בית הדין יכריע ביום א' בנושא צו המניעה של עובדי הקוסט-פלוס נגד איוש תפקידי ליבה בעובדי מדינה
הבקשה אינה קשורה ישירות למשא ומתן המתנהל בימים אלה על תביעתם המקורית של העובדים, אלא דרישה עצמאית, שנובעת מהחלטת נציבות שירות המדינה להגדיר מספר תפקידי ליבה במערך המיחשוב הממשלתי, אותם יוכלו למלא אך ורק עובדי מדינה ● העובדים מאשימים את הממשלה, את הממונה על השכר באוצר ואת הנציבות, בכך שניהלו מו"מ עמם על עתירתם להצטרף כעובדים מן המניין לשירות המדינה, בעוד שידעו היטב על המהלך שנרקם
נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, השופטת דינה פרוז'ינין, תכריע ביום א' הקרוב בבקשת עובדי הקוסט-פלוס בממשלה למתן צו מניעה בעניין איוש תפקידי הליבה במערך המיחשוב הממשלתי בפטור ממכרז. הבקשה לצו הוגשה בתחילת ינואר השנה בשם קבוצת עובדים במודל קוסט-פלוס, שהתארגנה לפני כשנתיים במטרה לנהל מאבק לצירופם כעובדי מדינה לכל דבר במשרדי הממשלה בהם הם מועסקים מזה שנים ללא זכויות בסיסיות.
יצוין, כי הבקשה הנוכחית אינה קשורה ישירות למשא ומתן המתנהל בימים אלה על תביעתם המקורית של העובדים, אלא דרישה עצמאית, שנובעת מהחלטת נציבות שירות המדינה להגדיר מספר מסוים של תפקידי ליבה במערך המיחשוב הממשלתי, אותם יוכלו למלא אך ורק עובדי מדינה. החלטת הנציבות נובעת מדו"ח מבקר המדינה, שמתח ביקורת חריפה על כך שבתפקידים רגישים בתחום המיחשוב הממשלתי, כיהנו במשך שנים מנהלים שאינם עובדי מדינה, שהיו חשופים למידע ולהחלטות רגישות ביותר, לרבות בסוגיות ביטחוניות. בפועל, נקבע בדו"ח, הנאמנות שלהם לא הייתה נתונה למדינה, אלא לגוף שהעסיק אותם בתנאי קוסט-פלוס. מאז שפרסמה הנציבות את ההודעה, החלו עובדי הקוסט-פלוס להיאבק, בטענה כי ההחלטה תספק תירוץ מצוין להכניס לשירות המדינה עובדים ללא מכרז ונגד כל חוקי המכרזים.
בדיון שנערך בינואר, ביקשה השופטת מהתובעים להגיש לה בתוך 45 יום הסבר להתנגדותם, שכן החלטת הנציבות אמורה לכאורה לשרת את האינטרסים שלהם במאבק הכללי. בתצהיר שיוגש לבית הדין ביום א', יטענו נציגי העובדים, כי החלטת הנציבות מהווה "מהלך חד צדדי, אשר מרוקן מתוכן חלק ניכר מההליכים המתנהלים במקביל. העסקת עובדים ללא מכרז תפגע בענייניהם של המבקשים, בין אם במסגרת בית הדין ובין באם במסגרת מו"מ של ההסתדרות עם הגורמים הרלבנטיים באוצר", כך על פי בא כוחם של העותרים, עו"ד יוסף ארנון.
העובדים מאשימים את הממשלה, את הממונה על השכר באוצר ואת הנציבות, בכך שבמשך שנה ויותר ניהלו מו"מ עמם על עתירתם להצטרף כעובדים מן המניין לשירות המדינה, בעוד שידעו היטב על מהלך במסגרתו יוגדרו תפקידי ליבה שיאוישו ללא מכרז. כמו כן, יטענו העובדים, כי רשימת התפקידים של הנציבות לתפקידי ליבה היא מלאכותית, שכן מספר המשרות הפתוחות בפועל יהיה קטן ביותר. המדינה טענה בדיון מוקדם, כי שיעור המשרות שיוגדרו כתפקידי ליבה יהיה 15%-17%, ואילו נציגי העובדים טוענים שזה לא נכון. עוד יטענו העובדים שבכל מקרה, הם לא יוכלו לגשת למכרזים הללו – גם בשל מצבם הייחודי וגם כי הדיון המשפטי בעניינם טרם הסתיים. התחושה של העובדים היא, שהמדינה מנסה לייצר מציאות חדשה כדי לייתר את התביעה המרכזית שלהם, להצטרף לשירות המדינה.
קבוצת העובדים שעותרת נגד המדינה מונה כ-100 עובדים במודל קוסט-פלוס, בראשותו של מוטי סיבוני. כאמור, העובדים החלו במאבק לפני יותר משנתיים, כאשר המכרז לשירותי כח אדם בממשלה היה בעיצומו, ונולד החשש שהם יפלו בין הכיסאות. כעת דורשים העובדים הקפאת ההליכים בסוגיית תפקידי הליבה. בית המשפט יפסוק בנושא לאחר שישמע את טיעוני הנגד של המדינה.
כפי שכתוב "דרישה עצמאית" של מנהלי התביעה ,אינני מבין מדוע אתם מבקשים לעצור את תהליך תפקידי הליבה למרות שכל מי שבתביעה אינו מועמד לתפקיד ליבה ועד שסוף סוף המדינה נותנת אפשרות לאנשי קוסט פלוס כמונו (בתביעה או לא בתביעה) להיות עובדי מדינה אתם מנסים לעצור את זה , אז חבל שזו "דרישה עצמאית" ואתם לא חושבים על כל עובדי הקוסט פלוס אלא רק על האינטרסים שלכם.
אינני מבין כיצד בכלל עובדי הקוסט-פלוס יכולים להתארגן כוועד עובדים. הרי הרעיון של עובד קוסט-פלוס הוא, שהוא עובד קבלן שאין בינו לבין מקום מיצובו כל יחס של עובד מעביד. העובד הסכים לכך בתחילת דרכו ולקח בכך סיכון כאשר התקבל לעבודה בצורה זו. אם מקבלים את כל עובד הקוסט-פלוס כעובדי מדינה אזי מדוע שלא יקבלו גם את כל עובדי הקוסט-פלוס בחברות הפרטיות כעובדי אותם חברות? מדוע הם שונים? האם בגלל שאין אנו יכולים להתאגד? או אולי איננו רוצים להתאגד ולהיות חלק מגופים מושחתים כוועדי עובדים.הרי ידוע שברגע שאתה הופך להיות חלק מאותו ארגון אזי אתה לא יעיל ואתה צריך להוכיח את עצמך כל יום, וכנראה אותם עובדי קוסט-פלוס שעובדים בארגוני המדינה נדבקו בחיידק עובדי המדינה שאינם מעוניינים להתאמץ ואינם רוצים להוכיח את עצמם כל יום מחדש.אין זה נכון בכלל לקבל את עובדי הקוסט-פלוס כעובדי חברה אלה אם אותה חברה או ארגון או גוף ממשלתי כל שהו מעוניין בכך , אבל להכריח אסור. המקרה היחידי שבו יכול להיות ניגוד הוא כאשר עובד קוסט-פלוס הינו עובד יחיד והוא בעל החברה של עצמו. הרי מה עומד מאחורי הרעיון של עובד קוסט-פלוס , הורדת עלויות ועליה בתפוקה ומה עשינו אם קלטנו עובד קוסט-פלוס לארגון העלנו עלויות והורדנו בתפוקה.איך אומר נחמיה שטרסלר "אז שלא יעבדו עלינו".
מסכנים העובדים... ממשלה המפרה באופן קבע את דיני העבודה...