פאנל: משרדי הממשלה מצויים בתחילתו של תהליך כניסה למיחשוב ענן פרטי

משרדי הממשלה השונים מצויים בתחילתו של תהליך כניסה למיחשוב ענן פרטי. האתגר של מנמ"רי הממשלה בשנים הקרובות, יהיה ליישם ענן שכזה, תוך יצירת שיתופיות בין המשרדים השונים וענני המיחשוב שלהם, כאשר הכל נועד לשפר את השירות לאזרחים, הרי הם הלקוחות. כך עלה מפאנל אסטרטגי-ממשלתי. הפאנל, בהנחיית ד"ר נחמן אורון, יועץ מיחשוב בכיר לממשלה, התקיים במסגרת כנס World e-Gov Forum 2010 שנערך היום (ג') במרכז הכנסים אבניו בקריית שדה התעופה. לכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, הגיעו מאות מנמ"רים ומנהלי מיחשוב מהמגזר הממשלתי והציבורי.

יאיר פרנק, מנמ"ר משרד המשפטים, אמר כי "יש לבחון את היבטי מיחשוב הענן ברמות השונות – מהתשתיות ועד תוכנה כשירות". לדבריו, "הצבא עבד בענן תשתיתי. ממר"ם הייתה מרכז המחשבים של הצבא הירוק. זה לא מנע מיחידות אחרות להיות עם מחשב משלהן. ממר"ם נתן שירות ללקוחות מתוך אותו ענן מיחשוב תשתיתי. אם נרצה לעשות זאת בממשלה, נוכל רק להרוויח. ענן ברמת התשתית הוא מחוייב המציאות".

פרנק ציין כי דרוש לייצר Hub מרכזי אחד שיספק קישוריות בין המשרדים, ויחסוך התקשרויות נקודתיות. "עלינו ליצור שפה משותפת אחת, שתקל על הקשר מול האזרחים", אמר, "אנחנו צריכים להחצין כמה שיותר שירותים, עלינו לשפר את עבודת המשרד ולייעל אותו בהיבט התהליכי כי אנו נותנים שירות".

ד"ר אמיר עציוני, מנהל המגזר הציבורי ב-HP ישראל, אמר כי הממשלה רב-גונית ופדרטיבית, ולכן "נמצא במגזר זה ענן פרטי וגם ציבורי. לא בטוח שהענן הציבורי כבר בשל, אבל הענן הפרטי כבר כאן".

HP, אמר ד"ר עציוני, מצויה בתהליך העברת ECI למודל ענן מורכב. פרויקט נוסף בנושא נעשה ב-HP עצמה בשנה שעברה. "הדברים קיימים", אמר, "ההכרה שענן כבר כאן אומרת שצריך להיערך. זב הזמן לקבל החלטות בנושא, כי תהליך ההגעה לענן הוא רב משמעויות. הוא מביא עימו שינוי במערכות היחסים בתוך הארגון לצד כלים חדשים ל-IT הארגוני".

הוא ציין כי החברה בנתה מתודולוגיה לנושא, והיא "מכריחה" את הארגונים לחשוב כיצד להתמודד עם מגוון האתגרים בתחום. "בשל חוסר היכולת לבצע זיהוי עם תעודות חכמות", אמר, "אנו במצב של פיגור מול מדינות אחרות, ואני מקווה בשנה הקרובה הפיגור ייעלם".

סופיה מינץ, מנמ"רית משרד החינוך, אמרה כי "ההליכה של משרד החינוך לענן נבעה ממצוקה. מצאנו עצמנו בבעיה מאד קשה של חוסר יכולת לתת מענה לכל כך הרבה אתרים, 4,000 מוסדות חינוך, מאה אלף מורים ומיליון וחצי תלמידים. הבנו שאנו צריכים פתרון שיאפשר לפתרונות הקיימים לחיות ביחד". מינץ ציינה כי "הגענו למסקנה שיש להתחיל מענן של תשתיות, הוצאנו מכרז לענן פרטי למשרד, שייתן מענה תשתיתי למערכת החינוך כולה לרבות מוסדות החינוך והמשרד עצמו. זה לא ייעצר שם".

דן בן סימון, מנמ"ר המרכז לגביית חובות, אמר כי "אני מאמין שהענן יהיה באופן כלשהו בעתיד הנראה לעין. אנו כממשלה חייבים להיות שם. יש כבר כיום ניצנים לתחום. גם ממשל זמין הוא סוג של ענן. הענן כענן יעזור לנו לבעיה הכי גדולה של המדינה – שיתוף פעולה. בסופו של דבר הענן יגרום לנו לשיתוף פעולה, כי יהיה ענן חוצה משרדים, שאם לא כן, נמשיך לפתח ממשקים בין משרד למשרד".

אריה רימיני, מנכ"ל טלדור, אמר כי "המדינה צריכה ליצור שפה משותפת עם הלקוחות שלה, האזרחים. המדינה רוצה לדבר עם האזרחים בשפה בה רגילים לדבר, לרבות ברשתות החברתיות. האזרח יוכל לקבל שירות ממשלתי בצורה טובה ביותר עם יותר IT". לדברי רימיני, "טלדור היא האינטגרטור הגדול במדינה, ואנו חושבים מה הכי נכון ואיך לתקוף את הנושא הנושא של יצירת שפה משותפת בין משרדי הממשלה".

"האחריות שלנו בתהליך", אמר, "היא לספק סטנדרטיזציה וכלים למימוש החזון. בכך האחריות חוזרת ללקוח, הממשלה. על מנהיגות המדינה לקבוע איך היא רוצה לעשות זאת, החזון כבר שם. הסביבה עוד לא מותאמת מספיק למתן מענה מקצה לקצה, הדבר ייקח חמש עד עשר שנים לבנות אותו באופן מלא. עד אז, האתגר יהיה לבנות שכבות תשתיתיות לענן – ואחר כך להמשיך את החזון. שימוש נבון מתוכנן ב-IT יכול להביא לדילוג דור טכנולוגי במדינה".

משה בר שלמה, סגן נשיא בכיר ומנהל מגזר ציבורי, נס ישראל, אמר כי כבר כיום ניתן ליצור מצבים של שיתופיות בין משרדי הממשלה, "כמו שבצבא אוחדו שני גופי IT, ממכ"א וממט"ל".

"עד לפני 13 שנים", אמר בר שלמה, "הדגש היה על שימוש במערכות ייעודיות ונוצרה מיומנות בלתי רגילה בממשקים. עם תחילת הטמעת מערכות ה-ERP, חל שינוי והדגש עבר לעבודה במוצרים מוכללים".

סוגיית מיחשוב הענן, אמר בר שלמה, "כוללת שני נושאים שאני רואה כאקוטיים, האחד, אבטחת מידע, זו סוגיה מרכזית ויש לבנותה בצורה מושכלת. השני הוא ערך השירות לציבור, הנושא תופס תאוצה בעולם. אנו חיים בעולם מדיד וניתן לראות מה איכות השירות הממשלתי".

"ההתעניינות בממשל זמין של ישראל בחו"ל עצומה", אמר בר שלמה, "ליישום הטכנולוגי יש יתרון גדול, אך יש לעשות זאת בצורה שיטתית ומתוכננת. הספקיות, נס ואחרות, פועלות רבות במגזר הממשלתי, זו פעילות גדולה עם הרבה תחומים הנדסיים שצריך לתת להם מענה. אין בעיה טכנולוגית, אלא ארגונית – לאחד ולהגיע לאיגום בין המשרדים". הוא סיים בציינו כי תהיה האצה בתחומי ה-BI והעולם הנייד במגזר הממשלתי.

עופרה פרנקל, מנמ"רית משרד הבינוי והשיכון, אמרה כי בעולם המקרקעין, "הענן כבר כמעט כאן. משרד השיכון הקים סוג של ענן לטובת טיפול במידע בתחום". לדבריה, האזרח לא יקבל את השירות במקום אחד, אלא ימשוך אותו ממקומות שונים, "אני מאמינה שהדרך היא קבלת השירות מאותם גופים והענן לא מחליף את הגופים הללו, אלא את הדרך שבה המידע יוצג". היא ציינה כי "הדבר החשוב ביותר הוא מדידת השירות".

למשרד השיכון, אמרה פרנקל, יש שתי זרועות, כשהאחת עוסקת בסיוע לנזקקים, שם הם מתכננים להעלות לאוויר מערכת לנושא. "המערכת תעבוד מול הזכיינים ונותני שירות לאזרח, בנקים וחברות העובדות מול משרד שיכון", הסבירה פרנקל, "כשתהיה תעודת זהות חכמה, נוכל לאפשר לאזרחים לבדוק מה הסטטוס שלהם בנושא".

מתעניין במיחשוב ענן? הירשם לכנס CloudCon של אנשים ומחשבים