור ומנסים).

דרישות חומרה

בעיקרון, מי שרוכשים כיום מחשב חדש, אפילו בסיסי, יכולים להפעיל בו בקלות את חלונות (XP, ויסטה או 7), וגם את הפצת לינוקס הנבחרת. אולם בפועל, העניינים מורכבים יותר.

כשהופיעה חלונות XP, בסוף 2001, עוררה הדרישה לנפח זיכרון של 128 מגה-בייט, שנחשב אז לגבוה מאוד, לא מעט התמרמרות: במיקרוסופט האמינו שבמשך הזמן יעלה נפח הזיכרון המקובל והדרישה לא תיחשב עוד לגבוהה מדי – ובזמנו הנחה זו אכן התגלתה כנכונה. אולם, במקרה של ויסטה, ההימור של מיקרוסופט לא הוכיח את עצמו.

כשהופיעה ויסטה עמד הנפח המקובל של הזיכרון על 512 עד 1 ג'יגה-בייט RAM. כיום נחשבים אפילו זיכרונות של 3 ו-4 ג'יגה-בייט למקובלים – אך ההתעקשות של מיקרוסופט על נפח של 512 מגה-בייט לפחות לצורך התקנה של ויסטה הייתה בעוכריה. משום כך החליטה ענקית החומרה שמערכת ההפעלה החדשה, חלונות 7, תסתפק במועט.

המחשב הממוצע שנמכר כיום מספיק בהחלט להתקנה של חלונות 7 – ובמיקרוסופט השקיעו מאמצים רבים כדי להבטיח שמערכת ההפעלה תהיה יעילה, חסכונית ונענית יותר. רבים מהשיפורים נסתרים מהעין, אך ההשפעה הכוללת שלהם ניכרת היטב.

איש לא יטעה לחשוב שמחשב ה-Netbook שלי, מדגם S10 Ideapad של לנובו עם מעבד אטום של אינטל וזיכרון RAM בנפח של 1 ג'יגה-בייט, הוא מחשב מהיר. אולם, חלונות 7 הותקנה בו ללא שום בעיה ו-500 מגה-בייט של זיכרון RAM אף נותרו פנויים לתהליכים אחרים. גם השימוש שעושה מערכת ההפעלה בצג הקטן יעיל מאוד.

במקרה של לינוקס, לכל הפצה דרישות מערכת משלה. התקנה של הפצה ידועה לא אמורה להיות כרוכה בבעיות מיוחדות ובחלק מהמקרים מוצעות מהדורות חסכוניות במיוחד למחשבים חלשים (דוגמת Xubuntu של אובונטו).

בכל מקרה אפשר לתחוב למחשב העתק של הפצת לינוקס המיועדת (בתצורת ISO) – ואם המערכת פועלת היטב, אפשר להתקין אותה מיד בכונן הקשיח.

תמיכה ב-64 ביט

המעבר לטכנולוגיית 64 ביט נמשך כבר לא מעט זמן: שרתים, מחשבים שולחניים ואפילו מחשבים נישאים מתקדמים כבר תומכים במקרים רבים בטכנולוגיית 64 ביט, בעוד שמחשבי Netbook ושאר מחשבים בסיסיים עדיין פועלים בטכנולוגיית 32 ביט. עם זאת, אפילו בגרסאות החדשות של חלונות ולינוקס לא חייבים לעבור מיד ל-64 ביט. זאת גם משום שיצרניות החומרה מתחילות רק עתה לתמוך במהדורות 64 ביט של חלונות בציוד חדש.

ובכל זאת, מי שברשותם ציוד חומרה ישן – דוגמת מדפסות רשת, סורקים ומכשירים רב תכליתיים, מצלמות אינטרנט, ציוד אלחוטי וכרטיסי קול מקצועיים – עלולים להיתקל בבעיות תמיכה. התמיכה של מערכת ההפעלה המיועדת בציוד הקיים עשויה להיות שיקול חשוב בהחלטה אם לבחור בחלונות או בלינוקס.

בחלונות, מנהלי ההתקנים (דרייברים) הם בדרך כלל תוכנות קנייניות בעלות קוד מקור סגור שמקבלים ממיקרוסופט או מיצרנית הציוד. בלינוקס, לעומת זאת, מרבית מנהלי ההתקנים הם בעלי קוד מקור פתוח. רק קומץ מכשירים מוצעים עם מנהלי התקנים קנייניים.

כתוצאה מכך, קל יותר להדר מנהלי התקנים בטכנולוגיית 64 ביט עבור לינוקס וכמעט בכל ההפצות, ההיצע של מנהלי ההתקנים בטכנולוגיית 64 ביט מקביל להיצע של מנהלי ההתקנים בטכנולוגיית 32 ביט. אפשר, אם כן, למצוא מנהלי התקנים לחלונות כמעט עבור כל מכשיר שמוצע בשוק, אבל רק בתנאי שלא זקוקים למנהלי התקנים בטכנולוגיית 64 ביט.

היעדר התמיכה במהדורות 64 ביט של חלונות, מתבטא בלא מעט דרכים מעצבנות: מהדורת x64 ביט של חלונות מצוידת אמנם במהדורת 64 ביט של דפדפן אינטרנט אקספלורר, אך תוסף פלאש פועל רק במהדורות 32 ביט של IE, פיירפוקס ודפדפנים נוספים. תמיכה רשמית בדפדפני 64 ביט צפויה רק בהמשך השנה. בחזית לינוקס, אפשר להשיג כבר היום תוסף פלאש לא רשמי אך יציב לדפדפני 64 ביט. דומה כי אובונטו מטפלת בהיבטים אלה בצורה האמינה ביותר.

מי שחייבים לעבור למהדורת 64 ביט של חלונות ולא מצליחים למצוא מנהלי התקנים לציוד חומרה חיוני, יכולים למצוא כמה פתרונות עוקפים. אפשר, למשל, לאמץ פיתרון שיישמה מיקרוסופט עצמה בחלונות 7 – להפעיל את מהדורת 32 ביט של חלונות במתכונת של מחשב וירטואלי לצורך שימוש בציוד שעבורו קיימים רק מנהלי התקנים בטכנולוגיה של 32 ביט. כך, למשל, בעזרת תוכנת VirtualBox ועותק עודף של חלונות XP במהדורת 32 ביט, הצלחתי להפעיל סורק ומדפסת, שעבורם אין מנהלי התקנים למהדורות 64 ביט של חלונות.

למעשה, אפשר להפעיל גם את לינוקס במתכונת של מחשב וירטואלי. תוכנת VirtualBox מאפשרת לחבר ציוד USB למחשב וירטואלי ללא צורך במנהלי התקנים. אולם, אפילו אם כשלו כל המעקפים, סביר להניח שאפשר להסתפק במהדורות 32 ביט של חלונות ולינוקס מבלי להפסיד שום דבר.

תמיכה בתוכנות

שום מערכת הפעלה אינה מועילה בהיעדר תמיכה בתוכנות הנחוצות. חלונות 7 נהנית מיתרון ברור משום שהיא תומכת בכל התוכנות שפועלות בוויסטה וב-XP, כמעט ללא יוצא מן הכלל.

הקשיים בהפעלת תוכנות בוויסטה נבעו בדרך כלל מהסירוב של ויסטה להפעיל תוכנות בחשבונות של מנהלי מערכת. בשלוש השנים שחלפו הותאמו כמעט כל התוכנות לתכתיב זה. בחלונות 7 לא השתנתה מדיניות זו, כך שתוכנות שפעלו היטב בוויסטה אמורות לפעול היטב גם בחלונות 7. במקרים הבודדים שבהם לא ניתן להתקין תוכנות כפי שהן אפשר להיעזר במצב תמיכה מיוחד, שלא הוצע מאז עידן XP.

זירת היישומים ללינוקס שונה לחלוטין. בעיקרון, היישומים המיועדים ללינוקס אינם נמכרים בחנויות – בדרך כלל הם נארזים ומסופקים על ידי החברות שמספקות את ההפצות של מערכת ההפעלה. עם זאת, מרבית היישומים המוצעים עבור לינוקס מוצעים גם בגרסאות שמיועדות לחלונות – דוגמת דפדפן האינטרנט פיירפוקס, תוכנת Pidgin למסרים מיידיים וחבילת אופן אופיס. מי שהשתמשו בגרסאות חלונות של יישומים אלה, ימצאו, קרוב לוודאי, שהשימוש בהן היה קל בהרבה בהשוואה לשימוש בגרסאות לינוקס.

נשאלת, אם כן, השאלה האם ניתן להשתמש במערכות לינוקס ביישומים שמיועדים לחלונות. התשובה חיובית, וניתן לעשות זאת במספר דרכים. האפשרות הקלה ביותר היא להיעזר בתוכנת Wine שמדמה את סביבת חלונות ומאפשרת להפעיל יישומי חלונות במערכות לינוקס. ההדמיה שעורכת תוכנת Wine כוללת את כל ההיבטים – ובכלל זה קובץ הרישום (Registry), מערכת הקבצים ומרבית ממשקי API של חלונות. היציבות של Wine מאפשרת להפעיל אפילו יישומים מורכבים דוגמת משחקי וידיאו.

אם יישום מסוים מוצע בגרסת לינוקס, עדיף לבחור בה מאשר להפעיל גרסת חלונות בהדמיה. אולם, ההיצע הדל יחסית של יישומים ללינוקס הוא בדרך כלל המכשול העיקרי בפני המעבר. מכשול נוסף נובע מהעובדה שלמרות שניתן להתקין את חלונות 7 על גבי ויסטה תוך שמירה על ההגדרות והיישומים, לא ניתן לעשות זאת בלינוקס. מערכת אובונטו מאפשרת אמנם להעביר באופן אוטומטי מסמכים והגדרות גנריות, אך לא את היישומים עצמם.

מסקנות

אין ספק שלקראת סוף השנה תפעל חלונות 7 במחשבים רבים, ותחליף ללא קשיים מיוחדים גרסאות קודמות של חלונות. באשר ללינוקס, למרות שכבר שנים רבות מצפים ל-"פריצה הגדולה" של מערכת ההפעלה בעלת הקוד הפתוח, נראה כי עוד ארוכה הדרך עד שנראה אותה בעמדות עבודה רבות. ובכל זאת, המעבר ללינוקס קל מאי פעם – במיוחד למי שלא השקיעו סכומי עתק בתשתיות חלונות.