נזכור: 541 חללים במערכות ישראל השונות לחיל הקשר, האלקטרוניקה, המחשבים ואגף התיקשוב

541 חיילי חיל הקשר, האלקטרוניקה, המחשבים ואגף התיקשוב, נפלו מאז שנות ה-40' של המאה הקודמת ועד היום – כך נמסר מצה"ל לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ספירת החללים החלה עוד בטרם הקמת המדינה, והיא כוללת גם 74 לוחמים-קשרים שפעלו ולחמו בשורות מחתרות ההגנה, האצ"ל והלח"י.

בפקודת יום שהוציא אלוף עמי שפרן, ראש אגף התיקשוב, הוא כותב, בין השאר, כי "רגע לפני יום העצמאות, נזכור את המפקדים והחיילים אשר נפלו בהגנה על המדינה, נחבק ונאמץ את המשפחות השכולות, נאחל החלמה לפצועים ונייחל לחזרת השבויים והנעדרים". אלוף שפרן הוסיף, כי "זכרו את מורשת הנופלים. בזכותם אנו כאן היום, ממשיכים את דרכם להגשמת חלום בניין העם והארץ. נפעל כולנו יחדיו, במסירות ובנחישות, להגשמת ייעודם של צה"ל, אגף התיקשוב, וחיל התיקשוב, להגנה על מדינת ישראל, ולשמירה על ביטחון אזרחיה ותושביה".

לדברי שפרן, "גם כיום, יש במעגלים הקרובים והרחוקים יותר מסביבנו, כאלה שלא השלימו עם קיומנו כאן, ועם זכותנו לחיות חופשיים ובטוחים. בשל כך, חובה עלינו לקיים כוח מגן למדינה. זה לא מכבר, שבו לוחמינו ממבצע 'עופרת יצוקה', שנועד להביא לשינוי המצב הביטחוני ביישובי עוטף עזה. לאגף התיקשוב ולחיל התיקשוב היה חלק חשוב במבצע זה, והמענה התיקשובי שניתן לכוחות שלחמו במבצע – ולאלו שתמכו בהם – היה מיטבי. לצה"ל, לאגף התיקשוב ולחיל התיקשוב עוד נכונו אתגרים רבים ומורכבים, ולא מן הנמנע שנצטרך לפעול שוב בגזרה זו או אחרת. לפיכך, עלינו לעשות כל שנדרש על מנת שנהיה בכשירות מירבית, לכל מתאר ולכל תרחיש אפשרי".

הנצחה

אתר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתיקשוב נמצא במרכז העיר יהוד, שמאמצת את אגף התיקשוב. האתר הוקם ב-1989 ומונצחים בו גם 80 חללים, שאינם מחיל הקשר והתיקשוב, אלא שהיו בני העיר יהוד. טקס זיכרון נערך באתר, בהשתתפות נציגי המשפחות השכולות, אנשי העמותה ונציגי עיריית יהוד.

בראיון לאנשים ומחשבים אמר אלוף (מיל') שלמה ענבר, נשיא העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתיקשוב, כי "תפקידם של הנופלים לא הסתיים. רוחם נשארה עימנו, והם מהווים השראה עבורנו". ענבר היה קשר"ר, קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי, מפקד יחידה 8200, ולאחר מכן הועלה לדרגת אלוף, כראש המו"פ במשרד הביטחון.

מורשת החיל, אמר ענבר, "מתבטאת במסירות נפש לביצוע המשימה – בכל מקום ובכל תנאי. הסיסמה 'המברק עבור יעבור', ממומשת הלכה למעשה, גם במחיר ההקרבה האישית הנדרשת לכך לעיתים. חיילי חיל הקשר והתיקשוב מתאפיינים במקצועיות, בהתמדה וביעילות, אשר מאפשרות את פעולות הצבא בזירות השונות. החייל עבד בהשקט בבטחה ובהצנע לכת – על מנת לבצע את המשימות שלהן הוא נועד. החיילים והקצינים של התיקשוב הם אלו אשר מאפשרים ל-IT להוות מכפיל כוח מבצעי עבור הצבא".

במלחמת לבנון השניה, אמר ענבר, "נדרשה התארגנות מיידית, על מנת לספק יכולות שליטה ובקרה לצבא. התיקשוב הצטיין בכך שתוך אפס זמן הוא הצליח להרים מערכת תיקשוב ששירתה ומילאה את כל הצרכים". במבצע "עופרת יצוקה", הוסיף ענבר, "התיקשוב הוכיח את המשך התפתחותו וסיפק את מה שהטיף לו – מערכת ICT מורכבת ומאוחדת עבור כלל הכוחות, ביבשה בים ובאוויר".

יוני דואר, הצפנה והמחשב הראשון

תחום הקשר עבר כמה אבני דרך בשבעים שנות פעילותו: שירות הקשר בהגנה הוקם ב-1937, וכבר באותה שנה נערך קורס אלחוטני מורס ראשון, אז פעלו בארץ ישראל, תחת המנדט הבריטי, 12 תחנות שידור מחתרתיות. ב-1938 יובאו ארצה 150 יוני דואר. ב-1939 הופעלה תחנת השידור הראשונה על ידי האצ"ל, וב-1940, זו של ההגנה. קורס קציני הקשר הראשון נערך ב-1947, ובעת המצור על ירושלים, הותקנו מכשירי קשר רדיו על משורייני הפלמ"ח שעלו לעיר.

חיל הקשר הוקם באוקטובר 1948, והשתמש באמצעי קשר שבאו מעודפי ציוד של צבאות שלחמו במלחמת העולם השניה. ראשיתו של החיל היא בשנים שטרם הקמת המדינה, אז שימשו יוני דואר ומכשירי קשר בפלוגות הקשר של ההגנה, כרכיבי מפתח שסייעו למלחמה מול הבריטים והערבים וכן סייעו לספינות המעפילים שהגיעו ארצה. במלחמת העצמאות בלטה תרומתם של יוני הדואר במבצע "חורב", כשצה"ל התקדם במהירות לעומק השטח המצרי, ויחידותיו היו פרוסות על פני שטח נרחב ומרוחקות מן הפיקוד העליון.

בסוף שנות ה-50', הבשילו התהליכים שהביאו להקמת מרכז המחשבים הראשון בצה"ל ובמערכת הביטחון. עד אז היה מחשב אחד בארץ – במכון ויצמן, הוא שימש למחקר מדעי בלבד, ורפאל ואגף המודיעין השתמשו בו לצרכיהם. ב-1960 זכה צוות קציני חי"ק בפרס ביטחון ישראל, על פיתוח הצפנה.

בחלוף השנים, ב-1999, החל פרויקט "ורד הרים", הסלולר המוצפן הראשון בעולם, שהחל לפעול בשטח בצורה מבצעית לפני ארבע שנים. פרויקט "אבנט ירוק", פרויקט תשתיתי-אסטרטגי לרישות צה"ל ולהעברת נתונים בקצבים מהירים, החל ב-2001. אגף התיקשוב הוקם ב-3 במרץ 2003, ובמסגרתו נערכו בצה"ל מאות פרויקטים בתחומי ה-ICT.