ריינר הרמן, Software AG: "זמנו של המיינפריים עדיין לא חלף"

"זמנו של המיינפריים לא חלף", קובע ריינר הרמן, יועץ בכיר לענייני מערכות טרנזקציות בארגונים גדולים ב-Software AG, בראיון לאנשים ומחשבים. לדבריו, "למרות הפיתויים הרבים, לארגונים גדולים לא משתלם לבצע את המעבר לשיטות אחסון אחרות. למיינפריים יש יתרון באבטחת מידע, בתפוקה, ביכולת השחזור, באמינות ובזמינות. חברות גדולות עובדות באזורי זמן שונים ולכן צריך לספק סביבה של 24 שעות ביממה. בסביבות כאלה יש נטייה לעבוד במיינפריים. ככל שמדובר ביישומים כבדים יותר, כך האטרקטיביות של המערכות הפתוחות הולכת ויורדת".

על פי הרמן, שהגיע באחרונה לישראל כדי לבקר לקוחות גדולים של החברה, "מערכות פתוחות לא יכולות לספק אמינות ברמה זהה לזו של המיינפריים. גם הטיעון הכספי לא נכון, כי כדי להגיע לאותם ביצועים שבמיינפריים נדרשים להם מספר מעבדים קטן וכמה ג'יגה-בייטים של זיכרון, יידרשו מערכות פתוחות בנות עשרות רבות של מעבדים וכמה טרה-בייטים של זיכרון. גם עלות המעבר היא לא קטנה, ולכן ארגונים הנדרשים לתפוקה גבוהה, כגון צבאות, ארגונים ממשלתיים, בתי חולים וכדומה, לא יכולים לעבור למערכות פתוחות. אנו רואים ארגונים גדולים שמעבירים המון יישומים לסביבות פתוחות, אך לא את יישומי הליבה".

על פי הרמן, Software AG ממשיכה להשקיע בפיתוח תוכנות ויישומים למערכות המיינפריים משום שעדיין לא קיים תחליף טוב, שייתן לארגונים הגדולים את הביצועים, רמת האבטחה ואת כל שאר התכונות החשובות של מחשבי המיינפריים. הוא הוסיף, כי גם המחיר הכספי של המעבר אינו זול, למרות כל הניסיונות של חברות המייצרות שרתים בסביבות פתוחות כיוניקס ולינוקס.

"באחרונה פיתחנו גרסה חדשה של ADABAS לארגונים שנדרשים לעבד כמויות גדולות של מידע ולשרת אלפי משתמשים בו זמנית", סיפר. "הגרסה מאפשרת לאחסן עצמים כבדים, למשל תמונות של מאות קילובייטים, מסמכים, טביעות אצבעות או כל אובייקט אחר – בתוך בסיס הנתונים, כאשר ADABAS יכולה לנהל גם את העצמים הללו".

האם מדובר בבסיסי נתונים מונחי עצמים (Object Oriented)?
"לא בדיוק, זה עדיין בסיס נתונים טבלאי, אבל הוא יכול לטפל גם בשמירת תמונות. זה אולי נשמע טריוויאלי -הרי כולנו מאחסנים במחשב האישי שלנו תמונות רבות שכל אחת שוקלת עד כמה מגה, אבל כשמדובר בכמות גדולה של תמונות ובעשרות אלפי משתמשים העובדים על אותו בסיס נתונים, יש אתגרים גדולים בניהול מערכת כזו. רק לדוגמה, לארגון מודיעין שצריך לעשות התאמות בין טביעות אצבעות לקלסתרונים בזמן אמת, מתוך מיליארדי רשומות, נדרש בסיס נתונים חזק כדי לנהל ולטפל בכל הרשומות הללו, וזה מה ש-ADABAS עושה. אנחנו עוקבים אחר יכולות החומרה ומפתחים את התוכנה כך שתוכל לנצל את התכונות העדכניות של החומרה ואפילו מעט מעבר לכך. אנחנו רוצים לנצל כל דבר אפשרי בטכנולוגיות של היום ושל מחר. אנחנו עוסקים בבסיסי הנתונים הכבדים ביותר, שיכולים לעבד את הנתונים במהירות הגבוהה ביותר".

אתה יכול לתת דוגמאות?
"בישראל אין לי דוגמאות של עיבוד תמונות או עצמים אחרים, אבל יש המון דוגמאות של מערכות עיבוד כבדות, למשל מערך החיוב והגביה (בילינג) בחברת חשמל, שבכל יום מייצר מיליוני טרנזקציות רבות, ובחודש מגיע למיליארדי קריאות; תחשוב על בנקים שיש להם מיליוני קריאות בכל יום, והם צריכים לטפל בכל הקריאות במדויק ובזמן אמת. צריך משהו מאוד מאסיבי ומאוד אמין כדי לטפל בכל הנתונים הללו".

ולסיום, מה מונע מאורקל להתחרות בכם?
"אורקל מבוססת על מערכות פתוחות, ו-ADABAS פעולת בעיקר במיינפריים. בסיס הנתונים שלהם עובד לפי עקרונות תכנון אחרים. ל-ADABAS יש יתרון חזק בתחום עיבוד הטרנזקציות בזמן אמת. בארגונים רבים אנו מוצאים את אורקל ביישומים פחות קריטיים ואת ADABAS ביישומי הליבה".