בועז מאור, ווייב גארד: "הטכנולוגיה שפיתחנו יודעת לתת את כל המידע על כל האנטנות הסלולריות במדינה"

ווייב גארד, שהוקמה ב-2009 ומעסיקה שמונה עובדים, מציעה פתרון יעיל וזול לניטור אנטנות ובקרת קרינה סלולרית, המתבסס על ניתוח מידע אשר קיים ממילא ברשתות הסלולריות ● "במהות אנחנו הופכים שוק ידני לשוק דיגיטלי", מסביר מאור - סמנכ"ל השיווק והמכירות של החברה, בראיון לקראת הגמר הישראלי של תחרות SmartCamp 2011 שעורכת יבמ

15/09/2011 17:16

חברת הסטארט-אפ ווייב גארד (WaveGuard), שעלתה לגמר הישראלי של תחרות SmartCamp 2011 של יבמ (IBM), פועלת בתחום הקלינטק ומתמחה בניטור של אנטנות סלולריות, תוך התמקדות בבקרת קרינה.

נושא הקרינה מאנטנות סלולריות שב ועולה לכותרת, כאשר כמעט בכל העולם קיימים חוקים המגבילים את רמת הקרינה המותרת. מנגנון הניטור והבקרה, לעומת זאת, לא זוכה בדרך כלל לעניין או לחשיפה. עד כה היו מקובלות שתי שיטות לניטור אנטנות סלולריות: האחת, שליחת פקח לעריכת מדידות ידניות באופן תקופתי – שיטה שאינה מספקת מידע רציף; האפשרות השנייה, היא לספק מידע רציף על ידי הצבה של עמדת ניטור ליד כל אנטנה, אולם מדובר בפתרון יקר, שלפי נתוני ווייב גארד עלול להגיע לכ-50 מיליון יורו להצבת עמדה שכזו ליד כל אנטנה בישראל.

ווייב גארד מציעה פתרון יעיל וזול לניטור אנטנות ובקרת קרינה סלולרית, המתבסס על ניתוח מידע אשר קיים ממילא ברשתות הסלולריות. האנטנה משדרת למרכז הבקרה שלה מידע על מיקומה, עוצמת השידור שלה, מספר המכשירים בתחומה ועוד.

"במהות אנחנו הופכים שוק ידני לשוק דיגיטלי", מסביר סמנכ"ל השיווק והמכירות של החברה, בועז מאור. "במקום לשלוח פקח פעם בשנה, אנחנו יודעים לתת 1,500 פעמים בשנייה את כל המידע על כל האנטנות במדינה. אנחנו יכולים להשוות את המידע להיתרים שניתנו, לנתח את רמות הקרינה ולתת לרגולטור ולציבור מידע על כל אנטנה ואנטנה. את רוב מה שאפשר יהיה לעשות עם המידע הזה אנחנו אפילו עוד לא יודעים".

שימוש נוסף שכבר קיים לטכנולוגיה שפיתחה ווייב גארד, הוא פיקוח על תדרים – אותם מוכרת המדינה בעבור סכומים לא מבוטלים. "למשרד התקשורת אפשר לתת מידע רציף לגבי איזו חברה משתמשת באיזה תדר וכמה. הרגולטורים בחו"ל אומרים: 'אנחנו יודעים בוודאות שהחברות גונבות תדרים, אבל אין לנו איך להוכיח את זה'. בצרפת, למשל, יש 600 אלף אנטנות. לך תמצא".

הפיקוח על החברות מתרחב גם לתחומים אחרים. "לשר חברתי דוגמת שר התקשורת, משה כחלון", מציע מאור, "אפשר למשל לבוא ולהראות מהי רמת השירות. יש חוזים שבהם החברה מתחייבת, נאמר לאחוז כיסוי. בפועל, הכיסוי מתמקד באזורים במרכז הארץ שבהם יש כסף והרבה צרכנים והוא נמוך בהרבה בפריפריה. אנחנו יכולים לספק מפות שמראות היכן בדיוק יש כיסוי ולפרט לגבי קליטת קול או שינוי ברמת הורדת מידע".

שירותים אפשריים נוספים שמתארים בחברה הם, למשל, התראות לבתי ספר או ועדי הורים בכל פעם שנרשמת חריגת קרינה בסמוך או קבלת מידע על אנטנות בקרבת דירה המוצעת למכירה באתר לוחות באינטרנט.

החברה הוקמה בשנת 2009 על ידי דוד שאול – מנכ"ל החברה וליאור נוה – מייסד משותף וסמנכ"ל הכספים והתפעול. שאול הגיע מהצד שהעמיד את האנטנות, לאחר שעבד עשר שנים במוטורולה (Motorola) על פיתוח ציוד תקשורת ולאחר מכן עשר שנים נוספות בפרטנר כראש אגף ההנדסה. נוה ניהל בעשור שלפני הקמת ווייב גארד את החברה הגדולה בישראל לניטור קרינה.

החברה, שמעסיקה שמונה עובדים, גייסה בחצי השנה האחרונה כמיליון דולרים ממשקיעים פרטיים. בשל אופי פעולת המערכת, הלקוחות הראשונים אליהם פונה החברה הן רשויות המדינה. הלקוח המרכזי של החברה כיום הוא המשרד להגנת הסביבה, אשר רכש את המערכת באפריל 2010. דו"ח שהוציא המשרד לארגון הבריאות העולמי פירט את תוצאות הניטור של המערכת בישראל והציע לארגון לבחון את שילובה. בנוסף, לפני כשבוע הצטרפה כלקוח עירייה ראשונה בישראל וכעת נמצאת החברה במאמצי מכירה לעיריות בארץ ובחו"ל, תוך התמקדות בשוק האירופי.

רוב פיתוח המוצר של החברה נעשה במיקור-חוץ על מנת להוריד עלויות. זאת, מתוך מחשבה שבעסק שבו תהליכי המכירה הם ארוכים בשל אופי הלקוחות, אין היגיון בהקמת מערך פיתוח פנימי – לפחות לא בהתחלה. כיום, במקביל למאמצי המכירות, החברה מגדילה את פעילות הפיתוח הפנימית ובחודשים האחרונים גייסה שני עובדים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים