הפרקליטות שוקלת הגשת כתב אישום נגד איציק כהן ורביב רז בגין שוחד ומרמה

בפרשת השוחד לכאורה מעורבים שישה חשודים, ביניהם איתן מלמד - לשעבר מנמ"ר משרד הבריאות, ואהרון אהרונוב - לשעבר חשב משרד האוצר ● לא ניתן היה להשיג את תגובתם של כהן ורז

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה בשבוע שעבר לעורכי הדין של שישה חשודים, ביניהם איציק כהן – לשעבר סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר וראש פרויקט המיחשוב הממשלתי מרכב"ה, ורביב רז – יועץ מיחשוב ואיש עסקים, כי היא שוקלת להגיש נגדם כתב אישום בכפוף לשימוע. מדובר בעבירות לכאורה של שוחד, קבלת דבר במרמה וכן מרמה והפרת אמונים.

לאחרונה סיימה היחידה הארצית לחקירות הונאה-להב 433 במשטרה לחקור חשדות לפיהם כהן ניהל במהלך כהונתו באוצר מערכת יחסים פסולה עם רז. כמו כן נחקרו חשדות לפיהם מלמד שיתף פעולה עם רז במטרה לקבל במרמה את זכייתו במכרזים של משרד הבריאות.

ביולי 2011 הועבר חומר החקירה לפרקליטות ולפי משרד המשפטים, "לאחר שנבחן נמצא כי קיימת תשתית ראייתית, לכאורה, לכך שרז הציע לכהן שוחד. השניים קשרו לנצל את תפקידו הבכיר של כהן באוצר, ואת השפעתו במשרדי הממשלה, ליצירת מקורות פרנסה עבור שניהם". כך, נמסר, "בין היתר, חברו כהן ורז לאהרון אהרונוב, ששימש בזמנו כחשב משרד האוצר, והקימו יחדיו חברה שנועדה לספק שירותים בתחום ה-IT לאוצר. מעורבותם של כהן ואהרונוב בחברה זו הוסתרה, והשניים ניצלו את בכירותם באוצר כדי לקדמה במרמה".

רביב רזבחומר החקירה אף נמצאה תשתית ראייתית, לכאורה, לכך שרז ואיתן מלמד – לשעבר מנמ"ר משרד הבריאות, התאימו קריטריונים של מכרזי משרד הבריאות בתחום המיחשוב כדי להבטיח את זכייתו של רז בהם. על פי משרד המשפטים, "לאור דברים אלה הפרקליטות שוקלת להעמיד את כהן ואת רז לדין בעבירות של שוחד וקבלת דבר במרמה. כמו כן, נשקלת העמדתם לדין של אהרונוב ומלמד, בין היתר, בעבירות של מרמה והפרת אמונים".

בראש צוות חקירת הפרשה עמדה רב פקד ענת גלוטמן מהיחידה הארצית לחקירות הונאה-להב 433, והחקירה לוותה על ידי עורכי הדין גלעד סוקולובר ויונתן קרמר מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

לא ניתן היה להשיג את תגובתם של כהן ורז לדברים.

‏טיוטת כתב האישום והאפשרות כי כהן והאחרים יועמדו לדין בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, היא עוד אפיזודה בפרשת המיחשוב הממשלתי. במאי 2009 קבע מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, כי משרד הבריאות החליט באופן לא תקין על הקמת מערכת ERP, ומימן כמחצית מעלות ההקמה וההטמעה שלה מתקציבים שיועדו למתן שירותי אשפוז וטיפול לחולים כרוניים. עוד עולה מהדו"ח שהוגש לכנסת, כי עלותה של המערכת שהוטמעה הייתה פי שלושה מהמתוכנן.

מהדו"ח עולה, כי משרד הבריאות לא תכנן את תקצוב מערכת האג"ם, הוציא 5.8 מיליון שקלים על הכשרת כוח האדם והסבת הנתונים לצורך תפעול מערכת ה-ERP שלו ובחר בה ללא מכרז, בניגוד לחוק. בנוסף, חל "עיכוב שאין לו כל הצדקה", של שש שנים, בהתחלת הקמת המערכת. עוד קבע המבקר, כי חלק מהנתונים, בהם מידע חשוב, לא הוזנו למערכת במלואם.

באוקטובר 2009 נחשף באנשים ומחשבים, כי מבקר המדינה בדק חשדות לאי סדרים בפרויקט ה-IT עתיר מאות המיליונים של משרד הבריאות – נמ"ר. המבקר בדק כיצד 15 שנים לאחר תחילת הפרויקט, הצליח המשרד ליישמו בעשרה בתי חולים בלבד, מתוך 22. עוד נבדק מדוע בית החולים הגדול בישראל, שיבא, מחרים את פרויקט נמ"ר, שבראשו עומד פרופ' גבי ברבש – מנכ"ל איכילוב.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים