אלישע ינאי, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה: "כבר 10 שנים לא נולדו כאן חברות גדולות"

פעילויות הפיתוח של ענף ההיי-טק הישראלי עוברות למזרח הרחוק בזו אחר זו, מספר הסטארט-אפים הולך וקטן ומהנדסים מפוטרים חדשות לבקרים; אלו הן רק חלק מהבעיות איתן יצטרך להתמודד אלישע ינאי עם כניסתו לתפקיד יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. אבל ינאי לא נבהל: "אני אופטימי חולני", הוא אומר בשיחה עם אנשים ומחשבים לקראת כנס איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, שייערך בעוד כחודש.

"המטרה שלי היא להביא את ענף היי-טק מהיקף ייצוא של 25 מיליארד דולרים כיום, ל-40 מיליארד ב-2017. תעשיית ההיי-טק הישראלית מהווה אחוז זניח מתעשיית ההיי-טק העולמית. לכן, הגדלתה בכ-15 מיליארד דולרים תיקח נתח זניח מהתעשייה העולמית, מה שמותיר לנו מספיק מקום כדי להמשיך לצמוח".

השאלה היא איך ממשיכים לצמוח, בשעה שפעילויות הפיתוח עוברות למזרח הרחוק בהמוניהן. "זה אסון", אומר ינאי. "חייבים לעצור את זה ומהר. ראשית, זה יוצר פיטורי מהנדסים נרחבים. שנית, ברגע שמעבירים טכנולוגיה לחו"ל, מאבדים את השליטה עליה. היום היא שלך, מחר היא של חברה עצמאית זרה בעלת אותם קווי המוצרים".

"הסיבה היחידה למעבר למזרח היא שער הדולר מול השקל", הוא קובע. "חברות מעדיפות להעסיק מהנדס בהודו ב-30-40 אלף דולרים בשנה, במקום לשלם למהנדס ישראלי 120 אלף דולרים. אם מהנדס ישראלי יעלה 70 אלף דולרים, החיסכון של 30 אלף דולרים יהיה חסר משמעות בהתחשב ביתרונות הישראלים. מציאת פתרונות יצירתיים לסוגיית העלות הדולרית היא אחד היעדים הראשיים שלי".

לדבריו, העשור האחרון היה עשור הסטארט-אפים. "קרנות ההון סיכון גייסו כ-1.5 מיליארד דולרים בשנה וקלטו בכל שנה כ-4,000 מהנדסים. זו תרומה חשובה, אבל סטארט-אפים מעסיקים קומץ קטן של יזמים, אנשי פיתוח ומשקיעים. הם לא מעסיקים מספר גדול של אנשי שיווק, רכש, ואחרים – ורובם לא קמים במטרה ליצור תעשייה גדולה. זו השקעה לצרכי אקזיט. לכן, כבר יותר מ-10 שנים לא נולדו כאן חברות גדולות. כעת, כשתעשיית ההון סיכון סובלת מהמשבר העולמי, תעשיית הסטארט-אפים הורידה הילוך".

"חייבים לבנות חברות גדולות, רצוי בפריפריה, שם הנדל"ן והארנונה זולים יותר, ויש סיוע ממשלתי", אומר ינאי. "החברות בהן אני מעורב יקימו פעילויות בשדרות, ושער הנגב, באשקלון ואני מקווה שגם בעמק הירדן-טבריה".

לצורך בניה נכונה של חברות גדולות ויציבות, מציע ינאי לגייס את ותיקי התעשייה שפעלו שנים רבות בחברות דוגמת אינטל (Intel), אלביט, התעשייה האווירית, רפאל, מוטורולה (Motorola) ועוד. "הניסיון שלהם בחברות גדולות, הקשרים הענפים שלהם עם מפיצים בעולם, והידע שלהם להתאים את המוצר לשוק היעד, הינם נכסים רבי ערך", הוא מסביר.

"חברות קטנות מצטיינות ביזמות, אבל חסרים להן כלים למשחק צוות במגרש של הגדולים. בחברות שאני פעיל בהן, גייסנו עשרה יוצאי מוטורולה כדי שינחילו מהניסיון שלהם. בכוונתי להקים באיגוד מלכ"ר שיגייס את בני ה-50 עד 65 המנוסים, כדי שילמדו חברות צעירות, שמוכרות ב-10 עד 50 מיליון דולרים בשנה, איך להפוך לחברות גדולות".

גם המשבר הכלכלי העולמי לא מבהיל את ינאי. לדבריו, "ברור שלפני העלייה עוד תהיה ירידה. אבל אם נקים תשתית יציבה וחזקה, ההיי-טק יחזור לצמוח".

לסיכום, אומר ינאי, כי "בעוד שבכל העולם תעשיית ההיי-טק תורמת כשבעה אחוזים לתל"ג, בישראל ההיי-טק תורם כ-12%. כמעט כפול. הפיריון של מהנדס היי-טק ישראלי מסתכם בכ-300 אלף דולרים בשנה. בהתחשב בעובדה שכל שנה מגיעים לענף 8,000 בוגרי אוניברסיטאות במקצועות הטכנולוגיה, ההיי-טק תורם תוספת תל"ג של כ-2.4 מיליארד דולרים בשנה. אף אחד מחלומות הגז, הנפט והנדל"ן, לא יתרום תוספת שנתית כזו".

הכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה ייערך ביום ג', ה-7 בפברואר, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב