ג'ון "מד דוג" הול, לינוקס אינטרנשיונל: "התשתית להולדת גאון עולמי כמו איינשטיין היא לינוקס"

"אינני מאמין כי האיינשטיין הבא יבוא מארה"ב. סביר יותר להניח כי הוא יגיע מהודו או מפינלנד, אבל לינוקס (Linux) בהחלט תהיה התשתית המיחשובית שלו", אמר ג'ון "מד דוג"הול, נשיא לינוקס אינטרנשיונל.

הול דיבר בפאנל שחתם את יומו השני של LinuxCon 2011, כנס הלינוקס הגדול בעולם, שננעל בסוף השבוע בוונקובר שבקנדה. בכנס השתתפו אלפי מומחים מקהילת הקוד הפתוח, מפתחים, מנהלים, משתמשי קצה, מומחים טכנולוגיים וספקים. הכנס עמד בסימן חגיגות 20 שנים להולדת מערכת ההפעלה מבוססת הקוד הפתוח. ג'ים זמלין, מנהל קרן הלינוקס, הנחה את הפאנל.

לינוקס אינטרנשיונל הוא איחוד של קבוצות, תאגידים ומפתחים, המקדמים את השימוש במערכת ההפעלה לינוקס. את הכינוי "מד דוג" העניקו להול תלמידיו במכללת הרטפורד, בה שימש כראש מחלקת מדעי המחשב. בעבר עבד הול ביחידת היוניקס (Unix) בקומפאק (Compaq) ובמעבדות בל (Bell).

ב-1973, אמר הול, "לא היו מערכות הפעלה קנייניות. עזבתי את עולם הפיתוח, עברתי להוראה, ובאקדמיה כולם עבדו בקוד פתוח, ולכך הייתי רגיל. רק מאוחר יותר השתלטו ה-'רעים' על התחום".

בתחילת שנות ה-90', סיפר, נודע לו על פיתוחה של לינוקס על ידי לינוס טורבלדס הפיני, "והוא הגיע לניו-אורלינס להרצות בפני כמה עשרות משוגעים לדבר על המערכת שפיתח. שאלתי את לינוס אם יש לו אחת בתיק, והוא השיב בחיוב. שאלו אותי הנוכחים, 'מה יש לך לעשות עם זה', והשבתי: 'אף אחד לא יעצור את הלינוקס'. כולם, ללא יוצא מן הכלל, צחקו עלי. וכעת אני צוחק עליהם – כולם עובדים ברד-האט (RedHat)".

לצד החיוב שבפיתוח המשותף הקהילתי, אמר הול, "רק העובדה שניתן לחברות לעשות כסף מלינוקס, היא שתאפשר את המשך התפשטות והתפתחות המערכת. אם אין לך גישה לקוד, תמיד תיאלץ להתחיל מאפס, הרשת היא הבסיס לשיתוף. פגשתי לפני כמה ימים ילד בן 15 מספרד, שמפיץ ומספק תמיכה ללינוקס ללקוחות בעשרים ארצות. הוא עוסק בכך מגיל 12. למה הוא עושה זאת? כי אף אחד לא אמר לו לא".

דן פריי, סגן נשיא למערכות פתוחות ביבמ (IBM), אמר בפאנל, כי "זמן קצר לאחר שהתוודעתי באמצע שנות ה-90' ללינוקס, הבנו שזה דבר שהולך לצמוח. מעולם לא היו לי ספקות לגבי לינוקס. ההחלטה שלינוקס תהיה הפלטפורמה לכל מערכות יבמ התקבלה במהירות שאיננה אופיינית לתאגיד גדול ומורכב כמו יבמ, הפועל בשוק מורכב, ולמרות זאת היא התקבלה תוך רבעון אחד בלבד, ובעידוד ההנהלה. למרות כל הקשיים, צלחנו את כל המהמורות שבדרך – משפטיות, טכנולוגיות ותרבותיות".

"בהתחלה היו קשיים", אמר פריי, אז הלכנו לדבר עם לקוחות, והראינו להם כיצד עובדת מערכת פתוחה. כשיש תמיכה של חברה בסדר גודל של יבמ, הרבה מהחששות של הלקוחות התפוגגו, והיה קל יחסית לשכנע".

"עשינו טעויות בתחילה", הודה פריי, "אבל הבנו שהקהילה חזקה מאיתנו ועלינו לשתף עימה פעולה. כיום יש לנו יחסים טובים עימה. איני יודע מה יהיה עם לינוקס ב-2031, אבל בטוח שהקהילה תישאר מאוחדת".

"לינוקס היא הברזל והפחם של התעשיה במאה ה-21"

פרופ' איבן מוגלן, מרצה באוניברסיטת קולומביה ומנהל המרכז המשפטי לתוכנה פתוחה, תיאר את המלחמות המשפטיות שהוא ועמיתיו חוו בעשור האחרון. "כבר בהתחלה היו בעיות משפטיות, אך פתרתי אותן. היה ברור מההתחלה שלינוקס תעבוד, וחזק. לא האמנתי שמערכת ההפעלה תגיע למימדי השימוש העצומים שהיא הגיעה, אבל לשמחתי – זה קרה".

ברומזו למיקרוסופט (Microsoft) ולמאבקים שהיא ניהלה, במישרין ובעקיפיו – דרך תביעת לקוחות, אמר פרופ' מוגלן, כי "מעולם לא פחדנו, כי ידענו שיש לנו 'קייס' משפטי. מיקרוסופט לא הבינה את מה שקהילת המפתחים כולה הבינה – שלמפתחים העצמאיים אין אמנם כסף לשלם, אך כאשר יש כסף מפיתוח חופשי, אז כולם נהנים: גם המפתחים שמוצאים עבודה וגם כל הקהילה שנהנית מפירות הפיתוח".

"דאגנו רק ללקוחות", אמר פרופ' מוגלן, "עשינו עבודה רבה עם המנמ"רים והמנכ"לים. במחצית הראשונה של העשור הקודם בזבזתי זמן רב בשיחות עם מנכ"לים שרצו לזרוק אותנו מהחלון אבל לא יכלו – כי המנמ"רים כבר הטמיעו מערכות מבוססות קוד פתוח".

"לינוקס היא הברזל והפחם של התעשיה במאה ה-21", סיכם, "לולא היא הגיעה לעולם, פיתוחים רבים היו עולים עוד מיליארדים רבים של דולרים. לינוקס הביאה להעשרה של תעשיית התוכנה, ליותר פיתוח וליותר פרנסה לכולם. האתגר כעת הוא להתכונן לקראת מאבקים מול חברות שינסו להרוס את לינוקס על ידי רכישות. המאמצים לגרש אותנו יהיו חזקים וניאלץ להילחם חזרה. עלינו להגן על הישגינו ומי שירצו להרוס אותנו יצטרכו לעמול קשה. זה סיפור עצוב שאני מקווה שיהיה לו סוף טוב".

הכותב הוא שליח אנשים ומחשבים לקנדה