אריק סל, סגן נשיא EMEA בסיינה: "ה-'כבישים הישנים' אינם מתאימים לתעבורת הרשת הגואה"

מיחשוב הענן, הסמארטפונים, הביג דאטה וה-M2M, מגבירים חדות את תעבורת הנתונים ברשתות התקשורת ומחייבים היערכות, אומר סל בראיון בלעדי לאתר TheCom מקבוצת אנשים ומחשבים ● לדבריו, "חברות התקשורת מנסות לעשות הכל על מנת להימנע מהקמת רשתות חדשות, שכן מדובר בהשקעות עצומות בתשתית"

14/10/2012 12:17

"תחום רשתות התקשורת רחבות הפס הוא מהתחומים הסוערים ביותר בתעשיית ה-ICT והדרישה כיום לרוחב פס גדלה והולכת באופן עצום", כך לדברי אריק סל, סגן נשיא לאזור EMEA בסיינה (Ciena), שביקר באחרונה בישראל, יחד עם משלחת של בכירים נוספים בחברה. על פי סל, "הגברת השימוש בגוגל (Google), פייסבוק (Facebook) ו-יו-טיוב (YouTube), לצד התפוצה הרחבה של המחשבים הניידים, הטאבלטים והסמארטפונים – דורשים יותר ויותר רוחב פס להעברת נתונים, תמונות, וידיאו וכו'. במקביל, אנו חיים בעיצומו של עידן הביג דאטה, שבו כמות המידע המאוחסן בארגון מכפילה עצמה כל שנתיים. תעבורת המידע הארגוני הרב הזה, כמו גם הצורך לבצע גיבוי לאתרים מרוחקים, מגדילים מאוד את התעבורה. גם המעבר לעידן הענן תורם את חלקו הרב להגברת תעבורת הנתונים ברשתות התקשורת מן הארגון אל הענן ובחזרה".

לדברי סל, מגמה נוספת בהאצת הביקוש לפס רחב היא התרחבות השימוש בהתקני M2M (ר"ת Machine to Machine), הגורמת להעברת נתונים באופן אוטומטי ברשת. "מתקשורת בין אנשים אנו עוברים כיום לעידן של העברת נתונים אוטומטית בין מכונות (סנסורים, פקדים וכיוצ"ב). כיום יש בעולם כבר מיליונים רבים של התקני M2M מקושרים. ה-M2M צפוי להגדיל את כמות המידע בשיעור חד מאוד שאיננו יכולים לדמיין אפילו, בשל הכמויות האדירות של המידע שיזרום בין המכונות. כניסת ה-Smart Grid צפויה להגדיל אף יותר את תופעת ה-M2M, כאשר את כל המידע הזה נדרש לעבד, לשכפל, להעביר ברשת ולאחסן".

כיצד מתמודדים עם הביקוש לפס רחב?
"חברות התקשורת מנסות להתאים את הרשתות שלהן לדרישות התנועה הגדלות והולכות – הן מהמגזר הפרטי והן מהמגזר העסקי. כדי לספק מענה לשוק, לא ניתן עוד להסתפק ברשתות ה-IP הוותיקות, אלא נדרש לעבור לרשתות אופטיות ופתרונות ניתוב בשכבה השניה (ה-Carrier Ethernet). חברות התקשורת חייבות להיערך ולהתאים עצמן לביקוש הגואה. אי אפשר להמשיך להשתמש ב-'כבישים הישנים', כאשר כמות התעבורה גדלה כל העת בשיעור חד כל כך. חברות התקשורת מנסות לעשות הכל על מנת להימנע מהקמת רשתות חדשות, שכן מדובר בהשקעות עצומות בתשתית.

סיינה מספקת פתרונות תקשורת בתחום ה-Converged Optical Ethernet Network. אנו מספקים פתרונות שנועדו להאיץ את ביצועי ומהירות רשת התקשורת עד כדי פי עשרה מבלי להחליף את רשת התקשורת הקיימת ובכך לאפשר לספקיות שירותי תקשורת להמשיך ולספק שירותים חדשים ללקוחותיהם. סיינה הייתה הראשונה להציע מהירות של 100 ג'יגה ברשתות קיימות; הטכנולוגיה שלנו מאפשרת להפוך רשת קיימת למהירה מבלי להחליף את תשתית קיימת. זאת, תוך הבנה שפריסת כבלים חדשים הינה השקעת תשתית אדירה. במטרה להבטיח את אמינות הרשת וביצועיה אנו בונים רשת אופטית חכמה, Optical Intelligent Network, שיודעת לאתר ולהקצות רוחבי פס בזמן אמת בהתאם לדרישות ובלא שהלקוח יחוש בכך".

האם ניתן בכך להפיק יותר ערך מהרשת?
"סיינה פועלת בהתמדה לפתח פתרונות שיאפשרו ללקוחותיה – חברות תקשורת וארגונים גדולים – לפתח היצע של שירותים חדשניים ויצירתיים עבור השוק. אנו פועלים לאפשר ללקוחותינו להימנע משדרוג הרשת לרשת חדשה, ולהמשיך לפעול עם הרשת הקיימת. במקביל, אנו מספקים להם אפשרויות שונות להפיק יותר הכנסות מן הרשת. כדוגמה לכך, ספקיות שירותי התקשורת מציעות כיום שירות מגובה או לא מגובה להעברת נתונים על גבי פס רחב. אין גמישות בהיקף רוחב הפס הדרוש לחברה ובאפשרויות הגיבוי. אנו מציעים את כרטיס ה-Wave Logic שיצא לשוק בראשית 2013 – כרטיס דינמי וגמיש המאפשר לבקש רוחב פס מסוים (40G/100G/200G) לתקופה מסוימת; הכרטיס יודע לחשב את התכולה על מנת לספק את רוחב הפס. היכולת הזו מאפשר לחברות התקשורת לספק רוחב פס דינמי על פי דרישה ברשת התקשורת המהירה".

באילו מגזרים אתם רואים את הדרישה הגדולה ביותר לרוחב פס?
"הזרז המרכזי לפס רחב הוא צמיחת רשתות ה-LTE (הדור הרביעי), הדורשות רוחב פס למתן חווית משתמש עשירה. זרז נוסף הוא המגזר הפיננסי, הנדרש לרשתות רחבות פס – בעיקר לצורך תעבורת נתונים בין הסניפים ולשכפול נתונים בין האתר הראשי לאתר ה-DR, בהתאם לדרישות הרגולטור. גופים פיננסים זקוקים, למשל, לרשתות באיכות גבוהה בהיבטים של השהיה (Latency). על פי מחקרים שערכנו, הורדת ההשהיה ברשת התקשורת ב-1 מילי-שנייה, עשויה לחסוך מיליון דולרים בשנה לגוף בנקאי.במרכזי המיחשוב אנו רואים את הדרישה לפס רחב בשל התגברות תופעת הביג דאטה. יצרני מערכות אחסון כמו EMC ויבמ (IBM) יוצרים שכפול מראה של הנתונים לאתרי גיבוי. גורם נוסף להאצת השימוש בפס רחב במרכזי המיחשוב הוא מתן שירותי Application on Demand".

האם אנו קרובים לכך שרשתות סיבים אופטיים יגיעו לכל מקום, עד הבית?
"אנו בהחלט בדרכנו לשם. כבר כיום קיימות רשתות אופטיות של ארגונים מקצה לקצה במוסדות ממשלה, ארגונים בעולם הבנקאות והפיננסים, גופי בריאות, צבא ובטחון. עם זאת, רשתות הסיבים האופטיים עדיין לא מצויות בבתים בתפוצה רחבה. הבעיה אינה בטכנולוגיה, אלא בכדאיות הכלכלית שבהקמת התשתית. לי יש סיב אופטי בבית, כי אני גר בבניין בן 20 קומות. אין לי ספק שהתשתית תוקם בהקדם עד הבתים, כי אנשים כבר כיום מעלים סרטונים, תמונות וכד' והביקוש לרוחב הפס רק ילך ויגבר. לדוגמה, הווידיאו באינטרנט מוצע כיום באיכות נמוכה יחסית, אך עוד נגיע לכך שהדרישה תהיה לווידיאו באיכות HD. כיום יו-טיוב משדר את הסרטונים באיכות נמוכה. מספיק שמישהו שם יגדיר את האיכות כ-HD, והרשתות יקרסו".

פעילה בתחום אחד
סיינה, הנסחרת בבורסת נאסד"ק ומגלגלת מחזור מכירות שנתי של כ-2 מיליארד דולרים, נחשבת למובילה עולמית בתחום רשתות תקשורת אופטיקה ונתונים משולבות – Converged Optical Packet Network. החברה מספקת את הפתרונות המתקדמים בשוק לרוחבי פס (40G/100G/400G), פתרונות מיתוג OTN ו-Control Plan ופתרונות Carrier Ethernet ברמת האמינות הנדרשת ברשת ובשילוב הגמישות והיכולת לביצוע שינויים מהירים בתעבורת הרשת. פתרונות סיינה מותאמים לכל אזורי הרשת – החל מאתרי הגישה (Access) ועד לאתרי הליבה (Core) וברשתות תת-ימיות (Submarine). בחברה מועסקים למעלה מ-4,500 עובדים ברחבי העולם והיא פועלת ביותר מ-60 מדינות. למעלה משני שלישים מספקי התקשורת הגדולים בעולם הם לקוחות סיינה. החברה פועלת בישראל באמצעות נציגות רשמית, הכוללת צוות מכירות, הנדסה, תפעול ותמיכה. כמו כן, לסיינה ישראל מספר שותפים עסקיים בארץ.

מהו החזון של סיינה והבידול שלה?
"סיינה מתמקדת בתחום פעילות מרכזי: ציוד תעבורה ומיתוג לרשתות אופטיות ו-Carrier Ethernet, ואינה מתבדרת על פני תחומים רבים. אנו צומחים בפעילות שלנו בעקביות, שנה אחר שנה. נורטל (Nortel), לדוגמה, היתה חברה טובה מאוד, אך התפרסה על מגוון רחב של תחומים. אנו החלטנו על בחירה באסטרטגיה זו כבר לפני שבע שנים והיא מוכיחה את עצמה. תזרים המזומנים שלנו עומד על כ-600 מיליון דולרים. יש לנו תקציבים לרכישות ולגידול. לקוחותינו מעריכים את העובדה שאנו ממוקדים ועצמאיים.

בתחום הטכנולוגי הגענו כבר לקצב תעבורה של 100 ג'יגה ואנו בדרך לניסוי של 400 ג'יגה. אנו מתקדמים לכיוון Virtual Intelligent Optical Network. הפתרון שלנו מאפשר ללקוח שליטה על הרשת ואת היכולת לוודא שהמידע היוצא לדרכו יגיע ליעד בשלמות ובצורה מאובטחת. הרשת שלנו בוחרת את הנתיב הטוב ביותר להעברת המידע מתוך כלל האפשרויות בכל נקודת זמן. הדטה-סנטר בארגונים גדל כל הזמן עם המעבר לענן, ועל כן יש לנו מחויבות לשכפל נתונים ולהעבירם על גבי קווי תקשורת מהירים. בתחום הרשתות החכמות, רכשה סיינה מעמד של מוביל עולמי; אנו מספר אחת בארה"ב ב- 400 Giga ו-100 Giga ומספר שתיים ברחבי העולם. סיינה משקיעה יותר מ-500 מיליון דולרים במחקר ופיתוח בטכנולוגיה הקיימת. אנו נמצאים בקצה העליון של הפתרונות שמטרתם להביא את ה-Next Generation Packet Technology לשוק".

כיצד אתה מעריך את פעילות סיינה בישראל?
"בסוף 2009 רכשה סיינה את נכסי חטיבת ה-Metro Ethernet Network של נורטל, שפעלה בישראל. סיינה זיהתה את הפוטנציאל העסקי הרב הגלום בשוק המקומי ואת איכות הצוות בישראל, והחליטה להקים את סיינה ישראל. הסניף, בניהולו של יניב הגדיש, ממשיך להתרחב ולזכות בלקוחות נוספים ובנתחי שוק, תוך התמקדות (בעיקר) בספקיות התקשורת השונות, במגזר הפיננסי וכמובן במגזר הביטחוני. את שנת 2011 סיימה סיינה ישראל בעליה של פי שניים במכירות בהשוואה לממוצע של השנים האחרונות וגם בשנת 2012 המומנטום נמשך. יש כאן פרופיל אידיאלי של לקוחות בישראל והחברות מתעניינות בטכנולוגיה שלנו".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים