מבקר המדינה: הימורים מקוונים מתקיימים בישראל – בניגוד לחוק

הימורים מקוונים מתקיימים בישראל, בניגוד לחוק, ותוך שיתוף פעולה ו"עצימת עין" של גורמי האכיפה ומשרדי הממשלה השונים; כך קובע מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בדו"ח השנתי 61-ב'.

מדו"חות המשטרה, כותב המבקר, "עולה שתחום ההימורים הוא אחד ממחוללי הפשיעה המשמעותיים בישראל וענף כלכלי מרכזי עבור ארגוני הפשיעה ועבריינים בכירים. בין סוגי ההימורים הבלתי חוקיים בולט תחום ההימורים באינטרנט. עם ההתפתחות המואצת של הרשת, הוקמו אתרי אינטרנט להימורים, חלקם מחוץ לישראל, שהופנו לקהל יעד ישראלי. פוטנציאל החשיפה להימורים באינטרנט גבוה היות שלרוב בתי האב בישראל יש גישה למחשבים ולאינטרנט. לתופעת ההימורים הבלתי חוקיים יש היבט התמכרותי, הכולל מאות אלפי אנשים בישראל ומקיף את כלל שכבות הציבור, כולל בני נוער וילדים".

להערכת המשטרה, מצטט המבקר, "המחזור הכספי של הימורים אלה נע בין 10 ל-15 מיליארד שקלים בשנה – פי שניים-שלושה מהכנסות מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט גם יחד. קצב הגידול השנתי של ההימורים באינטרנט בישראל הגיע לכ-50%".

ביולי 2009 עד נובמבר 2010 בדק משרד מבקר המדינה את טיפול משרדי הממשלה בנושא מניעת ההימורים הבלתי חוקיים באינטרנט, ואת הקשר בין פעולותיהם ובין פעולות האכיפה הפלילית של המשטרה. הביקורת נעשתה במשרד התקשורת, במשרד המשפטים, במשרד האוצר, בבנק ישראל, ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, במשטרת ישראל ובמשרד התרבות והספורט.

בתארו את נתיב הכסף בתחום, קובע המבקר כי "מארגני ההימורים והמהמרים באינטרנט משתמשים במגוון אמצעים לתשלום עבור ההימורים ולקבלת כספי הזכיות. הגופים העיקריים העוסקים בהעברות כספים בכלל ומשמשים כלי להעברה בנתיב הכסף הם הבנקים המסחריים, בנק הדואר, נותני שירותי מטבע, חברות כרטיסי האשראי וחברות בין-לאומיות". הדבר נעשה בניגוד לחוק איסור הלבנת הון.

רק ביוני 2010 סוכם שהמשטרה תפעל לגבש ולמסור למפקח על הבנקים רשימת חשבונות של אתרי הימורים, כותב המבקר, "עד סיום הביקורת לא מסרה המשטרה רשימה כאמור לבנק ישראל. בנק ישראל לא פנה לרשויות האכיפה ולא הסב את תשומת לב המערכת הבנקאית לתופעה". עוד נקבע כי "בנק הדואר מבצע העברות של כספים לחו"ל… נמצאו עשרות מקרים שבהם נעשו העברות כספים לחשבונות בנק של אתרי הימורים".

בתחילת אוגוסט 2010, כותב המבקר, "שלחה המשטרה לספקי האינטרנט צו שהורה שלא לאפשר גישה לשבעה אתרים שעסקו בהימורים. ספקי האינטרנט חסמו את הכתובות שהמשטרה הורתה להם לחסום, אך חברות ההימורים פתחו כתובות אינטרנט אחרות והמשיכו בפעילותן. בהוראת המשטרה צוינו רק שישה אתרים, והגישה ליתר אתרי ההימורים הפונים למהמר הישראלי לא נפגעה. יצוין שכחודשיים לאחר שהמשטרה שלחה את הצו, הוגשה נגדה עתירה מנהלית בעניין, ועד סיום הביקורת טרם התקיים דיון בעתירה. קיים היעדר תיאום מספק בין גופי ההסדרה המינהלית ובינם לבין גופי האכיפה הפלילית, דבר המחייב בחינה שתוביל להפקת הלקחים הדרושים באשר לתיאום בין כלל הגופים האמורים למיצוי פוטנציאל האכיפה המשולבת".

לדעת משרד מבקר המדינה, "ראוי כי משרד התקשורת יפעל להגברת מודעות הגולשים לקיומם של אתרים העוסקים בפעילות בלתי חוקית, ובהם התכנים שבאתרי אינטרנט העוסקים בהימורים לא חוקיים. עוד ראוי כי המשרד יפעל לעגן את הנושא במדיניותו וברישיונות ספקי האינטרנט".

"עם ההתפתחות הטכנולוגית בעשור האחרון", קובע המבקר, "צברה גם תופעת ההימורים הבלתי חוקיים באמצעות האינטרנט תאוצה. אף שגורמי האכיפה החלו להידרש לנושא החל בשנת 2003 – עד שנת 2008 לא נעשו פעולות ממשיות לא בתחום ההסדרה המינהלית ולא בתחום האכיפה הפלילית; טיפול ראשוני בנתיב הכסף החל רק במהלך 2008 בתחום כרטיסי האשראי, פעולות ממשיות לחסימת נתיב התקשורת החלו רק במהלך 2010. חילוקי הדעות לגבי הטיפול בנתיב התקשורת באמצעות כלים מינהליים עדיין לא יושבו". המבקר מוסיף כי "במועד סיום הביקורת, נובמבר 2010, על אף פעילות המשטרה כלפי מרכיבים בתופעת ההימורים, נותרו מרבית ערוצי הכסף וערוצי התקשורת פעילים, והמבקש להמר יכול להעביר את כספו לאתרי ההימורים כמעט בלא הגבלה".

"העידן הגלובלי והאינטרנט מציבים לרשויות החוק אתגרים חדשים בהתמודדות עם טכנולוגיות ונתיבי פשע אשר לא היו פעילים בעבר", מסכם המבקר, "נדרש כי לצורך האכיפה המינהלית והפלילית, משרד התקשורת, בנק ישראל, משרד האוצר, משרד המשפטים ומשטרת ישראל ישתפו פעולה להתאמת הבסיס החוקי הקיים, לשינויים המהירים המתרחשים בטכנולוגיות בעידן המודרני, על מנת שמרחב האינטרנט לא יהיה מקום מפלט לפעילות עבריינית".