בעקבות ההפרטה: עובדים בלהב"ה מאוימים בפיטורים אם לא יוותרו על 30% משכרם

עובדים ומנהלים המפעילים את 17 מרכזי להב"ה עלולים למצוא את עצמם בתוך זמן קצר מובטלים, אם לא יוותרו על 30% משכרם – כך עולה משאילתא דחופה ששלח השבוע ח"כ מאיר שטרית (קדימה), יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לשר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ. זאת, לאחר שמרכזי להב"ה הופרטו, בעקבות החלטת הממשלה.

להב"ה הוא פרויקט תקשוב הפועל בפריפריה ומטרתו היא לצמצם את הפער הדיגיטלי בישראל. בשנה האחרונה הוחלט להגדיל את מספר מרכזי להב"ה מ-14 ל-17. המרכזים מופעלים על ידי החברות ג'ון ברייס ואומגה, לאחר שזכו במכרז שהיקפו, בשלב ראשון, עומד על כ-55 מיליון שקלים.

לפני זכייתן של שתי החברות במכרז גויסו לפרויקט להב"ה מנהלים ועובדים רבים. לאחר הזכייה החלו ג'ון ברייס ואומגה במסע גיוס של מנהלים ומדריכים, בשכר נמוך בהרבה מהשכר שמקבלים אלה שגויסו לפניהם. כאמור, חלק מהעובדים הוותיקים נדרשים לוותר על 30% משכרם – או שיפוטרו.

ח"כ שטרית מסר, כי בשבועיים האחרונים הגיעו אליו עשרות תלונות מעובדים, ראשי ערים וגורמים בפריפריה הקובלים, כי קיימת סכנת פיטורים לעשרות עובדים שכבר מועסקים בלהב"ה, רק מפני שהם אינם עובדי החברות שזכו במכרז. הוא מבקש בפנייתו לשר שטייניץ לדעת כיצד נוצר מצב שבו הממשלה מפריטה שירותים ואינה דואגת לעובדים הקיימים, ומה משרד האוצר מתכוון לעשות בנדון.

"היה ברור מהמכרז שהעובדים הוותיקים יפוטרו"

בנוסף, 23 מנהלים ועובדים בפרויקט להב"ה שיגרו לפני ימים אחדים מכתב למנכ"ל האוצר, חיים שני, ובו הם מפרטים את מצבם ומביעים חשש לעתידם. מדובר בעובדים המפעילים מזה כחצי שנה עד שנה את מרכזי להב"ה בקריית גת, קריית מלאכי, דימונה, ערד ומספר ישובים ערביים.

"לתדהמתנו", כתבו, "כמה ימים לאחר פרסום המכרז נוכחנו שהחברות שזכו בו החלו לגייס עובדים ומנהלים למרכזים שאנחנו הקמנו בשליחות המדינה בשנה האחרונה, כלומר – עובדים שאמורים להחליף אותנו". הם הוסיפו, כי "במצב הקיים, מדריך בלהב"ה משתכר כ-6,000 שקלים נטו בחודש ומנהל – כ-8,000 שקלים. במסגרת המכרז החדש מוצע למדריכים שכר של 4,700 שקלים בחודש, ולמנהל המרכז – 5,700 שקלים".

בהמשך מעלים כותבי המכתב את השאלה: "כיצד יכולים משרד האוצר ופרויקט להב"ה, שחרט על דגלו לצמצם את הפערים הדיגיטלי והחברתי, לאפשר לחברות לפטר עובדים מקצועיים ולהכניס במקומם עובדים שיקבלו 2,000 שקלים פחות, כאשר ההפרש ייכנס לכיסן של החברות שזכו?"

גורם מקצועי שמכיר את הפרויקט מקרוב אמר לאנשים ומחשבים, כי החשש לפיטורי עובדים היה צפוי, מאחר שמראש, תנאי הסף של המכרז היו נמוכים. כתוצאה מכך, לדבריו, היה ברור שהחברות שיזכו תצטרכנה לשכור עובדים ברמה נמוכה מאוד שיסכימו לעבוד בשכר מינימלי, שאותו הוא מכנה "מביש". "אין מצב שמפעיל זכיין יוכל להעסיק עובדים ברמה גבוהה עם תקציב של 540 אלף שקלים – הסכום שהמדינה קבעה שכל זכיין יקבל", אמר. הוא הוסיף, כי "יש כאן כשל חמור בניסוח המכרז או חוסר הבנה כיצד לתמחר מכרז כזה. מדהים ומזעזע שכך מתנהלים מכרזים במשרד האוצר".

האוצר: הטענות ייבדקו

ממשרד האוצר נמסר בתגובה, כי טענותיהם של העובדים ייבדקו, וכי לפני ימים אחדים ערך השר שטייניץ דיון על הפרויקט, ובכלל זה על תלונות העובדים והמנהלים. כך או כך, לטענת האוצר, כל העובדים שנשכרו לפרויקט להב"ה בשנה האחרונה על ידי החברות השונות היו אמורים לדעת שהם נשכרו לתקופה קצרה, עד שיסתיים המכרז. "מודגש, כי בראיונות שנעשו על ידי ועדת בוחנים למועמדים שהוגשו על ידי החברות נאמר במפורש שמדובר באספקת שירותים זמנית", מסר האוצר.

בנוסף, מציינים במשרד, כי מאחר שהפעלת המרכזים הופרטה, המדינה לא מתערבת ואינה יכולה להתערב בהסכמי השכר שבין החברות הזוכות לעובדים בלהב"ה. באוצר גם מבקשים להזכיר, כי לא הממשלה קבעה את התעריפים הנמוכים, כפי שטוען הגורם ששוחח עם אנשים ומחשבים, אלא החברות שזכו במכרז. הסיבה לכך היא התחרות שקיימת בשוק – תחרות שהמכרז התכוון לעודד, לדברי האוצר.

"עם זאת", מסכמים באוצר, "כאמור, הוחלט לפנות לחברות שזכו, לברר איתן את טענות העובדים ולנסות למצוא פתרון משותף".