ד"ר יצחק מאייר, שירותי בריאות כללית: "ה-IT מהווה מרכיב קריטי בתהליכי המעבדה שלנו"

"בשל ריבוי הבדיקות הנערכות במעבדה המרכזית מדי יום, המיחשוב והטכנולוגיה מהווים מרכיב קריטי בעבודה ומסייעים לנהל את התהליכים המורכבים", כך אמר ד"ר יצחק מאייר, מנהל המעבדה המרכזית בשירותי בריאות כללית. ד"ר מאייר אמר את הדברים במהלך סיור שערכו היום (ג') חברי C3 – פורום המנמ"רים של קבוצת אנשים ומחשבים, במעבדה שבקריית עתידים בתל אביב. את המפגש הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

המעבדה המרכזית, אמר ד"ר מאייר, פועלת לצד פריסה ארצית של מעבדות. היא משרתת את מרכז הארץ – מחדרה ועד אשדוד, ומטפלת ב-1.8 מיליון מבוטחים, המהווים 45% ממבוטחי הכללית. לדבריו, המעבדה היא אחת מהגדולות בעולם: היא מונה 140 עובדים, ומטפלת מדי יום ב-40,000 עד 52,850 דגימות, שעליהן מבוצעות בין 168,000 ל-200,000 בדיקות. כמות הבדיקות השנתית, אמר ד"ר מאייר, עומדת על 39 מיליון – נתון המהווה 36.6% מכלל הבדיקות של הכללית, העומד על 106.6 מיליון.

הוא כינה את המעבדה בראשותו "שפיץ טכנולוגי", והסביר שבלא כלי אבחון משוכללים, תהליכי רובוטיקה ומיכון, היא לא הייתה יכולה "לספק את הסחורה", משמע לתת לרופא ולמטופלים מענה באותו יום לגבי תוצאות הבדיקות. הדבר, הסביר, קורה ברובן של הבדיקות, בשלושה מחמישה תחומי בדיקה – המטולוגיה, ביוכימיה ואנדוקרינולוגיה. "על מנת שרופא יעשה אבחנה נכונה", אמר, "עומדים לרשותו שני כלים – בדיקות ודימות. לכן, הבדיקה הפכה למרכיב מרכזי באבחון נכון".

"כמות הבדיקות הולכת וגדלה", ציין ד"ר מאייר. "הסיבה לכך אינה רפואית, אלא עלייה במודעות, הפיכת הרפואה למתגוננת והעובדה שהרופאים נמדדים במספר רב של מדדים". תוצאות הבדיקות, הסביר ד"ר מאייר, נשלחים לארבעה מקומות שונים – ללקוח, ולשלוש מערכות IT בכללית. ד"ר מאייר סיים את דבריו בציינו, כי לכל מבחנה יש ברקוד יחיד ומיוחד לה, וכי הם פועלים לצמצם את אחוז הטעויות שבבדיקות, שרובן ככולן הן טעויות אנוש, נתון שירד מ-0.8% ל-0.4%. זאת, לצד תיעוד התקלות וביצוע סטטיסטיקות עליהן לאיתור מקורן.

יחיאל גפנר, ראש אגף מערכות המידע בשירותי בריאות כללית, הציג את המורכבות של הארגון באמצעות נתונים. בעולם, אמר גפנר, ארגוני בריאות נחלקים לשלושה: ספקי שירותי רפואה קהילתית, ספקי אשפוז – משמע בתי חולים וארגוני ביטוח בריאות. ייחודה של הכללית, אמר, הוא בכך שהיא מספקת את שלושת סוגי השירותים. הכללית, ציין גפנר, משרתת יותר מ-4 מיליון מבוטחים, כ-56% מאזרחי המדינה, ומהווה את ארגון הבריאות השני בגודלו בעולם.

הכללית מפעילה 54 מכוני דימות ו-14 בתי חולים. היא מעסיקה כ-40,000 עובדים, מתוכם 8,000 רופאים ועוד 2,000 רופאים עצמאיים, 8,000 עובדי מינהל ומשק, ובכללם אנשי ה-IT, כ-1,500 עובדי רנטגן ומעבדות, 1,400 רוקחים, 3,000 עובדים פרא-רפואיים, 11 אלף אחיות, 67 מעבדות, 1,300 מרפאות קהילתיות, 55 מכוני פיזיותרפיה, 20 מכוני תרפיה, 420 בתי מרקחת ועוד מאות בתי מרקחת המצויים בקשר עם הכללית.

מדי שנה, אמר, נערכים 22 מיליון ביקורי רופא משפחה, 6.5 מיליון ביקורי רופא מומחה, 660 אלף אשפוזים בבתי חולים, המוקד מטפל ב-15 מיליון פניות, והמעבדות מטפלות ב-25 מיליון דגימות עליהן נערכים 100 מיליון בדיקות. העבודה של המיחשוב בכללית היא מרכזית, אמר גפנר, וציין שלאגף בראשותו יש כ-200 מערכות IT. תקציב ה-IT, אמר, עומד על 300 מיליון שקלים בשנה – 1.5% מתקציב הכללית. לדבריו, מדובר בנתון נמוך בהשוואה לארגוני הבריאות בעולם, שמקצים כ-6% מהתקציב ל-IT.

הוא סיים בציינו, כי מערכת ה-ERP מטפלת רק ב-15% מהפעילות הכוללת, שברובה היא רפואית, וכי הרפואה הקהילתית מתועדת דיגיטלית כמעט במלואה.